'חוק שימור העיתונות' המוצע בקליפורניה יחייב פלטפורמות מקוונות לשלם 'דמי שימוש בעיתונות' לספקי חדשות שעבודתם מפורסמת בפלטפורמות אלו, במטרה לבלום את מגמת הירידה במגזר העיתונות המקומי.
כזכור, באפריל האחרון הוסרה סופית תכונת "אינסטנט ארטיקלס", שאיפשרה לאתרי חדשות ומדיה לפרסם כתבות ומאמרים על גבי הפייסבוק מבלי לאבד טראפיק. השינוי הזה הפך את הפרסום על גבי פייסבוק ללא כדאי עבור אתרי החדשות ומכאן החוק החדש, שבא לתקן את המעוות ולהציל את העיתונות הגוועת.
על פי מכון המחקר PEW, היקף התעסוקה בענף העיתונות האמריקאי צנח ב-26% בין השנים 2008 ל-2020. בעוד שיותר ויותר עיתונים בארה"ב נסגרים מחוסר תקציב, מאוניברסיטת North Western מדווחים כי מרבית האזרחים אינם פונים לאלטרנטיבה דיגיטלית והתוצאה היא אובדן ידע, מעורבות אזרחית נמוכה ואיום על הדמוקרטיה.
בהצהרה שצייץ דובר מטא, אנדי סטון, כינה את מבנה התשלומים "קרן רפש" ואמר שהצעת החוק תועיל בעיקר ל"חברות מדיה גדולות מחוץ למדינה במסווה של סיוע לבעלי אתרים בקליפורניה".
החברה מנהלת מאבקים דומים על פיצויים למפרסמי חדשות גם ברמה הפדרלית וגם במדינות מחוץ לארצות הברית. בדצמבר, סטון אמר כי מטא תסיר את החדשות מהפלטפורמה שלה לחלוטין אם הקונגרס האמריקני יעביר הצעת חוק דומה לזו המוצעת בקליפורניה.
כמו כן, החברה מאיימת להסיר את החדשות גם בקנדה בתגובה לחקיקה דומה המוצעת שם. גם גוגל הצטרפה לאיומים כשהודיעה שתסיר קישורים למאמרי חדשות מתוצאות החיפוש בקנדה.
ההצעות דומות לחוק פורץ דרך שהעבירה אוסטרליה ב-2021, שגם עורר איומים מצד פייסבוק וגוגל לצמצם את השירותים שלהן. לאחר סגירה קצרה של עדכוני החדשות של פייסבוק באוסטרליה, תיקונים שונים נוספו לחקיקה ובסופו של דבר שתי החברות כרתו עסקאות עם חברות מדיה אוסטרליות. דו"ח ממשלת אוסטרליה שפורסם בדצמבר הגיע למסקנה שהחוק עבד במידה רבה.
המשבר הנוכחי מצטרף לירידה ברווחים ולשורה של הסתבכויות של מטא מול הרשויות, כולל קנס בגובה של 1.3 מיליארד דולר שהטיל עליה האיחוד האירופי בשבוע שעבר בעקבות הפרה של פרטיות המשתמשים באירופה. יתכן שצוקי קיבל השראה מאילון מאסק, שמתריס באופן מכוון נגד הגבלות הדיסאינפורמציה בטוויטר בשם חופש המידע. מטא יכולה רק לקוות שמה שעובד באירופה לא יעבוד במגרש הביתי.
אז האם זה סופה של העיתונות הכתובה בארה"ב? וואלה שיווק ודיגיטל תמשיך לעדכן.