איך רותמים את העולם הדיגיטלי לטובת חינוך איכותי, עדכני ורלוונטי?

הפער בין חווית הילדים בבית הספר לחוויית הילדים בעולם שאחרי בית ספר הופך עם השנים ליותר ויותר רחב. אחת המטרות של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), כארגון שמקדם חדשנות במערכת החינוך הישראלית כבר מעל לחמישה עשורים, היא בין היתר גם לנסות לצמצם את הפער הזה.

הילדים של היום חיים בעולם דיגיטלי: הם מבלים שעות ארוכות ביוטיוב ובטיקטוק, יוצרים ומשתפים ברשת, משחקים אונליין עם חברים מהארץ ומהעולם. הם עמוסים בגירויים והקשב שלהם עובר במהירות מפעילות לפעילות. כיום, כבר לא הגיוני לבקש מהם לשבת באופן פאסיבי במשך שעות ולהקשיב למורה מדברת, ובוודאי לא הגיוני לחשוב שהאינטראקציה היחידה שלהם עם התוכן הנלמד תהיה בקריאה מספר וכתיבה במחברת.

חשוב להבין שהטכנולוגיה היום כבר לא משמשת רק בתור ערוץ מסירה שבו הדברים מאוחסנים ומנוהלים, אלא מימד המאפשר חוויית למידה עשירה ומורכבת. ChatGPT ועולם ה-GENERATIVE AI מדגימים זאת היטב. הטכנולוגיה החדשה שנכנסה לחיינו בסערה מאפשרת לנו לשוחח עם המכונה, לבקש ממנה סוגים מגוונים של תוצרים ומאפשרת לנו לעבד את המידע יחד.

עד לפני הכניסה של ה-AI, אם היינו רוצים להבין את הסיבות שהובילו לפרוץ מלחמת העולם השנייה לדוגמה, היינו קוראים בספרי היסטוריה או מקסימום מחפשים בגוגל. הצ'אט של OPEN AI מאפשר לנו לדייק את הצרכים שלנו, לבקש להאריך או לקצר את הטקסט, להתמקד באירוע מסוים, לשאול שאלות על נקודות שלא הבנו, להסתייע בו על מנת לכתוב סיכום או מצגת על הנושא, לקבל את כל המידע שמעניין אותנו בלחיצת כפתור, ואפילו לבקש ממנו לשחק דמות מרכזית במלחמה ולשוחח איתה - וזוהי רק ההתחלה.

כדי להתמודד עם האתגר, המיקוד האסטרטגי של מטח, כמרכז שמקדם חדשנות בחינוך, מציב את החוויה הדיגיטלית של המורים והתלמידים במרכז. לצד התכנים שמפותחים כך שיתאימו לתוכניות הלימודים ולמטרות הפדגוגיות, נדרש גם עיצוב חווית למידה - Learning Experience Design., כלומר שילוב עולם הלמידה עם עולם החוויה והעיצוב. מדובר בתהליך יצירתי עם תוצאה שאינה ודאית בראשיתו, ולכן הוא נכנס לתחום ה-Design. מעצבים, מאיירים, מומחי UX, אנימטורים, תסריטאים, במאים, מפיקים, מפתחי למידה - זה רק מקבץ מהמקצועות שמשולבים בפיתוחים שלנו במטרה לשדרג את חווית הלמידה הדיגיטלית.

חשוב לזכור שלמידה היא לא אירוע, היא תהליך. למידה מייצרת שינוי לטווח ארוך ולכן חשוב להשקיע בעיצוב של תהליכי למידה. כך לדוגמה, LXD שם דגש על יצירת תגובה רגשית אצל הלומדים, למשל באמצעות תמונות או אנימציות, על מוטיבציה והגברת קשב, על הגדלת המעורבות וחוויה מותאמת אישית.

עיצוב חווית למידה עונה על הבעיה המרכזית: כיצד לגרום ללומדים ללמוד? ההתמחות שלנו במטח, כגוף שמפתח פתרונות למידה שמבוססים על העולם הדיגיטלי, היא לשלב בין היכולות של הטכנולוגיה לבין הצרכים החינוכיים: אנחנו לא נהיה אף פעם חברת משחקים או ערוץ טלוויזיה לילדים, אבל חשוב לנו לאפשר לתלמידי ישראל לחוות למידה שעושה שימוש באלמנטים ורעיונות שמוכרים להם מהעולם שמחוץ לכותלי בית הספר.

