הקורונה נירמלה את העבודה מהבית והפכה אותה לקלף מיקוח בידיהם של עובדים. גוף המחקר LADDERS צופה כי ב-2023, 25% מהמשרות בצפון אמריקה צפויות יהיו מרוחקות. הנתון הזה ממשיך להאיץ את הפיתוח של תשתיות טכנולוגיות ופתרונות לעבודה בשיתוף פעולה מרחוק במטרה לבנות מערך היברידי המשלב ביעילות בין עבודה מהבית למשרד.
בארץ, שיעור העובדים המשלבים עבודה מרחוק בכל הענפים החל לרדת ברבעון השני של 2021, מ-28% בתקופת הסגרים ל-12% בממוצע באפריל 2021, כך לפי דו"ח של בנק ישראל. היקף העבודה מרחוק גבוה בענפי ההיי-טק, בשירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים, בשירותים הפיננסיים ובביטוח. מעבר להשפעתם של משלוח היד והענף, אקדמאים, נשים, הורים לילדים עד גיל 10, יהודים (לעומת ערבים) ותושבי מרכז הארץ מתאפיינים בהיקף נרחב יותר של עבודה מרחוק.
עוד נכתב בדוח כי "השינוי שחל באפשרויות העבודה מרחוק ובהיקפיה בתקופת הקורונה עשוי לחולל תמורות בפריסה הגיאוגרפית של הפעילות הכלכלית, כולל במרחקים שבינה למקומות המגורים של העובדים, ובפריסה המרחבית של הפעילות המסחרית."
אבל בעוד שמרבית העובדים מרוצים מהסידור החדש הזה, מעסיקים המעוניינים שעובדיהם יגיעו יום יום למשרד נמצאים בבעיה והשאלה הגדולה שנשאלת שוב ושוב היא עד כמה עבודה מהבית פרודוקטיבית?
סקר גדול של מיקרוסופט מ-2022 חקר יותר מ-20,000 עובדים ב-11 מדינות ומצא שמעסיקים ועובדים חלוקים בדעותיהם לגבי הפרודוקטיביות של עבודה מהבית. בעוד ש-87% מהעובדים מרגישים שהם עובדים מהבית באותה יעילות או ביעילות גבוהה יותר מאשר במשרד, 54% מהמנהלים אינם משוכנעים בכך ורק 12% מהם סמוכים ובטוחים שהצוות שלהם אכן פרודוקטיבי.
מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר ל-BBC בספטמבר שהמשוואה הזאת צריכה להיפתר כיוון שסביר להניח שמקומות עבודה לעולם לא יחזרו להרגלים שהיו להם טרם המגיפה: "עלינו לעבור את מה שאנו מתארים כ'פרנויה של פרודוקטיביות', כי כל הנתונים שיש לנו מראים ש-80% פלוס מהאנשים מרגישים שהם מאוד פרודוקטיביים - אלא שההנהלה שלהם חושבת אחרת. זה אומר שיש ניתוק אמיתי מבחינת הציפיות ומה שהם מרגישים".
בסקר של OWL LABS, תשעים אחוז מהנשאלים שעבדו מהבית במהלך המגיפה אמרו שהם היו פרודוקטיביים באותה המידה או יותר כאשר עבדו מרחוק, בהשוואה למתי שעבדו מהמִשׂרָד. 84% מהמשיבים גם שיתפו שעבודה מרחוק אחרי המגיפה תגרום להם להיות מאושרים יותר, ורבים מהם אפילו מוכנים לקיצוץ בשכר בתמורה.
צמיחתו של המודל ההיברידי
בעוד שאחוז העובדים במשרה מלאה מהבית נמצא בירידה, אחוז המועסקים במודל ההיברידי ממשיך לעלות. מעסיקים שהיו על הגדר עם תוכניות הפוסט-קורונה שלהם מצאו את עצמם עם מצב נתון שבו העובדים נמצאים חלק מהזמן בבית, וחלק במשרד. זה נתן דחיפה גדולה למודל ההיברידי, שרק בשנת 2021 זינק מ-16.5% בארה"ב ל-28.4% (Barrero 2022).
גם בבריטניה, סקר של הרשות הלאומית לסטטיסטיקה מ-2022 מצא כי בין פברואר למאי עלה שיעור העובדים ההיברידיים מ-13% ל- 24%. כעת, 84% מהעובדים שנאלצו לעבוד מהבית עקב נגיף הקורונה אומרים שהם מתכננים לעבור לעבודה היברידית.
מחקר בריטי נוסף מצא כי 94% מהעובדים שבעבר נסעו לעבודה קיבלו הזדמנות לחשב מסלול מחדש ורבים מהם מעוניינים כעת בפתרון עבודה היברידי, שבו הם עובדים לפחות חלק מימי השבוע מהבית. עוד נמצא בסקר כי בממוצע, העובדים מהבית מבלים 30 דקות יותר בפעילות גופנית מאשר עמיתיהם במשרד, חוסכים חמש שעות שבועיות בזמן נסיעה, ויש להם כמעט 50 פאונד מיותרים בכיס, שלא מתבזבזים על נסיעות או ארוחות צהריים במשרד.
היכולת לעבוד מרחוק או במודל היברידי הפכה להצעת ערך אמיתית לעובדים ומועמדים, אבל אם טרם המגיפה גמישות גיאוגרפית נחשבה לבונוס, היום מועמדים מצפים לגמישות הזאת כחלק מההצעה הבסיסית של המשרה. במילה אחת: נורמליזציה.
במציאות החדשה, מקום העבודה כבר איננו שיקול עיקרי בשאלה היכן לגור. הפוטנציאל של גיוס עובדים מכל מקום בעולם יוצר מאגר מדהים שממנו יכול המעסיק לבחור. התחרות פועלת בשני הכיוונים, מה שמעלה את הסטנדרטים של העובדים והמעסיקים כאחד.
חברות צריכות להיות בראש המשחק שלהן במונחים של מיתוג המעסיק ותרבות החברה, כדי לקלוט את אותם עובדים בעלי פרופיל גבוה, והם מצידים, כבר לא מחויבים לגור בערים הגדולות כדי למצוא את המשרות התחרותיות ביותר. הם יכולים לקחת את המיומנויות שלהם, כמו גם את ההכנסות שלהם, לפריפריה, ולהביא עושר לאזורים שהיסטורית תמיד היו חלשים יותר.
שינויי קריירה בצל הקורונה
חברת הגיוס העולמית רוברט הלף מצאה ש-50% מאנשי המקצוע שהחלו לעבוד מהבית יתפטרו אם ייאלצו לחזור למשרד במשרה מלאה. במילים אחרות, מי שדורש ש-100% מהעבודה תיעשה במשרד יורה לעצמו ברגל. אבל אי אפשר לצפות שרק בגלל שאתם מציעים עבודה מהבית תוכלו להפחית בשכר העובדים. כשמיתוג מעסיק ורווחת עובדים עומדים בראש סדר העדיפויות, חברות רבות מתחרות על ההון האנושי, מה שמחייב את המעסיקים לגלות גמישות בכל הנוגע לאיזון בית-עבודה.
ואכן, מספר חסר תקדים של אנשים החליפו עבודה מאז תחילת המגיפה, תופעה שכינתה מיקרוסופט "המהפך הגדול". על פי ממצאי הסקר, עובדים שנולדו אחרי 1997, הידועים כדור ה- Z, נמצאים בסבירות גבוהה כמעט פי שניים להחליף עבודה.
"בשיאו של 'המהפך הגדול' ראינו עלייה משנה לשנה של 50% מחברי לינקדאין שהחליפו מקום עבודה. אצל דור ה-Z זה עמד על 90%", נכתב בדו"ח. "עד 2030, דור ה-Z יהווה כ-30% מכוח העבודה כולו, כך שמנהלים צריכים להבין אותם", אמר מנכ"ל לינקדאין.
כפי שניתן לצפות, לצד התצפיות החדשות שלה, למיקרוסופט יש מוצרים חדשים שמטרתם להקל על חוסר ההתאמה הפוטנציאלי הזה בציפיות. היא מתמקדת בסיוע לעובדים הצעירים של החברות להרגיש שייכות לארגון, ויכולת ללמוד בו.
באירוע וירטואלי של מיקרוסופט שהתקיים בספטמבר 2022 אמר ריאן רוסלנסקי, מנכ"ל לינקדאין, הנמצאת בבעלות מיקרוסופט, שמעסיקים מתמודדים כנראה עם השינוי הגדול ביותר בדפוסי העבודה בהיסטוריה. בראיון ל-BBC אמר רוסלנסקי כי מספר המשרות המרוחקות ב-100% שפורסמו בלינקדאין זינק במהלך המגיפה וכי מתוך כ-15 מיליון הצעות עבודה שמפורסמות בדרך כלל בלינקדאין, כ-2% בלבד הציעו עבודה מרחוק לפני המגיפה. לפני מספר חודשים המספר הזה עמד על 20%, ובספטמבר הוא ירד ל-15%. לפי רוסלנסקי, הנתונים מצביעים על כך שיתכן שטרנד העבודה מרחוק כבר עבר את השיא שלו.
בתקופה של מחסור חריף בכוח אדם, מעסיקים נאלצים לעבוד קשה יותר כדי לגייס, לשלהב ולשמר עובדים. זה כולל גם את מיקרוסופט עצמה, לפי נאדלה: "70,000 איש הצטרפו למיקרוסופט במהלך המגיפה, והם ראו את מיקרוסופט דרך עדשת המגיפה. עכשיו, כשאנחנו חושבים על השלב הבא, צריך להמריץ אותם מחדש, לגייס אותם מחדש, ולעזור להם לגבש קשרים חברתיים". וזה מביא אותנו לנקודה הבאה.
מדיניות עבודה מרחוק כתעודת ביטוח למעסיקים ועובדים
השילוב בין מרחב המחיה הפרטי לבין העבודה היה מאתגר עבור רבים והצריך ניסוח של נורמות חדשות, למשל, באילו שעות עובדים ומתי נחים; כל כמה זמן מדווחים על העבודה ולמי; מתי מכנסים ישיבות צוות ומתי כולם חייבים להגיע למשרד. לפי דו"ח של KPMG, כ-89% מהחברות כבר הציגו או עובדות על מדיניות עבודה מרחוק. זה ממחיש כי הרוב המכריע מחויב לסביבת עבודה עתידית בה עבודה מרחוק היא גורם מפתח.
עובדי מיקרוסופט, למשל, יכולים לעבוד מהבית עד 50% מהזמן כסטנדרט, ויותר מזה דורש אישור ההנהלה או מעבר לעבודה חלקית. אבל בהרבה חברות אחרות התקשו לכפות הסדרי עבודה וציפיות חדשות. אפל נאלצה לדחות את החזרה למשרדים ארבע פעמים, בגלל התנגדות של העובדים. אילון מאסק דרש מעובדי טסלה לתת 40 שעות שבועיות במשרד. במייל ששלח לעובדים כתב: "אם לא תופיעו לעבודה, אנחנו נניח שהתפטרתם". במקרה אחר, משרד עורכי דין לונדוני הציעה עבודה מהבית תמורת קיצוץ של 20% בשכר העובדים.
כדי לנצל את מגמות העבודה מהבית ביעילות, מעסיקים יוצרים מדיניות עבודה מרחוק המתארת את ציפיות החברה, החובות והזכויות של עובדים מהבית ואף מפרטת סיכונים כמו שינוי סמכויות מס, מוסד קבע ובעיות הגירה כדי שלא לחשוף את המעסיק או את העובדים לסיכון מיותר.
כשמדובר בעבודה מרחוק, לעובדים יהיו הרבה שאלות ואין סיבה שההנהלה תצטרך לחזור עליהן בכל פעם. בהינתן שעבודה מהבית איננה טרנד חולף, בניית מדיניות כזו היא השקעה לטווח ארוך שכן היא תאפשר להרחיב את היקף העבודה מרחוק בעתיד ולצמצם עלויות לארגון.
