הכירו את האקסלרטור שעוזר ליזמים יהודים וערבים לבנות סטארטאפים ביחד

לתכנית של 50:50Startups הגעתי כמעט במקרה. אחרי תקופה ארוכה של סגרים, הגיעה אלי הזמנה להשתתף בהאקתון יזמי ליהודים וערבים בבית JVP, מרחק הליכה קצרה מהבית שלי. לא באתי עם רעיון ספציפי והמוטיבציה העיקרית שלי היתה פשוטה: לצאת מהבית ולראות אנשים, אחרי חודשים בבית.

במהלך האירוע התחלקנו לצוותים, סיערנו מוחות, גיבשנו רעיונות ובנינו מצגות, אשר הוצגו לפאנל השופטים בסוף הערב. בין המשתתפים נכללה עמותת מדרסה, שכבר לימדה מעל 70,000 ישראלים לדבר ערבית ואף לקחה חלק בהפקת הסדרה החדשה של סייד קשוע, העונה לאותו השם, ופרויקט הפונדק, המארח אירועי תרבות ופנאי בירושלים.

בסוף האירוע, דווקא הרעיון הטרי והלא מגובש שלי ושל יוסף, צעיר ממזרח ירושלים שלימים הפך לשותף שלי, זכה במקום הראשון. לא ממש ידענו מה לעשות עם ההישג הזה, אז כדי לשמור על המומנטום, המליצו לנו להצטרף לאקסלרטור של 50:50Startups וההמשך, כמו שאומרים, היסטוריה.

במהלך שמונת חודשי התכנית, זכינו לעבוד עם פאנל של מנטורים סופר מקצועיים ומסורים העושים חיל בעולמות ההייטק בארץ ובעולם, ביניהם ענבל שינפלד, ראובן אולמנסקי, רז בכר, יאנה שכטרמן, ועוד רבים וטובים שעזרו לנו בהתנדבות מלאה לבצע מחקר שוק ותכנון יסודי של המיזם, ואף זיכו אותנו במימון ראשוני. כל זאת בסיבסוד מלא של העמותה.

לקראת פתיחת המחזור הבא של התכנית, שמתקיים השנה בפעם הראשונה בשיתוף עם תכנית Jump TAU של אוניברסיטת ת"א, ישבתי לשיחה עם אמיר גרינשטיין, חוקר ומרצה לשיווק באוניברסיטת נורת' איסטרן בבוסטון וממייסדי 50:50Startups, ועם יאיר סאקוב, מייסד וראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב, כדי לשמוע על הרקע הרעיוני לתכנית ועל שיתוף הפעולה החדש.

אמיר נזכר: "הכל התחיל מפוסט בלינקדאין שהוביל לשיחת טלפון מאדם שלימים הפך לשותף שלי, ערן היימן מניו ג'רזי. הוא רצה למצוא דרך לשלב בין עולם ההייטק שהוא מכיר היטב לבין היכולת לייצר אימפקט חברתי חיובי על המציאות הישראלית-פלסטינית. הרעיון שצף בשיחה היה לעשות משהו שאיש לא עשה קודם: להשתמש ביזמות כפלטפורמה ליצירת מעורבות, קירוב לבבות וכלכלה חזקה יותר.

מה שהדליק אותי באופן אישי, עוד לפני שהכרתי את ערן, היה הניסיון ליצור שותפויות שוות בין יהודים לערבים ולעזור להן להיבנות, לצמוח ולהתקדם באופן שוויוני. כמו שבו בער הרצון לקחת ידע מעולמות הטכנולוגיה ולמנף אותו לאימפקט ויזמות, גם אני, כחוקר ומרצה בתחומי השיווק, רציתי לצאת ממגדל השן ולעשות משהו שיעשה את העולם טוב יותר."

