וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לצד הפיטורים והאטת הצמיחה במשק, 2023 היא שנת הג'וניורים

עודכן לאחרונה: 16.5.2023 / 13:01

דוח ההון האנושי של SNPI ורשות החדשנות מצביע על מהפך חד בהייטק הישראלי: עליה של 70% בשיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 לעומת השנה הקודמת; החברות הקטנות והעובדים הלא טכנולוגיים נפגעו בצורה הקשה ביותר ואילו הג'וניורים הם המנצחים הגדולים של השנה

יותר זולים, פחות מנוסים - הג'וניורים בהייטק.. Unsplash
יותר זולים, פחות מנוסים - הג'וניורים בהייטק./Unsplash

דוח ההון האנושי בהייטק שפורסם השבוע על ידי SNPI ורשות החדשנות משקף את ההאטה בכלכלה העולמית, שהחלה עם עליית הריביות במחצית השנייה של 2021 והמשיכה בירידות דרמטיות בשווקים הפיננסיים.

ההאטה הכלכלית העולמית הביאה לירידה בקצב צמיחת כוח האדם בהייטק והגיעה לצמיחה שלילית במספר העובדים. המעבר החד מתקופת השיא של 2022 להאטה עולמית העביר את התעשייה מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים". האתגר המשמעותי שמציבה ההאטה הגלובלית בפני ההייטק, ניכר אף בנתונים ממרץ 2023 המשקפים את מצוקתה של התעשייה.

"זו השנה החמישית ש-SNPI מפרסמת את הדו"ח הזה יחד עם רשות החדשנות", אומר אורי גבאי, מנכ"ל מכון המדיניות SNPI. "עברנו שנים לא פשוטות, בין אם זה בגלל הקורונה ומה שבא בעקבותיה, או השנה שעברה בה ראינו חילופי משמרות ממשבר הקורונה למלחמה באוקראינה והמיתון העולמי.

בדו"ח של 2022 ההייטק כבר נמצא בהאטה, שאפשר להתווכח אם היא חריפה או רגילה, אבל תקופת השיא ללא ספק מאחורינו. החצי השני של השנה היה בעייתי וברבעון האחרון ראינו צמיחה שלילית במספר העובדים, כלומר לראשונה בהיסטוריה יותר אנשים עזבו את ההייטק מאשר נכנסו אליו. זה נובע מהמיתון העולמי, ואני מזכיר שמדובר פה על 2022, לפני הברדק המקומי שיצרה ההפיכה המשפטית", אומר גבאי.

"במובן מסוים, זה חלק מהמשחק. ההייטק הישראלי הוא חלק מהכלכלה הגלובלית וכשהיא לוחצת על הבלמים גם אנחנו פה נעצרים. ההאטה הזאת טבעית, מובנת וברורה, מה שמדאיג זה ההחמרה ב-4 חודשים האחרונים, שהיא שילוב של אותה האטה גלובלית יחד עם אי הוודאות שאנחנו חווים כאזרחים ברמה המקומית ומאוד משפיעה על ההייטק. השילוב הזה בעייתי", אומר גבאי.

