נתחיל ממשהו פחות אופטימי. זה לא הולך להיות פשוט. למעשה, זה הולך להיות יותר מאתגר מאשר בשנים עברו. יזמים וסטארטאפים בשלבי טרום-גיוס ראשוניים יצטרכו כנראה לפגוש יותר קרנות הון סיכון מאשר אחיהם הגדולים יותר משנים עברו, לבצע פיצ'ים רבים יותר וחדים יותר מול משקיעים, ולבצע הערכת שווי נמוכה יותר מזו שהם היו צריכים לבצע אילו היו מתחילים את התהליך לפני שנה.
על מנת שלא להיות פסימיים לגמרי ולגרום לרפיון ידיים, נעבור לצד החיובי: יהיו גם היבטים בהם הדברים יהיו קלים יותר. אין הכוונה לגיוס ההשקעה, אלא בכל הקשור להגברת המוכנות לסבבי הגיוס, וזאת בזכות הבשלה טכנולוגית ומסחרית של מספר אלמנטים בשנת 2022, אשר יקלו על התהליך עבור הסטרטאפים של שנת 2023.
הוכחת היתכנות באמצעות AI
הבשלות הטכנולוגית והמסחרית של מנועי AI מאפשרת שימושים רבים שמקדמים הוכחת היתכנות טכנולוגית או MVP (מוצר ראשוני מינימאלי לצורך הוכרחת היתכנות) וחילול חומרים שיווקיים מכפילי כוח, החל מיצירת One Pager מדויק, דרך ייצור דף מסרים מזוקק, מצגת עסקית לא עמוסה, תמונות אווירה רלוונטיות ועד להפקת והפצת סרטון שיווקי לגיוס כספים או המחשת המוצר.
גולת הכותרת הטכנולוגית צריכה להיות מתן אפשרות למספר מנועים ייעודיים, שיאפשרו יישום ראשוני או מדגים של המוצר, תוך שימוש בפונקציות בנויות מראש, וחיבורן באופן מודולרי בטכניקת Drag & Drop, אשר אינה מצריכה מעורבות של מתכנתים.
הדגמה והמחשת יכולות המוצר במטאוורס
רבים הדיבורים ורבות הדעות על המטאוורס בכלל ועל ההשקעה, אשר בוצעה ותבוצע בטרנד הספציפי הזה, אך לא ניתן להתעלם מהסחף לכיוון השימושים המסחריים הפוטנציאליים של הפלטפורמה. הוא מעסיק כיום לא רק את מטא, אלא גם ענקיות כמו מיקרוסופט ו-Nvidia, ששמות אף הן את הז'יטונים שלהן על הטכנולוגיה לטובת הגדלת שימושיה המסחריים.
בכל הנוגע ליישומים הפוטנציאליים שהמטאוורס מאפשר, השמיים הם הגבול. החל מניהול צוותי עבודה חיצוניים (Offshore) באופן וויזואלי ולא רק דיגיטלי, דרך ייעול העבודה בחברה, ביצוע סיעורי מוחות, יישום האקתונים מקצועיים ועד פגישות עסקיות ופיצ'ים למשקיעים וקרנות, בהן ניתן, באמצעות אווטארים, לספק גם את המימד השלישי של חברות ההזנק החדשניות: מימד האנשים, היזמים והצוות.
שלושת האלמנטים האלה מצטרפים לשני המימדים הראשונים: מימד המוצר ומימד השוק העסקי. ניתן ונכון להפליג בחזון רחוק יותר לביצוע והמחשת סימולציות מטאוורס באמצעות דאטה סינטטי, אווטארים ובוטים, לטובת תרחוש אופרציית מוצר עתידית, שוק או חווית משתמש ולקוח.
נבחן לדוגמה, סטרטאפ מוצרי טרום בשלות מסחרית וטכנולוגית, אשר מייעד להשיק בשנים הקרובות מוצר מבוסס בינה מלאכותית למניעת תאונות דרכים. צוות המיזם יוכל להמחיש למשקיעים פוטנציאליים סימולציית מטאוורס אשר מדמה באופן ריאליסטי את המוצר והחיישנים, את פלטפורמת הרכב, את סביבת התפעול של כביש רווי מכוניות, את חווית המשתמש הכוללת חיווי תצוגה, אור, סאונד וסיגנלים, ואת חווית ההצלחה של שימוש בטכנולוגיה העתידית, כל זאת ללא צורך בבניית מוצר בשל או לפחות MVP וללא צורך בבניית מתקן הדגמה וניסוי פיסי ויקר.
קיימות ואימפקט כמנוע צמיחה
בעבר, השוק העסקי והכלכלי הכירו בפקטורים כלכליים ותעשייתיים שקופים. אלו היו אלמנטים, אשר נוצרו בעקבות התעשייה היצרנית והשוק, אך לא נמדדו באופן כמותי מבחינה מסחרית או מבחינה פוטנציאלית.
אחד הפקטורים הללו היה עד לשנים האחרונות, קיימות. לטביעת רגל פחמנית או אקולוגית לא היה אימפקט גבוה בכלכלה עד לשנים האחרונות, כאשר פרוטוקול קיוטו ואמנת פריז הביאו לקדמת הבמה את השפעות האקלים על העולם בכלל וגם על הכלכלה והתעשייה.
כיום, טביעת רגל פחמנית או אקולוגית מהווה חלק ליבתי מניתוח מחזור החיים המוצרי, גם בתעשייה וגם בחברות חדשנות והזנק. למעשה, התייעלות אנרגטית או אקלימית מעניקה נקודות זכות לסטארטאפים מול משקיעים, קרנות ותאגידים גם מסיבות כלכליות ולא רק מוסריות.
בשנת 2023, קיימות היא צורך המחייב התייחסות בפני עצמה גם בתעשיית ההיי-טק. היא מחוייבת המציאות לא רק למען עתיד כדור הארץ וחייהם של דורות ההמשך של המין האנושי, אלא גם למען מקסום היתרונות המסחריים של גופים גדולים, כדוגמת הצלחה במכרזים ממשלתיים, קבלת תקציבים ומענקים, חיסכון בתשלומי מיסים והתייעלות פיננסית, וקידום שיתופי פעולה מסחריים מול חברות, גופי אקדמיה, גופי תעשייה יצרניים, גופים מוניציפאליים ומשרדי ממשלה.
לסיכום
נכון שנקודת הפתיחה ממנה יוצאות חברות ההזנק של 2023 פחות אידיאלית אל מול מתחרי השנים הקודמות, אבל החוכמה היא לזהות בזמן אמת אילו טרנדים עדכניים יכולים להיות דה-פקטו פיצ'רים אסטרטגיים ומכפילי כוח בתוכניות העבודה שלנו, ובכך לחפות, הלכה למעשה, על הפיגור בנקודת הפתיחה.
* רותם מי-טל הוא מנכ"ל חברת אסגארד מערכות.