וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקריה האקדמית אונו: "תעשיית ההייטק הישראלית צמאה לגיוון חברתי"

בשיתוף הקריה האקדמית אונו

עודכן לאחרונה: 26.2.2023 / 14:07

גיוון והכלה הפכו בשנים האחרונות למילות קוד בשוק התעסוקה, אבל בקריה האקדמית אונו מקדמים את הנושא כבר שנים. בשיחה עם פרופ' אריה גביוס, דיקן הפקולטה למנהל עסקים, הוא מספר איך שוברים תקרות זכוכית אצל אוכלוסיות ממגזרים שונים בישראל, ואיך המגזר העסקי מרוויח מזה

גיוון חברתי כמפתח להצלחה.. הקריה האקדמית אונו,
גיוון חברתי כמפתח להצלחה./הקריה האקדמית אונו

אם תיכנסו לכיתה בקריה האקדמית אונו תגלו סטודנטים מכל גווני הקשת התרבותית בישראל. זה לצד זה יושבים חילונים, דתיים, יוצאי אתיופיה, ערבים וכן גם קמפוס נפרד למגזר החרדי. זו סביבה אקדמית עוטפת ומכילה אשר נותנת במה לכל אחד מהסטודנטים, לרקע שלו והייחודיות שבו.

ברשימת בוגרי התואר במנהל עסקים באונו תמצאו שמות כמו שעיה זילברשטיין, השותף החרדי הראשון בפירמת הייעוץ הבינלאומית KPMG; ציונה ישעיהו, בת העדה האתיופית שגדלה בלוד ומשמשת היום כרפרנטית בבנק הפועלים ואבי טאגיה, מנהל אבטחת מידע בבנק הפועלים, מחוז ת"א; רו"ח אבי אגניהו, הממונה על הנהלת החשבונות במשרד הפנים; אמיר גטהון, החשב של משרד התשתיות הלאומיות ושל המשרד לשוויון חברתי; טל יאסו, מהנדס תוכנה בחברת VARONIS; אורי ימר, מפתח תוכנה בצ'ק פוינט ועוד רבים וטובים, שבזכות עבודה קשה והתמדה הצליחו להתגבר על הפערים החברתיים ולהגיע להישגים מקצועיים מרשימים.

מה הערך המוסף של סטודנטים שבאים מרקעים שונים?

החשיבות של גיוון והכלה מתבטאת בהרבה מאוד מימדים. זה לא רק שאנחנו נותנים להם את הכלים להשתלב בשוק העבודה. הרבה פעמים רואים תת תעסוקה במגזרים האלה והרבה הזדמנויות סגורות בפניהם, בין אם זה בגלל חוסר בהשכלה אקדמית, דעות קדומות או קושי בשפה.

הלימודים בקריה האקדמית אונו, ובפרט בבית הספר למנהל עסקים, מכניסים את הסטודנטים ללב העשיה העסקית במדינה ופותחים דלתות לא רק ברמת הקריירה והפרנסה, אלא גם ברמה של יצירת תחושת שייכות לחברה הישראלית, חיבור הפריפריה למרכז, ויצירת תרבות של דיאלוג.

ברגע שסטודנט מגיע לקמפוס רב תרבותי, הוא פוגש סטודנטים שהוא לא פגש בשום מקום אחר קודם לכן. הוא לומד להכיר אותם, לקבל אותם ולעבוד איתם, לנפץ דעות קדומות ולהיות הרבה יותר סובלני כלפי האחר.

הערך שהסטודנטים שלנו מביאים לארגונים הוא עצום. כדי להוביל ארגון היום צריך להבין את כוחות השוק, את האוכלוסיות השונות, ואת הצרכים המשתנים מקהל לקהל. כשכל העובדים באים מאותו הרקע, היכולת לפנות ולהבין את הצרכים האמיתיים של האוכלוסיות השונות בישראל ובעולם הולך ומצטמצם. בעיקר, בעידן שלנו, חשוב להביא יצירתיות לארגון, לחשוב איך אני מביא ערך עבור קהלים שונים ואיך אני מבצע פנייה לקהלים שונים. הסטודנטים שלנו מביאים בדיוק את זה.

בנוסף, כדי להיות מנהל יותר טוב שמביא ערך מוסף לארגון, חייבים להכיר את האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית ואת העולם, את התרבויות השונות, וגם את החסמים.

איך אתם מגיעים לכל הקהלים הללו?

זה בהחלט דורש פיצוח. לא מספיק להגיד שאנחנו מקבלים חרדים ואז הם יגיעו. מדובר בתהליך עמוק שדורש מאיתנו להתחבר לאוכלוסיות האלה, להכיר אותן לעומק ולייצר סביבת למידה שמתחשבת ומבינה לעומק את אורחות החיים הייחודיות של האוכלוסיות השונות.

כך למשל, בקמפוסים החרדיים בירושלים ובאור יהודה, יש מספר רב של סטודנטים מכל הפקולטות עם אלפי בוגרים לאורך השנים, שסיימו את הלימודים ומובילים היום את שוק התעסוקה במשרות בכירות בהייטק, בכנסת ישראל, במשרדי רו"ח ועוד.

חשוב לנו לייצר סביבה בטוחה בה יוכלו ללמוד ולהתפתח, מבלי לוותר על המסורת שלהם. זה נכון לא רק לחרדים אלא גם לחברה הערבית והדרוזית, שרבים מהם חוששים לשלוח את ילדיהם למוסדות אקדמיים בגלל חשש מדעות קדומות, וסביבה לא מתאימה.

איך הרב תרבותיות תורמת למצוינות בכיתה ובקריירה?

במהלך הלימודים, מתחילים להיווצר שת"פים חוצי מגזרים בין הסטודנטים. החיבור בין העולמות מולידים שיתופי פעולה מדהימים. היום, רוב החברות פתוחות ומכוונות לגיוון והכלה של מגזרים שונים. מי שצמח בסביבה כזאת הרבה יותר מוכשר להתנהל בחברות, כי הוא מגיע עם מיומנויות חברתיות שמתאימות לעולם החדש בו אנחנו נמצאים.

איך כל זה מתבטא במונחים כלכליים ועסקיים?

כשמדברים על מגזרים עם תת תעסוקה במונחים כלכליים לאומיים, עצם העובדה שהם יוצאים לעבוד מביאה לעלייה בתוצר הלאומי הגולמי.

גם מעסיקים מפיקים תועלת מקליטת אוכלוסיה מגוונת, ובפרט מעסיקים שרוצים לשווק למגזרים שטרם מיצו את הפוטנציאל שלהם ככוח קניה משמעותי בציבור הישראלי. קליטת עובדים ממגזרים מגוונים פותחת את הדרך של חברות להבנה עסקית של המגזרים הללו, איך מגיעים אליהם, מה הערכים שמנחים אותם, וכיצד ניתן להניע אותם לפעולה.

בפרט, קליטת מנהלי משאבי אנוש ממגזרים שונים מסייעת לחברות לגייס עובדים בעלי השכלה רלוונטית, שגם מכירים את המגזר לעומקו ולרוחבו.

בסופו של דבר, מי שכבר מגיע ללמוד בפקולטה למנהל עסקים, ולא משנה מאיזה רקע, מגיע כי הוא רוצה להצליח. הכלים, הידע, הקשרים והמיומנויות שהסטודנטים מקבלים אצלנו מיתרגמים למשרות טובות יותר, הישגים מקצועיים, פרנסה בשפע ותחושת הגשמה ושייכות. הדבר החשוב הוא לא מאין באת, אלא לאן אתה הולך.

מערכת שיווק ודיגיטל, בשיתוף הקריה האקדמית אונו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully