Stable Diffusion, או דיפוזיה יציבה בעברית, הוא מודל טקסט לתמונה שמאפשר ליצור תמונות מפורטות להפליא משורה אחת של טקסט. מדובר במודל קוד פתוח, מה שאומר שכל אחד יכול לשים עליו יד בקלות ב-GitHub ולבנות מגוון כלים או אפליקציות שמבוססות עליו. יוצאים מן הכלל הם דגמי טקסט לתמונה מבוססי קוד סגור כמו DALL-E Mini, שהגיח לעולם באביב האחרון ועונה היום לשם Craiyon, איתו תוכלו לשחק כאן, אך מטבע הדברים הוא פחות תכליתי ויותר יקר מדגמי קוד פתוח.
יתכן שראיתם מחוללי תמונות בפעולה כשבאתם ליצור רקע לסרטונים שלכם בטיקטוק, אבל הם לא היו מאוד ריאליסטיים מחשש לזיופים והטעיות. כעת, פלטפורמות כמו DREAM STUDIO מאפשרות ליצור תוך דקות ובחינם תמונה ריאליסטית למדי, אם כי לא מושלמת עדיין, והצפי הוא שהאיכות של התמונות האלה רק תלך ותשתפר.
כל אלה מאפשרים בעצם הנדסה מהירה, שזה סוג של משחק בו מחברים יחד צירופים שונים של מילים כדי ליצור את התמונה הרצויה. לדוגמא, האי הזה בים התיכון לא קיים באמת. יצרתי אותו בשתי דקות באמצעות הנדסה מהירה בדרים סטודיו כשרשמתי את המילים "אי נופש דמיוני במזרח התיכון".
את המילים כתבתי באנגלית כמובן, כי למרות האינטליגנציה המלאכותית הגבוהה של המכונה הלומדת, היא עדיין לא יודעת עברית.
הטכנולוגיה הזאת כבר משמשת מפרסמים ליצירת תמונות למודעות ואתרי אינטרנט, ויש אפילו תוסף לפוטושופ שניתן להוריד כאן כדי לשלב תמונות דיפוזיה יציבה ישירות לתוך העיצובים שלכם בקלות.
סקרנים לראות את הקוד שמאחורי מודל הדיפוזיה היציבה? כנסו ל-COLLAB שיצר דייב דייויס, החליפו את הפלייסהולדר המופיע למעלה באדום בכל משפט שתבחרו ותראו איך הקסם קורה.
זכויות יוצרים ודיפ-פייק
דיפוזיה יציבה היא באמת טכנולוגיה מדהימה, אבל היא מעלה מספר שאלות אתיות מהותיות הנוגעות לזכויות יוצרים, זיופים ופייק ניוז.
ראשית, בכל הנוגע לבעלות על יצירות דיגיטליות, מסתבר שתמונות שנוצרו באמצעות דיפוזיה יציבה אינן מוגנות בזכויות יוצרים כי הן לא באמת שייכות ליוצר. מנקודת המבט של משווקים, אם בניתם את מסע הפרסום שלכם על תמונות שנוצרו בדיפוזיה יציבה, המתחרים שלכם יכולים להעתיק אותן ולעשות בהן שימוש חוזר ולא תוכלו לעשות דבר נגד זה.
בנוסף, השימוש בתמונה של אדם ללא הסכמתו הוא בעייתי. רק תחשבו מה היה קורה אילו התמונה הזאת היתה נראית טיפה יותר אמיתית, ומה זה היה עושה למוניטין של דונאלד טראמפ בקרב בוחריו?
בואו ניקח את זה עוד צעד אחד קדימה, כי באותה מידה ששמתי את טראמפ במצעד הגאווה, יכולתי גם לתקוע לו מוצר ביד ולתת לו להיות הפרזנטור של קמפיין כלשהו בלא ידיעתו, כמו שעשיתי לביבי.
אבל ההשלכות הבאמת מהותיות של עשייה כזו היא שאם עד היום תמונות וסרטונים שימשו הוכחה חותכת לאמיתותן של חדשות, הטכנולוגיה הזאת פותחת פתח למה שנקרא "דיפ פייק", והיא עתידה לקחת את כל נושא הפייק ניוז כמה צעדים קדימה. במצב כזה, יהיה הרבה יותר קשה להבדיל בין חדשות אמיתיות למזויפות, וככל שאיכות התמונות תשתפר כך יידרשו יותר כלים חדשניים כדי לזהות מה אמיתי ומה מזוייף.
לאן כל זה הולך?
אמזון כבר השיקה מנוע סיפורי ילדים שמחולל תמונות, דמויות, אנימציות ומוסיקת רקע מקורית לחלוטין על סמך הנחיה קצרה. בהנחה שהדברים ימשיכו להתקדם באותו קו בחודשים ובשנים קדימה, בלתי נמנע שדיפוזיה יציבה תגיע גם לתחום הוידאו, מה שיהפוך את הסרטונים הקלאסיים של יוצרי התוכן לבעלי ערך הרבה יותר גבוה.
בהמשך, סביר להניח שגם פלטפורמות לניהול תוכן כמו וויקס, וורדפרס ושופיפיי יתחילו גם הן להשיק תוספים שייצרו תמונות על סמך התוכן המקיף אותן.
אבל אולי יותר מעניינות הן כמה מההזדמנויות המסחריות שסרגיי גלקין חזה בצורה מבריקה בציוץ הזה:
עם האפשרות ליצור קסטומיזציה למוצרים בזמן אמת, עולם חדש של אפשרויות איקומרס ייפתח למשווקים וקמעונאים, מה שצפוי לצמצם משמעותית את כמות הסטוקים העודפים שלא נמכרים מחוסר ביקוש, אך בה בעת להגדיל את התלות שלהם בטכנולוגיה ומכאן גם לייקר את הסחורה המוצעת. מה שבטוח, הולך להיות מעניין.
דיצה קרן היא כתבת טכנולוגית ועורכת הערוץ וואלה! שיווק ודיגיטל