השבוע פורסם במגזין פורבס כי ההצלחה המטאורית של ChatGPT עוררה "מלחמה" בשוק, כאשר השחקנים החזקים ביותר בשוק הטכנולוגיה נמצאים במרוץ לפתח צ'אט-בוט משלהם ומוצרי AI חדשניים.
בפרט, גוגל נכשלה כישלון מפואר עם הצ'אטבוט BARD, ואיבדה 10 מיליארד דולר משוויה.
מיקרוסופט השקיעה סכום דומה כשרכשה מניות ב- OpenAI, החברה שהביאה לעולם את ChatGPT, כדי לשפר את מוצרי הווב שלה: מנוע החיפוש Bing ודפדפן האינטרנט Edge.
אמזון הודיעה גם היא על שותפות עם חברת Hugging Face שמפתחת בוט בינה מלאכותית משלה.
ענקית הטכנולוגיה הסינית Baidu הודיעה גם היא על תוכניות לשלב החל ממרץ את הצ'אט בוט שלה, Ernie. גם חברות סיניות אחרות הצהירו שהן עובדות על צ'אט משלהן, ואנחנו עוד לא יודעים מה מתכננות לנו ענקיות נוספות כמו אפל ומטא.
חשוב להדגיש שעבור הצרכנים, בהחלט מדובר בתחרות חיובית. אם ההערכות שהצ'אט-בוטים יחליפו את מנועי החיפוש, הרי שהמונופול המוחלט של גוגל בתחום צפוי להישבר. זה אומר ביזור של הכוח והשליטה במידע בין מספר גדול יותר של חברות, אם כי עדיין מדובר בחברות החזקות בעולם.
האם תחרות טובה למתחרים?
כדי להבין האם באמת תחרות עושה טוב לעסקים, אנחנו צריכים להגדיר קודם מה המשמעות של טוב. האם טוב משמעו שורת הרווח הסופית של העסק ותו לא, או שמדובר באיכות המוצר או השירות שמסוגלת החברה לספק? במקום להכריע בשאלה, ניתן לבדוק, כיצד משפיעה התחרות על שורת הרווח של החברה, וכיצד היא משפיעה על איכות המוצר או השירות.
איך תחרות משפיעה על שורת הרווח
באופן טבעי וברור, תחרות משפיעה לרעה על שורת הרווח. אם יותר שחקנים בשוק מספקים את המוצר שאתם מוכרים, שורת הרווח שלכם תרד מכמה סיבות:
- חלק מהלקוחות יפסיקו לקנות מכם ויעברו לקנות מהמתחרים.
- תיאלצו להוריד מחירים כדי להתחרות בשחקנים החדשים שנכנסו לשוק.
- תצטרכו להשקיע הרבה יותר כסף ומחשבה בקמפיינים ומהלכים שיווקיים (אם כי יש גם יתרונות לשוק "בשל" לעומת שוק שאינו קיים וצריך להיבנות מאפס).
קחו לדוגמה את חברת החשמל שכרגע היא מונופול במדינת ישראל. אם מחר בבוקר ייכנסו שחקניות חדשות לשוק, המחירים ירדו וצרכנים רבים ינטשו את שירותי חברת החשמל לטובת השוק הפרטי. כדי להשיב מלחמה, חברת החשמל תתחיל לפרסם בצורה אגרסיבית עם יותר ויותר ופרסומות בהם "שקע ותקע" ינסו למכור לנו את שירותי החברה בכל מדיה אפשרית.
כפי שתחרות מובילה לירידת מחירים, מיזוג בין חברות, כלומר ההפך המוחלט של תחרות, מוביל לעליית מחירים. מי שסקפטי לגבי זה מוזמן להתבונן בשורת המחקרים המוצגים באתר הבית הלבן. כך למשל, מחקר משנות ה-80 גילה שמיזוגים בין חברות תעופה גררו עליית מחירים בשיעור של 7.2 עד 29.4 אחוזים בשווקים שבהם חברות התעופה המתמזגות התחרו ישירות.
איך תחרות משפיעה על איכות המוצר או השירות
רוב האנשים יסכימו שתחרות משפרת את איכות המוצר מפני שהיא מאלצת את החברות לעבוד קשה יותר, להיות בתהליך למידה מתמיד, ולמצוא דרכים יצירתיות כדי להשתפר.
כדי להתמודד עם התחרות המשתנה, חברות מבצעות ניתוח SWOT תקופתי בו הן מעריכות את החוזקות, החולשות, ההזדמנויות והאיומים שעומדים מולן ובונות את האסטרטגיה שלהן בהתאם. כך למשל, כששוקולד פרה האייקוני חזר למדפים אחרי תקופה ארוכה של ריקול, המתחרה מילקה יצאה בקמפיין מפרגן שבירך את הפרה האדומה על חזרתה לשוק.
בנוסף, תחרות מעודדת חברות למצוא את הנישה שלהן - הדבר שהופך את המוצר או השירות הספציפי שלהן לייחודי בשוק. זה יכול להיות הכל, מהאבטחה היוצאת מן הכלל בסמארטפונים של אפל, ועד למתכון הבמבה נוגט הייחודי של אסם.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ההיפך הוא הנכון, והתחרות דווקא פוגעת באיכות המוצר, או יותר נכון, ביכולת של החברה לפתח מוצר חדש, שעשוי להיות טוב יותר. בדרך כלל, כדי להתחרות בצורה מוצלחת, חברה צריכה גב כלכלי למחקר ופיתוח (R&Dׂׂ). אם הכיס של החברה לא עמוק מספיק, ייתכן שהיא "תטבע" בתחרות מבלי שתצליח להשתפר או לפתח מוצר טוב יותר.
ואם נחזור לדוגמא ההיפותטית של חברת החשמל, כתוצאה מהירידה בהכנסות בשל התחרות, יתכן שפרויקטי התייעלות אנרגטית ופיתוח תשתיות מתקדמות ייאלצו לחכות, מה שעשוי להקשות על החברה ביצירת יתרון איכותי. מנגד, שחקנים חדשים שיצטרפו למשחק יצטרכו להפגין חדשנות אנרגטית ולהשקיע גם הם בתשתיות כדי בכלל להיכנס למשחק.
לסיכום
התשובה לשאלה האם תחרות עושה טוב לעסקים תלויה בהגדרה של "טוב". אם טוב משמעו שיפור איכות המוצר והשירות אז כן, במרבית המקרים. אם "טוב" משמעו שורת הרווח, בדרך כלל שורת הרווח נפגעת בשל תחרות. מה שבטוח, אנחנו בתור צרכנים הולכים להרוויח מהתחרות הגועשת בין ענקיות הטכנולוגיה.
הכותבת היא עו"ד רעות גולדמן מנכ"ל קבוצת גאומטריקס ומומחית לחדשנות וטכנולוגיה, חברת ועדת "הלסינקי" בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים