בתחילת החודש נחשף דו"ח הגיוון השנתי של Power in Diversity שבדק את השיעור של נשים, חרדים וערבים ב-650 סטארטאפים בישראל. מהדו"ח עולה כי רק 0.4% מהעובדים בסטארטאפים שנבדקו הם חרדים וחרדיות וזאת לעומת שיעור החרדים באוכלוסייה הכללית שעומד על 13.5%. פער משמעותי.
יציאת המגזר החרדי לשוק העבודה והשתלבותו בתעשיית ההייטק היא חלק משינוי נרחב בדפוסי התעסוקה של האוכלוסייה החרדית והיא בעלת השפעות סוציולוגיות רבות, החל משבירת תקרות הזכוכית, חשיפה למודרניות ולישראליות אל מול השמרנות והקהילתיות החרדית.
אורחות החיים של הציבור החרדי בישראל שונים מאלה של האוכלוסייה הכללית, החל ממערכות חינוך שונות ונפרדות, הפרדה מגדרית בכל המוסדות השונים ותפיסה שונה לגבי פיתוח קריירה והתפתחות אישית לעומת האוכלוסייה החילונית.
למרות כל אלה, ישנם סיפוריי קריירה מיוחדים ומרשימים של חרדים וחרדיות שהשתלבו בצורה מוצלחת בתעשייה הטכנולוגית, שמאופיינת בערכים ליברליים וחילוניים. כיצד הם מאזנים בין הצורך להצלחה מקצועית והעצמה אישית אל מול המבנה החברתי והמשפחתי המסורתי המקובל? מהם הפערים המורגשים במשרד ואיך מתגברים עליהם? מה על אנשי גיוס, כוח אדם ומיתוג מעסיק לעשות כדי לעודד יותר חרדים וחרדיות להשתלב בתעשיית הטק?
יוסף דב כהן, בית שמש, אבא ל- 6. מנהל פרודקט מרקטינג ב- Shopic
"נולדתי בארץ למשפחה יהודית לא דתית, ומגיל שנה וחצי גדלתי בוונצואלה. בגיל 16 התחלתי להתקרב ליהדות, ובגיל 20 החלטתי לעלות לארץ והלכתי ללמוד בישיבה בכפר חב"ד. אפשר לומר שהדיסלקציה ממנה סבלתי הובילה את סיפור החיים שלי. סיימתי תיכון בקושי רב, הממוצע שלי היה נמוך וניסיתי ללמוד באוניברסיטה ללא הצלחה. לבסוף עשיתי קורס ב-WebMaster וכך מצאתי את העבודה הראשונה שלי. מאז, מעל ל-20 שנה, אני עובד בחברות טכנולוגיות ישראליות בתפקידים שונים. כיום אני עובד בשופיק, ומהרגע הראשון הרגשתי בנוח, אפילו הציעו להכשיר חלק מהמטבח לטובתי, מבלי שביקשתי. כיום אני אבא לשישה, הבת הגדולה בת 23 והקטנות בנות תשע. בשופיק אני עובד עם אנשים בגיל של הבת הגדולה שלי, ואנחנו עובדים ביחד, וברוך השם, כיף לי".
מה לדעתך צריך לעשות כדי לפתוח יותר את ההייטק לתעסוקה של הפריפריה החברתית?
"אני לא מאמין גדול באפליה מתקנת. מעסיקים צריכים לחפש את מי שטוב, צבע העור והדת לא רלוונטיים בכלל. יחד עם זאת, יש ערך גדול מאוד בצוות מגוון. אני חושב שאנשי HR צריכים לעבור הדרכה להיכרות עם האוכלוסיות המגוונות שיש בארץ, זה יכול לסייע לכולם לעשות את העבודה טוב יותר ביחד. לדוגמה, בהאפי האוור ניתן להשאיר בצד את פתקי הכשרות, כך שמי שרוצה לברר יוכל לבדוק. לא תמיד מרגישים בנוח לשאול, ולכן חשוב שהמידע יהיה זמין."
הוא ממשיך: "החברה החרדית עושה את השינוי בעצמה, ואנחנו כבר רואים יותר ויותר חרדים בהייטק ובצבא. גם אחרי שלמדו בישיבה כל השנים, החרדים מוצאים את הדרך להשלים את הלימודים שהם צריכים כדי לעבוד בעבודות טובות, וזאת מבלי לשנות את דרך ומסלול חייהם".
אבי רוזנברג, Tech Lead ב- Seagate
"אני חרדי, נשוי ואבא לשניים. אחרי הלימודים בישיבה השלמתי לבד בגרות אקסטרנית בשישה חודשים, ולאחר מכן למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז האקדמי לב ברמת גן. התחלתי את דרכי במשרת סטודנט בצ'ק פוינט, וכאשר סיגייט פתחו את מרכז הפיתוח שלהם בארץ, הם גייסו אותי בתור מפתח ראשון. אני עובד כשנתיים בחברה. בסיגייט מאוד מתחשבים באמונה שלי, וזה לא מהווה עניין. פעם אחת הייתי בישיבה במשרדים שלנו בסינגפור ביום שישי עם בכירי החברה, ובשש בערב אמרתי להם שאני צריך לפרוש, כי השבת נכנסת עוד שעה. כולם הבינו וכיבדו מאוד".