דוגמה לשילוב כזה היא שימוש בטיקטוק לצרכי למידה. אנחנו מבינים כיום למשל שטיקטוק יכול להיות מדיום מצוין לסיכומים. בחצי דקה של סרטון הילדים יכולים להבין רעיון מורכב או מושג אבסטרקטי. לכן בחרנו להשתמש בחלק מהמוצרים שאנחנו מפתחים בחוויה "טיקטוקית" - וידאו שמסכם בדקות בודדות רעיון מורכבת במתמטיקה, חוקי לשון, מושגים במדעים ועוד.

דוגמה נוספת שמשלבת בין החוויה הדיגיטלית החוץ בית ספרית לחווית הלמידה בבית הספר היא משחקים דיגיטליים - החל מאינטראקציות שנותנות ללומדים חוויה של משחק באמצעות פידבקים של סאונד ואנימציה, מנגנוני זכייה בפרסים, ועד למשחקים שיש בהם חוקים, דמויות ומטרות, המסייעות ללמוד ולתרגל תוכן.

דוגמה לכך היא המוצר "סייבר סקוואד", שמלמד את רזי עולם הסייבר ומיועד לתלמידי חטיבות הביניים. הקורס נפתח עם משימה שהופכת את התלמידים לשחקנים הראשיים במשחק, ומבקשת מהם להציל את כדור הארץ באמצעות משימות שונות שהם נדרשים לבצע ועל הדרך לומדים מושגים ורעיונות מרכזיים בעולם הסייבר.

דוגמה נוספת היא "המפלצות של קסם" - משחק חינוכי זוכה פרסים מבית מטח, שנועד לסלול את הדרך לרכישת הקריאה בקרב ילדים צעירים. במשחק, קסם מארחת את הילדים וסוחפת אותם לעולם פנטזיה, הכולל עשרות שלבי משחק מדורגים, מאתגרים ומהנים. הילדים אוספים ומגדלים מפלצות קסומות ושובבות, ותוך כדי משחק רוכשים כישורי קריאה וכתיבה: הכרת האותיות וסימני הניקוד, בניית מילים, כתיבת האותיות וקריאת מילים. המשחק מאפשר למידה עצמאית והתקדמות בהתאם לקצב האישי, תוך כדי הנאה וחוויה שמזכירה את עולמות המשחק והאפליקציות המוכרות לילדים ולילדות.

עוד דוגמה היא שימוש ביכולות של יצירה ושיתוף. הילדים שלנו רגילים ליצור באמצעים דיגיטליים, החל מהודעות קוליות בוואטסאפ ועד לסרטונים שהם צילמו וערכו בעצמם והעלו לטיקטוק או לדיסקורד.

אנחנו משלבים את היכולת הזו שלהם במשימות הדיגיטליות שלנו, למשל מבקשים מהם ליצור תוצרי למידה כמו מצגת/סרטון/קובץ קול, ולהעלות למרחב שיתופי בסביבת הלמידה הכיתתית שלהם.

לדוגמא, במוצר פלא טבע לכיתה ג', הילדים לומדים על החלל ועל מופעי הירח ומחזוריותם. במסגרת הפעילויות המוצעות להם הם לומדים ליצור אוטומציה, מצלמים ומשתפים במכונה שיצרו באמצעות הכלים של מטח או פלטפורמה חברתית כמו וואטסאפ.

חשוב לשמור על המתח שבין רדיפה אחרי טרנדים בעולם הילדים ואחר טכנולוגיות או רשתות חדשות לבין הצורך להיות גוף שמפתח תוכן לימודי איכותי ובעל ערך גבוה עבור מורים ותלמידים. המומחיות שלנו היא לשמור על מקום טוב באמצע הרצף הזה, ולספק חוויה חינוכית מקצועית, רלוונטית, אטרקטיבית ובועטת.


שיר בוים שוורץ היא מנהלת היחידה לעיצוב חווית למידה במטח.