היום, 50:50Startups היא עמותה המנוהלת על ידי קבוצה של ישראלים, פלסטיניים, אמריקאים ואירופאים שבאים מעולמות ההשקעה, היזמות והאקדמיה. התוכנית, שנבנתה במיוחד עבור יזמים צעירים, יהודים וערבים, נועדה להגשים שלוש מטרות:

• לתת כלים וידע ביזמות, מנהיגות, מימון, ויכולות רכות (Soft skills) לניהול סטארטאפ.
• ליצור אימפקט חברתי באמצעות בניית אמון ושותפות בין יזמים משני צידי המתרס.
• להוכיח שאפשר לייצר אימפקט כלכלי בדמות של סטארטאפים שוויוניים מצליחים.

עד היום, כל מחזור הצמיח 5-7 מיזמים שסיימו בהצלחה את התכנית, מתוכם 2-3 שהמשיכו קדימה גם לאחריה. בין המיזמים שהצמיח האקסלרטור: מערכת לניהול ירושות קריפטו, אפליקציה להצלת עודפי מזון מבתי עסק, ופלטפורמת כושר חברתית למאמנים ומתאמנים.

"למרות שטרם מימשנו את המטרה האחרונה - ליצור מיזמים רווחיים - יש מגוון הישגים שמבחינתנו, כעמותה בתחילת דרכה, הם עצומים. כשסטארטאפ מקבל השקעה או מגייס עובדים, זה הצלחות קטנות שבונות את המוניטין של התכנית."

כמו בשנים קודמות, גם השנה ממשיכה העמותה לשתף פעולה עם מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, מיקרוסופט ישראל, אוניברסיטת נורת' איסטרן בבוסטון וגופים מקומיים כמו Tech2Peace. אחרי ששלושת המחזורים הראשונים נתקלו בקשיים בגלל הקורונה, השנה הם הצליחו סוף סוף לשלוח קבוצה נבחרת של יזמים לבוסטון, לתכנית קיץ אינטנסיבית ומלאת ערך.

שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת ת"א, שמתקיים השנה לראשונה, עשוי להיות הצעד שישפר את ביצועי התוכנית גם בגזרה הכלכלית.

יאיר סאקוב, מייסד וראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב: "תוכנית היזמות JUMP TAU היא אקסלרטור יהודי-ערבי שרץ כבר 4 שנים באוניברסיטה. הרעיון מאחוריו הוא שבמקום בו אנשים עובדים יחד, המיתוג של 'יהודי' או 'ערבי' מאבד מחשיבותו ומבינים שאפשר לעבוד יחד. במקומות עבודה כמו בתי חולים זה קורה באופן טבעי מכורח המציאות. באקדמיה זה קיים, אבל ברוב המקום זה נשאר מאוד שטוח. למשל, אם הם מקבלים משימה משותפת, אז הם פשוט מחלקים ביניהם את השאלות, כל אחד עונה על החלק שלו ומגישים. אין שם באמת עבודה משותפת.

המטרה שלנו היא ליצור פלטפורמה שמושיבה יזמים יהודים וערבים לעבוד ראש אל ראש ולפתור בעיות יחד. חשוב לציין שהמרכז הוא א-פקולטי ומשרת את כלל אוכלוסיית הקמפוס. להקים סטארט אפ זה מרגש ומושך אבל צריך לדעת לעבוד יחד ולסמוך אחד של השני. זה הבסיס הרעיוני לתכנית.

השנה חברנו יחד עם 50:50Startups וכך נוצרה תכנית חדשה המשלבת בין שתי התכניות: Jump TAU 5050. אנחנו מגיעים עם תפיסות עולם ואידיאולוגיה דומה ולכן החיבור איתם מאוד טבעי ונכון.

אחד היתרונות המשמעותיים שאמיר והצוות שלו מביאים זה האפשרות לא רק לחבר בין יהודים וערבים אלא ממש לשלב אותם בשוק המקומי והגלובלי, לנסוע לבוסטון ולהכיר לקוחות בשוק האמריקאי. זו הזדמנות בלתי רגילה להיחשף לעוד גוון בעולם היזמות שלא תקבלו בשום מקום אחר.

"כדי למדוד את האימפקט של הפרויקט, לקחנו חברה חיצונית בשם תובנות שעושה ניתוח תוצאות של התכנית ואנחנו רואים תוצאות מדהימות", אומר יאיר. "למרות שמי שמגיע לתכנית בדרך כלל מגיע עם נטיה חיובית כלפי האחר, הצלחנו להראות שינוי חיובי סטטיסטי בתפיסות הצדדים אחד את השני, הגברת הנכונות לעבוד יחד, והבנת הנרטיב והכוונה של האחר. אנחנו ממשיכים לבדוק את הנתונים הללו גם חודשים לאחר סיום התוכנית, ושומרים על קשר עם רשת הקשרים הענפה שנוצרה בין הסטודנטים.

ברמה העסקית, התכנית מאוד מצליחה. מיזמים שהשתתפו במחזורים הראשונים גייסו סכום כולל של 160 מיליון דולר. בין הבוגרים שלנו ניתן למצוא את רימילק, חברה מאוד מצליחה המייצרת חלב מעבדה, וג'וב 360, חברה בייסודן של שתי נשים, ערביה וחרדית, המשלבת אוכלוסיות מיעוטים בשוק העבודה. המיזם האחרון זכה בפרס האבירות מטעם מרכז פרס לשלום, תחרות שנתית של נשים יזמיות, שסייעה להן לגייס כסף."

אחד היתרונות הבולטים של התכנית הוא שהיא מפגישה יזמים צעירים מהפריפריה עם לב העשיה של ההייטק בישראל, בארה"ב ובאירופה, ומציעה להם הזדמנויות ומנטורים בתוך אקוסיסטם שאחרת היה סגור בפניהם. זו גם אחת התוכניות היחידות שמאפשרות נסיעה ללימודים בחו"ל באוניברסיטה שמצטיינת ביזמות, המשמשת מקום ניטרלי לעבודה משותפת.

"מעל הכל, צריך לזכור שמדובר באקסלרטור ללא מטרות רווח", אומר אמיר. "התחבטנו הרבה זמן בשאלה האם הסיפור הזה צריך להיות מוטה רווח או אימפקט. אחת הסיבות בעד רווח היא שמתייחסים אליך יותר ברצינות וזה מאפשר לעבוד עם שותפים רציניים בתעשייה, אבל בסופו של דבר הגענו להבנה שמפגשים בין יהודים וערבים למטרות יזמות כמעט לא קורים ולכן חייבים לייצר תשתית בסיסית עכשיו. אנחנו מבינים שיקח שנים עד שתהיה הצלחה כלכלית מהסיפור הזה, אבל ההצדקה היא חברתית יותר מכל דבר אחר."

ההרשמה לתכנית המשולבת Jump TAU 5050 כבר החלה ובעמותה מקווים לגיים כ-30-40 יזמים שיתחילו את התוכנית כבר במרץ.

• תכנית ההכשרה בת 8 חודשים, שממומנת כולה על ידי 50:50Startups ושותפיה, בנויה מכמה שלבים:
• התכנית מתחילה בבוטקמפ - שלושה ימים של סיעור מוחות ורעיונות בהם המשתתפים זוכים להכיר זה את זה ואת צוות המנחים.
• במהלך מרץ-אפריל מתקיימים מפגשים שבועיים סביב נושא ה-IDEATION - החל מסקירת מגמות השוק והקהלים, חסמים והזדמנויות ועד גיבוש רעיון מוצק עם פוטנציאל עסקי.
• מאפריל עד יוני מתחיל הפרק השני בתכנית, בו היזמים מקבלים תשתית לחשיבה יזמית, מחקר, שיווק, פיננסים, ותמיכה מסיבית של מנטורים מהטופ של תעשית ההי-טק, שמנחים אותם בהתנדבות מלאה.
• הצוותים המצטיינים והמחויבים ביותר שיראו נכונות להצליח יתחילו תכנית קיץ אינטנסיבית בת חודש באוניברסיטת North Eastern (NE) בבוסטון, אוניברסיטה שחזקה מאוד בעולמות היזמות.
• הגראנד פינאלה של התוכנית קורה בדמו דיי, אירוע הצגת המיזמים שקורה בספטמבר, אליו מוזמנים משקיעים ובעלי עניין מקהילת ההייטק בארץ ובעולם, בתקווה שיצליחו להתקדם.

אמיר: "המועמד/ת האידיאלי/ת הוא מישהו שהסיפור היהודי-ערבי קרוב לליבו והוא פתוח להכיר את האחר והשונה ולעבוד בצוותים מגוונים (Diverse). לפעמים זה מגיע על רקע מאוד ברור של קונפליקט, סטריאוטיפים, ודעות קדומות. אנחנו עוזרים ליזמים ללמוד לעבוד עם מישהו מאוד שונה מהם ולהפיק מזה את המיטב.

מעבר לזה, נקודת המוצא חייבת להיות רעב ליזמות ודרייב ליצור יש מאין, עם כל המשמעויות של זה. מי שרוצה להצטרף רק בגלל האלמנט החברתי, הייתי אומר שזה פחות מתאים. יש המון תוכניות של היכרות ודיאלוגים שתורמות לאימפקט החברתי, אבל הנתון המרכזי שאנחנו מחפשים זה הרצון לקחת רעיון יזמי ולהתקדם איתו, והמשמעות היא כמובן המוכנות להתמודד עם אתגרים בלתי נגמרים ולפתח חוסן אישי.

המסע היזמי מורכב כשלעצמו, על אחת כמה וכמה עם שותף לדרך שהוא שונה מאיתנו מהותית. על פניו, הערך המוסף הגדול ביותר שיזמים יכולים להרוויח הוא בנייה של צוות מוביל שמגיע מרקעים שונים, עם יכולות מגוונות ופרספקטיבה אחרת. לפעמים זה יוצר קונפליקטים, אבל הצוותים הכי מוצלחים הם אלה שלוקחים את הקונפליקט, משתפרים וצומחים ממנו, ופותרים בעיות בדרך יצירתית."

"אנשים מבינים ששיתוף פעולה עם האחר זה מורכב ולמרות זאת הם מוכנים לנסות, בין אם זה בגלל הצד החברתי או ההזדמנויות העסקיות", אומר אמיר. "למשל, שותף ערבי יכול לפתוח לך שווקים שלא היו פתוחים לישראלים באופן מסורתי, וזה משהו שמאוד מושך אנשים למרות הלחץ החברתי שלא לעשות את זה. זו גם הזדמנות להתחבר לארגונים בינלאומיים שמעוניינים לקדם שלום והידברות במזרח התיכון, למרות המורכבויות.

בעיניי הדבר שהכי מחמם את הלב זה שבסופו של דבר, אם שמים את הרעש בצד, יש פה אמירה של דור צעיר שמוכן לעבוד ביחד בשביל עתיד טוב יותר. לשמוע את הצעירים שנכנסים לתכנית מדברים על החזון והרעיונות שלהם, זה שווה את הכל.

הקונטקסט הפוליטי הנוכחי אמנם לא אופטימי במיוחד, אבל כל עוד אנשים מדברים ומכירים אחד את השני ומסוגלים לעבוד יחד על בעיות חברתיות וסביבתיות שמטרידות אנשים שגרים פה, הם יכולים לקדם הידברות ולעשות דברים גדולים ביחד. כלכלה ועסקים יכולים להיות גשר שמשרת טוב את הקהילה, בלי קשר לצד שלנו בקונפליקט."