בכנס אילת ה-25 לנושאי עבודה של ההסתדרות הדגישה מוריה ברוט, מנהלת תחום בכיר הסדרת שוק עבודה בזרוע העבודה, את הפוטנציאל האדיר של עבודה מרחוק בישראל: "ערכנו מחקר שבדק את הפוטנציאל של עבודה מרחוק בישראל, בעזרת נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, ותוך ניתוח משלחי היד בארץ. ראינו כי הפוטנציאל עומד על 47%, נתון גבוה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן רק 38% מהעובדים יכולים לעבוד מרחוק. בהיבט הזה - ישראל שנייה רק ללוקסמבורג. אפשר לדבר על הפוטנציאל האדיר בהקשרים של פריון העבודה, של הגדלת היקפי תעסוקה, ושל איזון בית עבודה, אבל זה מתחיל בדברים הרבה יותר בסיסיים. גם אם נלך על הנחות מקלות לפיהן - אנחנו מבלים כשעה וחצי ביום בדרך לעבודה - אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מבזבזים כ-330 שעות, שהן כחודשיים של עבודה. בתחילת המגפה פרסמנו גילוי דעת כי הבנו שבהיעדר הסדרה, עלינו לתת לעובדים ולמעסיקים הנחיות כיצד לנהוג בכל מיני מצבים כמו למשל בשעות עבודה לא רציפות. גם בגלל הפוטנציאל העצום וגם בגלל האתגרים שניצבים בפנינו, עלינו לקדם הסדרה שתלמד איך לנהל שגרות עבודה, איך לשמר חיברות לארגון, ואיך אפשר לעבוד מרחוק באופן שמקדם את הפריון".
עליה בהשקעה באבטחת סייבר ארגונית
אי אפשר לדבר על עבודה מרחוק בלי להזכיר את החשיבות המכרעת של אבטחה היקפית לארגון. ככל שיותר ויותר ארגונים ואנשים עובדים מרחוק ומידע סודי צריך להיות נגיש להם, כך עולה מספר מתקפות הפישינג, שטכנולוגיות ה-AI כמובן לא פסחו עליהן. עבודה היברידית או מרחוק מהווה איום משמעותי על אבטחת המידע.
סקר של חברת SoSafe קבע כי 85% ממתקפות הסייבר מקורן בגורם אנושי, וכי ממשק האדם עם המכונה הוא נקודת כניסה קלה לניצול באמצעות מניפולציות רגשיות והנדסה חברתית. חברת צ'ק פוינט הישראלית מצאה כי 43% מכל הפרות האבטחה מקורן באיומים פנימיים, בזדון או בשוגג.
מסקר של חברת Sophos עולה כי 54% מהחברות טוענות שמחלקות ה-IT שלהן אינן מתוחכמות מספיק כדי להתמודד עם התקפות סייבר מתקדמות. סקר נוסף של חברת סיסקו מצא כי עייפות סייבר, או אדישות להגנה יזומה מפני התקפות סייבר, משפיעה על עד 42% מהחברות. על פי חברת Varonis, בממוצע, רק 5% מהתיקיות של חברות מוגנות כהלכה ולראיה, על פי Flashpoint, פרצות נתונים חשפו 22 מיליארד רשומות אינטרנטיות בשנת 2021.
כל הנתונים הללו מצביעים על הצורך ההכרחי להמשיך להשקיע בפיתוח והכשרה על מנת לשפר את הפוזיציה של ארגונים אל מול איומי סייבר, ובפרט כאשר מדובר בעבודה מרחוק.
העמקת הידע סביב מס עובדים וחוקיות
כוח העבודה הגלובלי עדיין מחויב לסמכות השיפוט המקומית וכדאי מאוד להישאר מעודכנים לגביה, במיוחד כאשר מגייסים עובדים ממדינות אחרות. בעוד שגיוס בינלאומי נשמע כמו חלום, תאגידים גילו שזה יכול להיות כרוך במורכבות בכל הנוגע למיסוי. בצ'כיה למשל, מצב העבודה מרחוק אינו בטוח. הבהרות בנושאים אלו תהיינה הכרחיות עבור חברות שרוצות לעבוד בבמה העולמית. בעוד שתוכנית חשבונאית כוללת יכולה להתמודד עם דרישות מיסוי גלובליות, אין תחליף לעובד עם 'רגל על הקרקע', שכן סביר להניח שהם יכירו את השטח יותר טוב מכם.
יש עוד הרבה מה לומר ולעשות אבל אין ספק שעבודה מהבית כאן כדי להישאר. כדי לקרוא עוד על יחסי הגומלין בין עבודה מרחוק ומשאבי אנוש, כנסו לארכיון הכתבות שלנו.