השנה האחרונה הייתה שנת מפנה עבור תעשיית הסייבר. מלחמת רוסיה-אוקראינה, אשר הוכתרה למעשה כ"מלחמת הסייבר הראשונה", ולצדה העלייה התלולה במתקפות הסייבר על גופים עסקיים, שמו את איום הסייבר בקדמת הבמה והציגו בפני העולם כולו את הסכנות והאתגרים שניצבים בפנינו.
שינויים אלה יצרו הבנה בקרב מדינות, חברות וארגונים, כי עליהם להקים מערך מיגון בבהילות, ולצד זאת, הכניסו אותנו לעידן חדש. אם בעבר, פיתוח מערך הגנת סייבר היה נחלתם הבלעדית של מדינות וגופי ענק, כיום מדובר באתגר אליו נדרשים ארגונים קטנים וגדולים כאחד.
מעבר לשינויים הגיאו-פוליטיים והאדפטציות שמדינות וגופי ענק נאלצו לבצע, השינויים הדרמטיים הללו דורשים בנוסף כמעט מכל עובדת ועובד לבצע את ההתאמה העצמית לעולם החדש בו אנו מצויים, בין אם הדבר דורש הסבה מקצועית של ממש, או התאמות והשתלמויות מקצועיות נקודתיות, הנדרשות על מנת להישאר רלוונטיים ולהתאים לשינויים המתרחשים בשוק העבודה, בניהם המעבר לעבודה מרחוק ועבודה היברידית, תוך כדי הענקת נקודת פתיחה טובה יותר בשוק.
מחסור חמור באנשי סייבר
כפועל יוצא לטרנספורמציה שעבר תחום הסייבר, השנה החולפת נסגרה עם פרסום דו"ח יוצא דופן של ה-ISC, החושף כי בתעשיית הסייבר ברחבי העולם ישנו כיום מחסור של כ-3.5 מיליון עובדים.
קראתם נכון, 3.5 מיליון משרות פנויות, אשר משמעותן אלפי ארגונים ברחבי העולם אשר עומדים חשופים בפני מתקפות סייבר שעלולות לפגוע בהן בכל רגע נתון, אבל נעדרות יכולת להתגונן בפניהן בשל המחסור האדיר באנשי מקצוע.
אם לא די בכך, על פי הדו"ח, קרוב ל-70% מהארגונים שמחזיקים במערך הגנת סייבר, טוענים כי הם עדיין סובלים ממחסור בכוח אדם אשר מונע מהם לייצר מערך יעיל כנדרש.
אגב, אם חשבתם שמדובר בבעיה שאינה קשורה אלינו, אז כמו בחו"ל כך גם בישראל, המחסור החריג בענף והעובדה ששוק הטכנולוגיה הישראלי דומה במאפייניו לשוק הבין-לאומי, יצר מצב בו גם בישראל נוצר מחסור חריף בעובדים בתעשייה.
תפוח האדמה הלוהט של שוק העבודה
אמרו לא פעם שמשברים מביאים עימם הזדמנויות וכך גם במקרה של תעשיית הסייבר. המחסור העולמי והמקומי בעובדים הפכו את בעלי ההשכלה בתחום לתפוח אדמה לוהט בשוק העבודה. תוסיפו לכל אלה את הירידה החדה בביקוש למתכנתים והנה קיבלתם את המקצוע הטרנדי החדש של תעשיית ההיי-טק. אסמכתא לכך, ניתן אף לראות בדו"ח של ה-ISC, לפיו 50% מהחברות אשר סובלות ממחסור בכוח אדם בתחום או מהעדר צוות להקמת מערך הגנה, יהיו מוכנות להעמיד תקציב ייעודי אשר יסייע להם באיתור עובדים מוכשרים ומתאימים.
כפי שכבר הבנו, שוק העבודה העולמי והמקומי עוברים שינויים משמעותיים בתקופה האחרונה. תעשיית ההייטק נמצאת בדעיכה מדאיגה, בראשה הצניחה התלולה בדרישה למתכנתים שנחשבו לביצת הזהב של שוק העבודה.
לצד מגמה זו, פיתוחים טכנולוגיים כמו CHAT GPT ומידג'רני מתחילים לכרסם אט אט במעמדן של תעשיות התוכן והשיווק, כאשר לא רחוק היום שמקצועות כמו מנהלי שיווק או דיגיטל, אשר חלק גדול מהפעילות שלהם סובבת סביב יצירת תוכן, עלולים להיקלע אל מגמה דומה למתרחש בשוק התכנות.
תוסיפו לכל אלה את העובדה שהעולם כבר מזמן הפך לכפר גלובלי בו איש סייבר מנס ציונה יכול לעבוד בחברה בקנדה, ותבינו את גודל ההזדמנות והפוטנציאל בתעשיית הסייבר. שנת 2022 הייתה שנת "המפץ הגדול" של הסייבר ולהערכתי, לא צריך להיות מהמר נועז כדי לנבא שהביקושים של 2022 ימשיכו להתחזק בשנת 2023.
לסיכום
אם בעבר כל אם יהודייה חלמה שבנה יהיה רופא, והאימהות של ימינו חלמו עד לאחרונה שהילד יהיה מתכנת בהייטק, הגיע הזמן להתחיל לשנן את המילים SOC ANALYST.
לימודי הגנת סייבר ורכישת כלים ומיומנויות בתחום זה יעניקו לאנשי מקצוע שכבר עובדים בתחומים אחרים, דוגמת השיווק והדיגיטל, יתרון משמעותי בשוק התעסוקה המודרני. לא מדובר רק בעובדים חדשים, שמגיעים לתחום ללא ידע מוקדם, אלא גם באנשי דיגיטל ותוכנה מנוסים, המנהלים דאטה ונכסים דיגיטליים יקרי ערך עבור עצמם ועבור הלקוחות שלהם. התחמשות בידע והכשרה בעולמות הסייבר יעניק ליכולותיהם רובד נוסף ואף הכרחי בעידן הנוכחי, אשר יציב אותם בנקודת פתיחה טובה משמעותית במירוץ אחר המשרות הנחשקות בשוק.
רונית חסין הוכמן היא מנכ"ל חברת IMPROVATE, המחברת בין חברות טכנולוגיה ישראליות לשווקים ברחבי העולם.