וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביטול הפניה בלשון נקבה: גזלייטינג בשירות המדינה

הילה זגורי

עודכן לאחרונה: 19.7.2023 / 17:31

השבוע בוטלה חובתם של גופים ציבוריים לפנות לנשים בלשון נקבה, בטענה שזה 'סרבול מיותר'. יתכן שבימים כתיקונם הינו מסכימות, אבל כשזה קורה רק ימים ספורים לאחר פירוק הועדה לקידום מעמד האישה ועל סף מלחמת אחים, הדרך אחורה נראית תלולה מתמיד

בווידאו: סיפורה של שפחה-מחאת נשים ברחוב קפלן בתל אביב/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

שמעו סיפור: לפני כשנתיים חברת החשמל אימצה כתיבת משרות בלשון נקבה. מאז, הפלא ופלא, דווח על עלייה של כ-31% בכמות הפניות מצד נשים למשרות - עלייה משמעותית במיוחד כשהנתון ההתחלתי היה 2% בלבד. עכשיו נסו לחשוב איפה היינו אם כל הארגונים הגדולים במדינה היו מאמצים ניסוח משרות בלשון נקבה. יש כאלו שהיו מקווים שהתוצאות ישארו רק בדמיון שלנו, אבל מאות ארגונים בישראל הוכיחו השבוע שלא יעמדו מנגד כשנעשית פגיעה חמורה בזכויות נשים.

פעם היינו מדברות עם העיניים, היום אנחנו מאותתות אחת לשנייה ברשת

כבר בינואר קם קול מחאה על הדרה באמצעות השפה, כשהקרקע החלה לבעור, אבל כשזה מגיע לעולם העבודה, קול המחאה אינו מספיק. קמו נשות המקצוע בתחום הגיוס, משאבי האנוש והתעסוקה והקימו קול זעקה שקרע את הרשת ומתח את הגבול שלנו. אנשי ונשות המקצוע מבינים ומבינות יותר טוב מכולם את חשיבות הפניה לנשים בתחום התעסוקה. המשמעות המיידית של המהלך היא שפחות נשים יגישו מועמדות למשרות, פחות נשים יתמודדו על תפקידים בכירים ופחות נשים יצליחו להתקדם - כי לא יגישו את עצמן מלכתחילה. ככה עובד תת-המודע שלנו, בני אדם.

ארגונים מהמגזר הפרטי מיהרו לנקוט עמדה ולמרות שאינטל הייתה הראשונה לצאת בהצהרה, הפעם דווקא ארגונים מהתעשייה המסורתית הובילו ראשונים את המחאה. חברת החשמל, סודה סטרים, קבוצת שטראוס, החברה המרכזית, טבע ועוד הביעו תמיכה בנשים באמצעות הרשתות החברתיות, ונתנו הבטחה, קבל עם ולינקדאין, לשמירה על זכויות שוות לנשים בעולם העבודה. ביום שלישי האחרון הצטרפו עוד 182 ארגונים להבטחה, וכל יום כמות הארגונים המתחייבים לשמור על זכויות נשים בעולם העבודה עולה.

חברות וארגונים מצטרפים למחאה ומתחייבים: נפנה לנשים בלשון נקבה.. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
חברות וארגונים מצטרפים למחאה ומתחייבים: נפנה לנשים בלשון נקבה./תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

נפלתם על דור המנהלות הלא נכון

ב-2023, הערך המוסף המשמעותי של נשים בשוק העבודה אינו מוטל בספק. בחלק מהארגונים יושבות סמנכ"ליות, מנהלות משאבי אנוש בכירות ונשות גיוס שמרגישות שהגיעו מים עד נפש, וחשוב להן לומר בקול חזק וברור: לא ניתן יד להדרת נשים מעולם העבודה, בשום צורה.

בעוד מאי גולן משקיעה את מירב המאמצים בפירוק הרשות לקידום מעמד האישה, בוצע ניסיון נכלולי להדיר אותנו - אותי, אותך, את הבת שלך - מהמרחב התעסוקתי ומעולם העבודה. חשבו שלא נשים לב שמשנים את השפה שלנו.

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הפקיד שעומד מאחורי חבר הכנסת אבי מעוז, החליט להדיר נשים ממסמכי הגופים הציבוריים-ממשלתיים ומהמכרזים שיוצאים מטעמם. זאת בניגוד מוחלט לחוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, המחייב פנייה ברורה גם בלשון נקבה. מדובר כאן על הפרת הסטטוס-קוו וחתירה תחת החוק, במעטה של "שינוי לצורך נוחות". כי לא נוח לו לנציב לפנות אלינו ישירות.

רבים מצקצקים ואומרים שפניה בלשון זכר תקפה לשני המינים, שזה לא אסון גדול כל כך ומה זה משנה. זו בדיוק הסיבה שמדובר בשיטה אפלה להדרת נשים, כי היא פועלת על תת-המודע שלנו וגורמת לו לפעול נגדנו, כמו מחלה אוטואימונית - גורמת לנו להבין שאנחנו לא רצויות, שההזדמנות אינה מופנית אלינו, מבלי לומר זאת ישירות. במילה אחת: גזלייטינג.

אבל מי שעוסק או עוסקת בתחומי המשאב האנושי בישראל יודעות לומר שכשאנחנו לא פונות לאישה בפרסום משרה, במכרז או בפרסום - הסיכוי שנשים יגיבו לפרסום יורד באופן משמעותי. לא במקרה, כאשר רוצים לשווק מוצר לנשים, עושים זאת על ידי פנייה ישירה אליהן, ולא בלשון זכר. "שפה יוצרת מציאות, שפה יוצרת הזדמנות" היה המסר המוביל של מי שתמכו במחאה, פשוט כי הן יודעות מניסיון שזה באמת המצב.

רק לפני מספר שבועות נשים רבות הזדעזעו לראות כיצד חברת הכנסת שרן השכל נדרשת לרדת מהדוכן עם התינוקת שלה. אם חשבתן שזה לא יחלחל לעולם העבודה, אתן טועות. כשבכנסת אין מקום לאישה עם תינוקת אחרי חופשת לידה, מי לדעתך ידאג לזכויות הנשים בחופשת לידה והשתלבות תעסוקתית ביום שאחרי? מאיפה שאני מגיעה, נשים שעומדות עם תינוק על במה בזמן שהן מעבירות הרצאה זוכות לתשואות חמות, ואף גבר באולם לא חושב להוציא אותן החוצה בגלל זה.

בוידאו: שרן השכל עלתה לדוכן הכנסת עם בתה התינוקת - בייעוץ המשפטי ביקשו ממנה לרדת/ערוץ הכנסת

ההיסטוריה מלמדת אותנו על מאבקי נשים שהספקנו לשכוח, כמו הזכות לנהל חשבון בנק, לפתוח עסק על שמך, להצביע בבחירות או להיות טייסת בצה"ל. יש שחושבים שנשים משיגות מה שהן רוצות, ושיש לנו אלפי דוגמאות, מכל המגזרים, של נשים שפרצו תקרות זכוכית. רק שיש מי שהתבלבלו, ניפצנו תקרות כי נהנינו מזכויות שנשים ליברליות השיגו לפנינו. אלה שנלחמו על הזכות של נשים ללמוד באקדמיה, על הזכות לתעסוקה שווה, על הזכות לשכר שווה. על הזכות להחליט על גופן ולהתנגד להטרדות מיניות. אלו רק קומץ מאבקים מהשנים האחרונות וזה גם מה שאנחנו עושות היום. נלחמות יחד בשבילנו ובשביל הבנות שלנו, כדי שנחיה בשוויון ובביטחון אישי, תעסוקתי וחברתי.


הכותבת: הילה זגורי - אישה. מזרחית. מהפריפריה. אשת מקצוע בכירה בתחום התעסוקה בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully