המלחמה בין ישראל לחמאס עשתה הרבה רעש בבריטניה. סיקור מוטה של שלל אירועי המלחמה על ידי רשות השידור הבריטית, ה-BBC, בין היתר על ידי האשמת ישראל בגול העצמי של חמאס בבית החולים העזתי, שידור של הפצצות חיל האויר בלופ, ובחירת מילים תמוהה למדי, הובילו לעליה מדאיגה במקרי האלימות ממניעים אנטישמים בממלכה. משכך, קבוצת המחאה היהודית קוראת כעת לכל אזרח שמתנגד לטרור להפסיק לשלם את אגרת הטלוויזיה ואף לדרוש פיצוי רטרואקטיבי בגין תשלומי עבר, עד שיגידו בפומבי שחמאס הוא ארגון טרור.
הסערה לא פסחה גם על עובדי הרשת עצמם, כאשר שני עיתונאים בעלי דעות מנוגדות התפטרו מטעמי מצפון. הראשון, נוח אברהמס היהודי, מחה על שה-BBC מסרב לכנות את חמאס ארגון טרור, והשני, בסאם בונני האלג'יראי, שהתפטר מיד אחריו מטעמי מצפון.
דורשים מהתקשורת לנהוג באחריות
כעת, אזרחים ישראליים שחיים בבריטניה ובעלי אזרחות כפולה כבר החלו להתכונן לתביעה ייצוגית נגד ה-BBC, בטענה להסתה נגד אומה. "קשה להבין איך מדינה כל כך קטנה תצליח לגבור במדיה על כל כך הרבה קולות מסיתים. זה מעבר לפוליטיקה. יש הסתה ברוטלית נגד ישראל, אין ספור עיתונאים, משפיענים ומנהיגים האשימו אותנו בהפגזת בית החולים בעזה: ה-BBC, ה-NY times ומי לא", כתבה אזרחית מודאגת.
"התקשורת, שמתגאה בדיווח אמת ועובדות, זו שתפקידה לשמור על החברה מחוסר צדק ושחיתויות, ולשאת את הדגל של זכויות אדם, משתמשת בכוח שניתן לה כדי להטיל האשמות חסרות בסיס על חברה שלמה. גם לאחר חזרתה מדבריה הנזק העצום כבר קרה. האם על רשת תקשורת במימדים האלה לא מוטלת אחריות? מה יהיה הכזב הבא? הפרסומים האלה פגעו בנו, הם מעודדים שנאת יהודים וישראלים. על כל אלה צריכה לפקח ולדווח התקשורת. זה תפקידה. כאשר הם נגועים, אין מי שישמור!"
למרות שב-BBC הודו לבסוף כי הפרסום לגבי הפיצוץ בבית החולים היה שגוי, פוסט שהכיל את הידיעה השגויה עדיין היה קיים בעמוד הטוויטר של הרשת עד לפני יומיים, כאשר נועה תשבי, שמתפקדת היום כשרת החוץ הלא רשמית של מדינת ישראל, הסבה את תשומת ליבם בשידור חי.
לאחר ששלטים עם פניהם של החטופים נתלשו על ידי פעילים פרו-פלסטינים, מיזם של המחאה הישראלית בלונדון הציג עשרות עגלות ובהן הפוסטרים שנתלשו, עם תמונות הילדים והתינוקות שנחטפו.
בעקבות הפרעות ברחובות, ראש העיר של לונדון, צדיק חאן, כינס ועדה מיוחדת של ראשי הקהילות היהודיות והמוסלמיות בעיר, כדי לדון בשאלה כיצד להרגיע את הרוחות ולמנוע אלימות. בעוד שמדובר בדיון חשוב מאין כמוהו ברמה המקומית, הוא נמנע מלהתייחס לאירועי ה-7 באוקטובר או למלחמה בין ישראל לעזה.
מאמן הכדורגל האגדי, אברהם גרנט הביע את מורת רוחו על היחס המאוזן לו זוכה מתקפת הטרור של חמאס בתקשורת ובמוסדות הבריטיים. "צר לי על אלה שמתו בעזה, אבל חייבים להכיר בהבדל. חמאס פגע באזרחים חפים מפשע במכוון. לאנוס אישה ישחרר את פלסטין? לערוף ראשי ילדים - ישפר את איכות החיים של העזתיים? זה ארגון טרור. הם נגד האנושות. מוסלמים שאני מכיר מתקשרים אליי ואומרים שזה לא האסלאם והם לא יכולים לתמוך בזה. אף בן אנוש לא יכול לתמוך בזה".
אבל מה שהכי מכאיב בכל הסיפור הזה הוא כמות הדיסאינפורמציה והפייק ניוז, שהם חלק גדול ובלתי נפרד מהבעיה. כשסרטוני ה-7 באוקטובר מתויגים כפייק ניוז, וכל מיני בדיקות לכאורה "מוכיחות" שהם נוצרו באמצעות AI או נלקחו מסרטים, גם הציבור הנורמטיבי והלא אנטישמי נחרד ומתקשה להאמין לנרטיב הישראלי. וכאשר אותן טקטיקות בדיוק משמשות בידי האויב, יש ציבור הולך וגדל של אנשים שמשוכנע שה-7 באוקטובר מעולם לא קרה.
לסיכום,
למרות מאמצי ההסברה של ישראלים רבים ברשתות, היכולת שלנו להשפיע על קהל גדול של אנשים מוגבלת ביחס למכונת הרעל המשומנת של חמאס. את הלחץ שאנחנו חווים, כישראלים וכיהודים, להוכיח את האמת ולנקות את שמנו הטוב, אנחנו צריכים להפנות בחזרה אל ערוצי התקשורת בעולם, ולדרוש מהם לבצע את תפקידם ביסודיות. כשמפגינים רבים לא יודעים בכלל להצביע איפה ממוקמת ישראל על המפה, או איך נראה הדגל הפלסטיני, הפיתוי להאשים את ישראל בקולוניאליזם ו"עליונות לבנה" ולהפוך את זה לסיפור של טובים ורעים הוא פיתרון קל מדי שאסור לעיתונאים להסתפק בו.