בתקופת המלחמה, הסטודנטים לא מניחים את הטלפון לרגע, ויש להם סיבה טובה

סקר חדש שערכו בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, שופך אור על תחושותיהם ודפוסי השימוש של סטודנטים ברשתות החברתיות מאז החלה מלחמת חרבות ברזל. את הסקר ערכו פרופ' גילה קורץ וד"ר מיטל אמזלג, ובו השתתפו כ-500 סטודנטים (40%) וסטודנטיות (60%) שכולם יהודים ישראלים.

מהסקר עולה כי רובם המכריע של הסטודנטים חש שייכות למדינת ישראל. 80% מהסטודנטים חשים שייכות למדינה במידה רבה ורבה מאד; ואחוז גבוה אף יותר (90%) מחשיבים את עצמם כחלק מהמדינה.

למעלה מ - 50% אינם מסכימים עם הקביעה שמדינת ישראל מתעלמת מהם, וכ-40% חשים שמדינת ישראל מכבדת אותם במידה רבה עד רבה מאד.

תוצאות הסקר מעלות קשר חיובי מובהק בין תחושת השייכות למדינה לבין מידת הצריכה ושיתוף תכנים בהקשר המלחמה בפייסבוק או באינסגרם.

לגבי פרופ' גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT מכון טכנולוגי חולון, "תחושת השייכות הגבוהה למדינת ישראל, תורמת להניע את פעילותם ברשתות החברתיות. כאשר מתחשבים באקלים הפוליטי הטעון שקדם ל-7 לאוקטובר, על רקע המחאות בעד ונגד הרפורמה המשפטית, נתון זה איננו מובן מאליו, אך הוא מתכתב היטב עם ההתגייסות הנרחבת של הציבור הישראלי לתמיכה במאמצי הלחימה."

מהסקר עולה כי מאז החלה המלחמה, למעלה מ-40% מהסטודנטים פתחו חשבון ברשת חברתית חדשה, בעיקר בטלגרם.

50% מהסטודנטים נכנסים לרשת החברתיות פעם אחת בשעה וחלקם כל כמה דקות.

חלק קטן מהסטודנטים יוצר תכנים וחלק יותר גדול משתף תכנים שיצרו אחרים, בעיקר בפייסבוק ואינסטגרם - כאשר הצורך בהסברה הוא הנימוק המרכזי שהועלה. לצורך זה, חלק גדול מהסטודנטים שיוצרים תכנים נעזרים בכלי בינה מלאכותית, כשהבולט בהם הוא chatGPT.

לדברי ד"ר מיטל אמזלג, מרצה בכירה בפקולטה לטכנולוגיות למידה, HIT מכון טכנולוגי חולון,
"כולנו נמצאים עכשיו בטראומה. כל אחד מאיתנו מתמודד איתה בדרך שונה. הסקר, שנערך בקרב סטודנטים בתקופה מורכבת זו, מלמד על הצורך שלהם בתחושת שייכות, בין אם באמצעות צריכת מידע ברשתות החברתיות, שיתוף מידע דרך הרשתות החברתיות ואף יצירת מידע."

בנוסף היא מציינת כי באופן מפתיע, המידע אותו משתפים סטודנטים והמידע אותו הם יוצרים הוא בעיקר בשפה העברית, כלומר, הוא לא מיועד לקהל הבינלאומי, מה שמעיד אף יותר שהשימוש ברשתות חברתיות בתקופה זו עונה על הצורך העז של הסטודנטים לחוש שייכים למדינה בתקופה קשה זו.

חוסנם האישי של מרבית הסטודנטים גבוה, הן ביכולתם להסתגל לשינויים והערכתם את עצמם כחזקים; בתחושת מסוגלות לקבלת החלטות קשות וגם בראיית ה"אור בקצה המנהרה", למעלה ממחציתם חשים שיכולים להתמודד במידה רבה - רבה מאד עם כל "אתגר שיבוא" וכן חשים שהם בשליטה על חייהם האישיים. עם זאת, למעלה ממחציתם אינו חושב שהתמודדות עם מתח מחזקת.

פרופ' קורץ מסכמת: "הסקר מצביע על כך שהרשתות החברתיות מהוות מקור מידע מרכזי עבור הסטודנטים ועל היותן מרחב שיתופי בהסברת המלחמה, המאפשר לכל סטודנט וסטודנטית לפעול מיוזמתם ולהביע את נקודת מבטם האישית".