הממצאים המדאיגים שעולים מהדו"ח

  • ירידה משמעותית בקצב הצמיחה השנתי בהייטק: בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהייטק ב-7.4%, בהשוואה ל-12% ב-2021.
  • כניסה להאטה במחצית השנייה של 2022: קצב הצמיחה ירד בעקביות לאורך השנה. במחצית השנייה צמח מספר העובדים בהייטק בכ-1.3%, שיעור נמוך בהשוואה לשנים האחרונות, כאשר ברבעון האחרון ירד לרמה שלילית - והצטמצם ב-0.2%.
  • עלייה בפיטורים, צניחה בשיעור ההתפטרויות: שיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.4% - עלייה של כ-70% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2021 (2.6%). עם זאת, מדובר בשיעור הדומה לממוצע הרב-שנתי. כמו כן, שיעור העזיבה מרצון של עובדים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.7% - פחות ממחצית לעומת שיעור העזיבה מרצון בתקופה המקבילה בשנת 2021 שעמד על 10.1%. גם שיעור זה, דומה לממוצע הרב-שנתי.
  • הביקוש לעובדים נחתך בחצי: מספר המשרות הפתוחות בהייטק בסוף 2022 עמד על כ-17 אלף, כמחצית מהנתון של אפריל של אותה השנה (32.9 אלף).
  • חברות קטנות היו בין הנפגעות המרכזיות: 70% מהחברות שהעסיקו עד 10 עובדים (רובן ככולן סטארט-אפים) שמרו על יציבות או צמצמו את מספר העובדים. עבור חברות אלה, הנמצאות לרוב במצב של "צמיחה או דעיכה", יציבות ובמיוחד צמצום מסמלים במקרים רבים על קשיים עסקיים.
  • אינדיקציות להחרפת המצב ברבעון הראשון של 2023: 25% מהחברות הקפיאו לחלוטין את הגיוסים, אחוז דומה דיווחו על המשך פיטורים כאשר שליש מתוכן מתכננות לפטר יותר מ-5% ממצבת העובדים. באופן חריג - כשליש מהחברות לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023, שיעור שדומה לדפוסים שנרשמו ב-2020 במהלך משבר הקורונה.

זה נראה כמו דו"ח שמנבא שחורות. יש גם נקודות אור?

"הצד החיובי הוא שברבעון הראשון של 2023 אנחנו כבר רואים התאוששת בכלכלה הגלובלית. לפני כמה חודשים, התחזיות דיברו על מיתון מאוד חריף, וכרגע נראה שנצליח לצאת מזה אם האטה כלכלית ולא בהכרח ניכנס למיתון חריף, אולם מוקדם לומר את זה בוודאות", אומר גבאי.

"השאלה הגדולה היא האם עכשיו, כשהכלכלה הגלובלית וההייטק העולמי מתחילים להתייצב, ההייטק הישראלי ילך איתם, או שיש לו עוד משקולות על הרגליים, שמערערות את היציבות שלו ברמה המקומית. התשובה לשאלה הזו מאוד תלויה במו"מ שקורה כרגע בבית הנשיא, וזה נמצא מחוץ לסקופ של הסקטור העסקי, שעושה כמיטב יכולתו להחזיק את הראש מעל המים. בתקופות כאלה, הם צריכים לפטר עובדים. זה לא נעים לאף אחד אבל זה חלק מהדרך להתמודד. החשש והתקווה הם שכשהמיתון בעולם יסתיים אנחנו נצא יחד איתו ולא ניתקע בגלל בעיות מקומיות".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "באופן כללי, אחת מנקודות החוזק של האקוסיסטם הישראלי זה טכנולוגיה. בהשוואה למקומות אחרים בעולם, שם רואים הרבה יותר אתרי מסחר אלקטרוני שגם נחשבים לסטארטאפים, הישראלים הרבה יותר חזקים בטכנולוגיות עמוקות כמו אלגוריתמיקה, בינה מלאכותית ואלקטרוניקה".

לדבריו, "תמיד צריך להסתכל לא על האירוע הנקודתי אלא על הדפוסים. כשיש פחות כסף בשוק הציבורי או הפרטי, כל מנכ"ל מקצץ עלויות כי הוא יודע שייקח יותר זמן לגייס כסף. הוא מעריך את הראנווי, כלומר כמה זמן הוא יצטרך לשרוד עד הגיוס הבא, ומקצץ בהתאם. במצב כזה, חברה שמפתחת טכנולוגיה עמוקה תקצץ קודם כל בעובדי המעטפת כדי לא לפגוע בליבה הטכנולוגית.

וכמובן שכשיש ירידה בכלכלה וחברות מקצצות במחלקות השיווק והמכירות, אז גם ההכנסות, ההשקעות והאקזיטים יורדים. זה מעגל ידוע שתמיד קורה בתקופות משבר, וזה תהליך מחזורי. כשהריבית תרד והכסף יחזור, הם יגדילו מחדש את המחלקות העסקיות כי הביקושים יעלו.

אני אופטימי כי אני חושב שהרעב העולמי לטכנולוגיה רק ילך ויגדל. בעיות קיומיות כמו אי ביטחון תזונתי או משבר האקלים רק ילכו ויתעצמו וידרשו פתרונות טכנולוגים שאולי רק הישראלים יכולים לספק. יש לנו בארץ יזמים מעולים וקרנות הון סיכון שיודעות להשקיע. בטווח הבינוני והארוך, כל זה ביחד בסוף יעבוד. הסיבה שרואים ירידה בכל העולם זה בגלל הריבית.

אחד הדברים היפים בסטארטאפים הישראליים זה הגיוון, גם מבחינת תחומי העיסוק - מסייבר ופינטק עד בריאות ואקלים - וגם מבחינת הדמוגרפיה של העובדים. אגריטק וקלינטק ירדו פחות מאשר הסקטורים האחרים, וזה מצביע על כך שלמרות המיתון, משקיעים כן מזרימים לשם כספים."

ואכן, יש בדו"ח כמה נתונים מעודדים

על אף ההאטה הרוחבית, סקטור ה-AgriFoodTech וה-Cleantech בלט בקצב הצמיחה: כל הסקטורים נחתכו בשיעור הצמיחה במחצית השנייה של 2022. אך ברמה השנתית, סקטור זה מוקם שני בקצב הצמיחה השנתי זו השנה השנייה ברציפות.

חברות רב-לאומיות שמרו על יציבות, לעומת ירידה בחברות המקומיות: החברות הרב-לאומיות הציגו שיעורי גידול רבעוניים של 1%-3%. לעומתן, שיעור הצמיחה הרבעוני של החברות המקומיות צנח מ-4% ברבעון הראשון לנתון שלילי של 0.7%- ברבעון הרביעי. החברות הרב-לאומיות גם פיטרו פחות עובדים - 2% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחברות מקומיות, היו להן פחות עובדי מו"פ שעזבו מרצונם.

עלייה בחלק היחסי של עובדי המו"פ וצמצום עובדי המעטפת: ירידה במספר העובדים בתפקידים שאינם מו"פ בחברות עם מעל ל-50 עובדים, המעסיקות המרכזיות שלהם. אינדיקציות שהחברות הקצו את משאביהן לשמור על ליבת המו"פ, אחת מכל שלוש חברות בינוניות ואחת מכל חמש חברות גדולות פיטרה רק עובדים שאינם בתפקידי מו"פ.

אבל החלק הכי מסקרן של הדו"ח הזה הוא דווקא זה שלא מצהיר את הברור מאליו. מסתבר שההאטה הכלכלית בהייטק דווקא היוותה הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף, וחברות רבות בחרו להמשיך את עבודת הפיתוח עם עובדים פחות מנוסים, גם במחיר של פריון יותר נמוך. שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה במחצית השנייה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ.

איך אתם מסבירים את העליה בשיעור הג'וניורים?

לדברי גבאי: "זה אחד מסימני השאלה הגדולים של הדו"ח, גם מבחינת העובדים וגם מבחינת המעסיקים. את העליה בשיעור הפיטורים והירידה בעזיבות מרצון יכולנו לצפות מראש, אבל בנושא הג'וניורים היו כל מיני השערות", אומר גבאי.

"מצד אחד, ניתן היה לצפות שכאשר חברה מתמודדת עם מיתון, היא תעדיף לשמור על העובדים הטובים שלה מאשר להתנסות עם ג'וניורים חסרי ניסיון. מצד שני, ג'וניורים הם כוח עבודה זול יותר. היינו סקרנים לדעת מה יעלה בגורל הג'וניורים ומצאנו שדווקא הם מצליחים לשמור על מעמדם, שהוא אמנם צנוע אך הביקוש אליו גדול מתמיד. זה מעיד שהתעשיה בישראל יודעת לעשות התאמות תקציביות, וזה גם סימן מעודד לכל מי שמסיים עכשיו לימודים אקדמיים או הכשרה מקצועית, כי זה אומר שהמאמץ לא היה לשווא."

