סניה ולדברג: מערך ההסברה הישראלי נשען על מתנדבים - וזה חייב להשתנות מהר

נתחיל מנקודת המוצא: מטרת ההסברה היא להציל חיי ישראלים. היא מאפשרת לצה"ל לקבל מסדרון מדיני לנצח את האויב, עם מינימום נפגעים מהצד שלנו. הסברה טובה, משמעותה שיותר חיילים ישראלים חוזרים בחיים מהקרב, ויותר מחבלים מחוסלים. ברגע שאנו מפנימים את הקונספט הזה, אפשר להבין מדוע חייבים להשקיע בהסברה, בדיוק כפי שמשקיעים בטנקים, פצצות או כיפות ברזל.

מאז ה-7 לאוקטובר, חל שיפור בהבנת הדרגים המקצועיים בישראל בנוגע להסברה. עם זאת, עדיין קיימת התחושה שההסברה נמצאת בעדיפות משנית ואינה מתוקצבת מספיק. מעטים מאנשי הדרג הבכיר מבינים שהסברה היא גם כלי נשק וגם אמצעי הגנה מציל חיים. הרושם שמתקבל מרובם הוא שהסברה היא סוג של "מטרד", והתפיסה הזאת חייבת להשתנות.

במהלך המלחמה, ההסברה הישראלית נשענת על המון מתנדבים (ואני ביניהם) שהקריבו מזמנם למען המדינה, משום שהם מבינים שאם הם לא יעשו זאת, זה פשוט לא יקרה. חלקם הגדול מנסים להגן בכך על חבריהם שהתגייסו לחזית, אך הבעיה המהותית נעוצה בכך שאנו רק מגיבים למתרחש, ללא אסטרטגיה מובנית וארוכת טווח. בימים אלו אנו מגבשים אסטרטגיה כזאת, ונמצאים בקשר עם גורמים בממשלה על מנת לאשרה ולהגדיר עבורה תקציב מסודר. בניגוד לעבר, יש היום הקשבה והבנה של הנושא, אבל זה עדיין לא מספיק.

רוב מדינות העולם מבינות את הצורך המהותי בהסברה, אך משום מה ישראל מתקשה להפנים זאת. כאשר פוטין פלש לאוקראינה, נשיא המדינה ולדימיר זלנסקי הפך גם לשר ההסברה של אוקראינה. זה קרה מפני שזלנסקי היה הדמות המעניינת ביותר עבור התקשורת המערבית, ויכול היה לייצר סדר יום תקשורתי. הוא היה חייב להציל את המדינה מהפלישה הרוסית, ולכן התראיין בכל יום, שיתף תמונות מהזוועות שמחוללת רוסיה, והפך את ההסברה לאחת המשימות החשובות בסדר יומו, וזאת למרות שהתמיכה באוקראינה היתה גדולה יותר מהתמיכה בישראל.

בנוסף, לא היתה שום צנזורה! עם כל הצער שבדבר, והעובדה שמשפחות ההרוגים נאלצו להיחשף שוב לזוועות, זלנסקי הבין שכדי להציל אוקראינים רבים אחרים, הוא חייב לחשוף לעולם את מה שפוטין עושה. המשימה היתה כה חשובה, שהוא - האדם החשוב במדינה, נרתם עבורה במלוא הכוח.

למרבה הצער, נתניהו אינו נוהג כך, ובנוסף, אין עדיפות לחשיפת פשעי החמאס. ההנחה אצל חלק מהדרג הבכיר היא שבגלל שהצדק איתנו, אין צורך לשווקו לעולם כי הוא כבר יבין זאת לבד. ומי שלא הוא כנראה אנטישמי וממילא לא ישתכנע. זו טעות כמובן. גם חלק גדול מהמערב אינו תומך באוקראינה - האם זה הופך אותם לאנטי-אוקראינים או שהם פשוט לא השתכנעו?

נראה שאותם אנשים המזלזלים בהסברה לא עבדו בשיווק יום אחד בחייהם, ועל כן עושים טעויות העולות לנו בחיי אדם. אנשי הסברה כמוני, היו צריכים להתחנן בפני הצבא לחשוף את זוועות מחבלי החמאס ממצלמות ה-GoPro שלהם, ויש הרבה זוועות שטרם נחשפו. כמובן שאני מבין את הרצון להגן על המשפחות השכולות, אך אני גם מבין שיהיו עוד המון משפחות שכולות אם לא נעשה זאת.

אחד הצעדים הדרושים בהקדם הוא סיום גיבוש האסטרטגיה להסברה הישראלית עליה אנו עובדים בימים אלו, קביעת תקציב מסודר והוצאתה לפועל על ידי אנשי מקצוע קבועים העובדים בשכר. המתנדבים בסופו של דבר יתפזרו ויצטרכו לחזור לעבודתם, ולכן חייבים לגייס אנשי מקצוע שהסברה היא תחום מומחיותם, בעדיפות על מיקור חוץ, על מנת ליצור מודל של גמישות תעסוקתית מבוססת ביצועים. אין ספק שבעזרת אנשי מקצוע ואסטרטגיה מובנית לטווח ארוך, יהיה קל יותר להגיע לתוצאות.

למרות הגירעון התקציבי אליו נקלעה המדינה בעקבות המלחמה, תקציב ההסברה שיגובש חייב להגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. מה יעזור לנו חיל אוויר שעלותו מעל מאה מיליארד שקלים, אם אין לנו מסדרון מדיני להשתמש בו כראוי? כרגע רוב מדינות העולם עדיין ניצבות לצידנו, אך אם הדבר ישתנה מצבנו יהיה רע ומר.

כדי שמאמצי ההסברה יניבו פרי, יש לרתום למשימה את ראש הממשלה ושריה. נתניהו חייב להתראיין בתקשורת על בסיס יומי ולנסות לשלוט בשיח העולמי על המלחמה בעזה. אם נתניהו לא יספק כותרת ותמונה של תינוק ישראלי שנרצח באכזריות על ידי החמאס, הכותרת ב-CNN תהיה על ילד בעזה שנהרג בהפצצה ישראלית. התקשורת תחפש סיפור, ואם ישראל לא תספק אותו, החמאס יספק.

וחשוב לא פחות, עלינו להגיב במהירות לכל פייק-ניוז שמפרסם החמאס, ולקחת ברצינות גם את השקרים ההזויים ביותר שלו. כבר ראינו כיצד הסיפור על בית החולים בעזה כמעט התפוצץ לנו בפנים, משום שהגבנו לאט מדי. עלינו לחשוף כל זוועה שהחמאס מבצע. למרות שזה קשה, למרות שזה פוגע במשפחות השכולות, זה מה שיציל חיי אדם. החיים גוברים על הכל, והסברה עוזרת לנו להציל חיים.


סניה ולדברג הוא ממייסדי חיל ההסברה האזרחי שהוקם במלחמה, מומחה לשיווק ופעיל חברתי