איך היית מציע לגייס יותר חרדים להייטק?
"לדעתי זה יותר ויותר מקובל שחרדים משתלבים בשוק התעסוקה ובהייטק בפרט. צריך לתת הזדמנות שווה למועמדים בלי קשר לעבר שלהם. אומנם ליוצאי ישיבות אין השכלה דומה למגזרים אחרים, אבל המגייסים לא צריכים להסתכל על זה. כשמסתכלים מעבר לסטריאוטיפים ולדעות הקדומות, רואים שהחברה החרדית היא חברה עם מוסר עבודה גבוה מאוד".
דבורה הלר, מתגוררת בקרית יערים, מהנדסת תוכנה ב- Redis.
"למדתי בתיכון חרדי ואחריו המשכתי ללימודי תעודת הנדסאי במסגרת תכנית אדוה מטעםScale-Up Velocity. במשך שנתיים למדתי מתמטיקה ומדעי המחשב, כשבסופם השתתפתי בפרויקט התנסות מקצועית כדי לצבור נסיון מעשי, בפרויקטים בשיתוף IBM, Mobileye, Google וגורמים ממשרד הביטחון. מהר מאד הבנתי שזה מה שחיפשתי, לעבוד בחברת הייטק מובילה שנמצאת בחזית הטכנולוגיה."
מה המשמעות בשבילך לעבוד בהייטק? איך הסביבה שלך מתייחסת לזה?
"למרות שאני באה מרקע ומחינוך חרדי, היה לי חשוב להשתלב בעולם העבודה ובתעשיית הטק בפרט, ומאז ומתמיד המשפחה תמכה בי . בקהילה הליטאית נשים הן ברוב המקרים המפרנסות היחידות, ולכן מבססות את הקריירה שלהן ומשקיעות מאוד. אני עובדת בסביבה מכילה ומגוונת תרבותית, אך יחד עם זאת, החשש מההשפעה של החברה החילונית עלי כעובדת חרדית קיים, ואני תמיד עם יד על הדופק לבדוק שאני שומרת על עצמי. מהניסיון שלי, חשוב שהעובד והעובדת החרדית ירגישו שהם מצליחים לשמור על אורחות חייהם בסביבת העבודה שמאופיינת בדר"כ בנורמות חילוניות. כאן ב-Redis ההשתלבות הייתה טבעית מאוד, מהרגע הראשון הרגשתי שרואים אותי ומכבדים את השוני, מהדברים הקטנים של הקפדה לאוכל כשר ופעילויות שמתאימות לאורח החיים הדתי שלי".
מאיר קנייבסקי, Senior data scientist ב- BeeHero.
"גדלתי במוסקבה בבית דתי. בבגרותי למדתי לתואר ראשון ואחר כך- MSc במתמטיקה מאוניברסיטת מוסקבה, והתחלתי את תפקידי הראשון כאנליסט באחד מהבנקים הרוסיים. לאחר שעליתי לארץ ב-2018 הצטרפתי למובילאיי, ובחודשים האחרונים ל-BeeHero. כיום אני עובד בחברה מדהימה שנמצאת בחזית המאבק הגלובלי במשבר האקלים. הייתי העובד הדתי הראשון בחברה, בחודשים האחרונים הצטרפו עוד כמה, ולמרות השוני שלי, גם כחרדי וגם כעולה חדש שלא גדל בארץ, השתלבתי בצורה חלקה ביותר.
איך מקבלים את השונות שלך בתור החרדי היחיד במשרד?
הצוות במשרד מגלה המון פתיחות והשוני בקושי מורגש. נעשו 'התאמות' לשגרת חיי: יש כלים חד פעמיים, כלי לנטילת ידיים, מדף ממתקים בהכשר מחמיר, וגם אופציות לאוכל כשר באירועים של החברה. וכמובן שיש כבוד מוחלט לאורח חיי והאמונה שלי. ההשתלבות מרגישה טבעית לחלוטין".
מה לדעתך צריך לעשות כדי לפתוח יותר את ההייטק לתעסוקה של המגזר החרדי?
"ראשית, המשפחה שלי תומכת בי וממלאת אותי במוטיבציה לשמור על האיזון הנכון בין העבודה לחיי המשפחה והמסורת. מעבר לכך, אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא להגביר ולעודד את החינוך המקצועי בקרב צעירים חרדים, לסייע להם לפתח חשיבה טכנית, שהיא הכרחית בעולמות הטכנולוגיים, ולייצר נטוורקינג מוצלח שיסייע להם להשתלב בתעשייה."
לסיכום
בעוד שהקרע בין דתיים לחילונים ממשיך להעמיק, שילוב חרדים בשוק התעסוקה בכלל ובהייטק בפרט עשוי לתרום רבות לחברה הישראלית, החל מקידום הידברות ודו קיום בין דתיים לחילונים ועד פתרון סוגיות מהותיות כמו שאלת השוויון בנטל. מעל הכל, בניית צוותים מגוונים בעלי רקע שונה וזוויות התבוננות ייחודיות היא מתכון בטוח להצלחת העסק.