בין: "זה לא מפתיע כי כשמקצצים, נוח לקחת עובדים זולים יותר ולתת להם הזדמנות. עוד לא הגענו למצב של אבטלה בהייטק אבל יש ירידה בתעסוקה, מעבר ממקום למקום, זה שלב התארגנות. ברמת המאקרו-כלכלכה זה אפילו יכול להיות תהליך בריא כי המשאבים מתפנים לטובת ערך יותר גבוה".

החברות הבינלאומיות שומרות על כוחן

עוד נתון מעניין הוא העליה בכמות העובדים הישראלים בחברות בינלאומיות לעומת חברות ישראליות. לדברי גבאי, "אנחנו רואים כבר כמה שנים בדוחות שהחברות הרב לאומיות הרבה יותר יציבות בתקופות מיתון. כשמסתכלים על האיזון השנתי, שיעור הצמיחה של החברות המקומיות והרב לאומיות היה זהה, אבל כשמנתחים את ההתפתחות לאורך השנה רואים שהחברות הרב לאומיות שמרו על יציבות וצמחו בשיעור 1-3%, בעוד שהחברות המקומיות התמודדו עם תנודות קיצוניות יותר".

לדבריו, "סטארטאפים בצמיחה יכולים לזנק פתאום ב-20%, אבל הם גם יכולים ליפול באותה מהירות. בחברות הרב לאומיות, כל המנעד של השינויים הוא הרבה יותר קטן. אחת מנקודות החוזקה של ישראל זה התמהיל בין חברות מקומיות ורב לאומיות, קטנות וגדולות, שהופך את השוק לורסטילי."

מה לדעתך דרוש להייטק הישראלי כדי לנצח את המיתון?

"מיתון עולמי זה דבר שאין לנו מה לעשות איתו", אומר גבאי. "זה מגיע מעליית ריבית, אינפלציה, ועוד דברים חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם. ההייטק, כמו כל תעשיה אחרת, צריך להתמודד. מה שכן יש לעשות, זה להיערך ולהתגונן. כך עשינו בזמן מגיפת הקורונה וכך גם היום.

יחד עם זאת, זו בטח לא תקופה להיכנס לצרות שהן בשליטתך וניתן היה למנוע אותן. אף פעם אין זמן טוב לשסע חברתי, אבל בתקופה כזאת במיוחד, הפוליטיקאים והממשלה צריכים לקחת בחשבון את ההייטק כקטר צמיחה של המשק. התקופה גם ככה מאוד קשה לתעשיה והם מקשים עליה עוד יותר כי הם יוצרים אי וודאות וזה מבריח את המשקיעים. לא רק שהכסף של המשקיעים מתדלדל, עכשיו הם גם חוששים להשקיע אותו בישראל כי הקרקע לא יציבה. מנועי המשק צריכים לפעול ולנוע קדימה לעבר יציאה מהמיתון והגדלת מספר העובדים, כמו גם שילוב אוכלוסיות מגוונות מהפריפריה ומקבוצות המיעוטים, מגמה חזקה שהיתה חזקה מאוד ונבלמה ברבעונים האחרונים", לדבריו.

בין: "נכון לסוף הרבעון הראשון לא ראינו שוני מהותי בין המצב בישראל למקומות אחרים בעולם, אבל החשש הוא שקשיים ברמה המקומית יפצלו אותנו משאר העולם והוא יתקדם בלעדינו. לשם כך, אנחנו פועלים מול גורמים מקצועיים בממשלה במטרה לקדם מהלכים שיצמצמו את הנזק וייצבו את הסירה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully