וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נתניהו, קצב ומשה איבגי - מה קורה כשהקרב המשפטי זולג לרשתות?

עו"ד ליאור ליברובסקי

עודכן לאחרונה: 5.2.2024 / 10:46

בעוד הליכים משפטיים מתנהלים בעצלתיים בבית המשפט, ברשתות החברתיות מתנהל שיח מסוג אחר לגמרי שעלול לחרוץ את דינם של נאשמים, בין אם הורשעו או זוכו. אז איך מומלץ להתנהל מול התקשורת בזמן משפט ואיך תשמרו על המוניטין שלכם?

לפני כחודש נחצו כל הקווים במשחק התקשורתי עם הדלפת פסק הדין הנפיץ בפרשת עילת הסבירות שהרעישה את המדינה במשך חודשים רבים. מי הדליף את פסק הדין לעמית סגל, מה היה האינטרס, ואיך זה השפיע על החלטת השופטים? מי הדליף פרטים משמעותיים וחסויים ממשפט נתניהו? למי היה אינטרס לפרסם את סרטון וידוא ההריגה של אלאור אזריה בפריים טיים? שאלות אלה חשובות לא פחות ואפילו יותר מאשר השאלות ששאלו השופטים באותם הליכים משפטיים.

מאז שעקרון הסוביודיצה - הכלל לפיו אין לפרסם פרטים שבכוחם להשפיע על הליך המשפטי - הפך לאות מתה, הרי שהליכים משפטיים בעלי עניין עברו להתנהל בזירת התקשורת. עקרון הסוביודיצה לא עוגן בחוק הישראלי, שנוטה באופן ברור לחופש הביטוי ולעיקרון זכות הציבור לדעת, ויש לכך משמעות אדירה. מכאן שניהול תקשורת במהלך משפט אזרחי, פלילי או בתביעה ייצוגית הוא מרכיב קריטי בתהליך המשפטי וביכולתו להשפיע רבות על התוצאה הסופית.

תקשורת מוצלחת מחייבת יצירת נרטיב עקבי וברור, שמירה על פרטיות ודיסקרטיות, גישה מותאמת למדיה ולרשתות החברתיות, והתמודדות מהירה עם שינויים בזמן אמת.

כשהתקשורת חורצת את הדין

לתקשורת ולדעת הקהל ברשתות החברתיות יש נטייה לחרוץ דין במהירות, גם מבלי להיזקק לראיות משפטיות. כך למשל, תלונה על הטרדה מינית נגד העיתונאי עמנואל רוזן הובילה לפגיעה ציבורית אנושה בו ובקריירה שלו, למרות שתיק החקירה נגדו נסגר על ידי הפרקליטות מחוסר ראיות.

במקרה אחר, לתקשורת היה חלק מרכזי בהחמרה עם נאשם בעבירות מין. השחקן משה איבגי הורשע בביצוע מעשה מגונה, אך נגזרו עליו עונשי עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד. שנה לאחר מכן, בעקבות תחקיר בתכנית "עובדה" שהציג עדויות מפי נשים שעבדו עם איבגי, ערעור המדינה על קלות העונש התקבל, ובית המשפט גזר על איבגי 11 חודשי מאסר בפועל.

מצד השני, נאשמים רבים, בעיקר פוליטיקאים, משתמשים לעיתים בעיסוק התקשורתי האובססיבי אודות משפט המתנהל נגדם כחלק מקו הגנה של "הגנה מן הצדק". כך בין היתר נהגו הנשיא לשעבר משה קצב, השר לשעבר חיים רמון וכמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטוען בעקביות כי "התקשורת נגדו".

בעניין זה אמר השופט בדימוס דן ארבל בעת שפרשת רמון נידונה בבית המשפט: "איך נאשם יכול להתגונן בעיתונות? שופטים אותו בלי שיכול להתגונן. אני עושה את כל המאמצים לשכנע את עצמי שזה לא ישפיע עלי, אבל אני לא יכול לערוב שזה לא השפיע על אף שופט. די בכך שלנאשם יש הגשה של אי צדק".

אז אם גם אתם מנהלים הליך משפטי, ואתם מעוניינים לשמור על דעת קהל חיובית גם מחוץ לכותלי בית המשפט, הנה 5 הצעות שיכולות לשנות את כף המאזניים:

קבעו נרטיב מובהק

אחד האלמנטים החשובים ביותר בניהול תקשורת בזמן תהליך משפטי הוא קביעת נרטיב עקבי וברור. זה כולל הגדרה מדויקת של המסרים המרכזיים שיש להעביר לציבור ולשער בגורמים המעורבים. עורך דין טוב הוא "סטורי טלר" במהותו שיודע לצבוע בגוונים חיוביים את הלקוח שלו ולהשחיר את הצד השני. יועץ תקשורת יודע לחדד קווים אלה ולהתאימם לסיפור שהתקשורת אוהבת ויודעת לספר.

לדוגמא, הנרטיב שסנגורי משה קצב ניסו לקדם, של איש פשוט שעלה מלמטה עד שאיים על האליטות והוחלט להפילו, לא התאים לימי ה"מי טו" והנרטיב המעודכן על "טורף הנשים" שמנצל את מעמדו כנשיא - ניצח.

שמרו על דיסקרטיות

במשפטים פליליים ותביעות ייצוגיות חשוב לשמור על דיסקרטיות ולא לחשוף יותר מדי מידע שיכול לפגוע בהליך המשפטי. שימוש נכון ומדוד במידע יכול לשמש ככלי חשוב לשמירה על תדמית הלקוח. מעבר לחיסיון עו"ד-לקוח המעוגן בחוק, כל פרט שיוצא החוצה לתקשורת צריך להיבחן במסננת, כדי שהשפעתו לא תהיה ישירה וברורה באופן שעשוי להטות את הדין באופן לא רצוי.

לדוגמא, כאשר אריק שרון נחקר בפרשת סיריל קרן, הדלפה רגישה לעיתונאי ברוך קרא (אז בהארץ) גררה הקמת צוות חקירה לאיתור המדליף. חשיפת המדליפה, עו"ד ליאורה גלט ברקוביץ מהפרקליטות, חיסלה מעשית את הפרשה וגם את הקריירה הציבורית שלה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

בחרו בקפידה מה עולה לרשתות חברתיות

המדיה והרשתות החברתיות יכולות להיות זירה מורכבת, במיוחד במהלך משפטים ציבוריים. יש לנהל את המדיה באופן אקטיבי תוך ניסיון לשמור על נרטיב חיובי ומדויק. כל העלאת פוסט או ציוץ העוסקת בהליך המשפטי צריכה לעבור עין מקצועית של איש מדיה המכיר את התחום, כדי שהנרטיב לא יצא משליטה, וזאת בשל האופי ההמוני וההפכפך של הרשות החברתיות.

כוחה של המדיה החברתית בא לידי ביטוח במיוחד בתיקים של מתלוננים או נפגעים רבים, כשפרשה מתחילה בפוסט אנונימי אחד ומשם מתגלגלת לתלונות נוספות, עד לחריצת הדין הציבורית. כך למשל פרשת אלון קסטיאל החלה מפוסט אנונימי בפייסבוק שמשך מתלוננות נוספות ומשם לטיפולה של העיתונאית שרון שפורר, שחשפה את הפרשה. להבדיל, טיפול מושכל בתלונה שמופיעה ברשת החברתית, כמו בתלונה נגד בני גנץ, יכולה לגדוע את הפרשה באיבה.

עבודה עם מומחים

עבודה עם יועץ אסטרטגי מקצועי, מקושר ומנוסה היא חיונית. ביכולתו לקבוע את האסטרטגיה התקשורתית הנכונה ולנהל את התקשורת בצורה יעילה ואפקטיבית. צריך להקפיד על איזה מידע יוצא ומופץ ולא פחות חשובה היא שאלת העיתוי, כדי שהסיפור יתפוס ויכנס לסדר היום התקשורתי-ציבורי.

תנו מענה לשינויים ולאתגרים בזמן אמת

עולם המשפט הוא דינמי ומשתנה ויכולים להיות שינויים בלתי צפויים. ניהול תקשורת טובה דורש גמישות ויכולת להגיב במהירות לשינויים אלו. עורך הדין פועל בפרדיגמה ולא תמיד יודע לשנות אסטרטגיה בזמן אמת. הכנסת עד מפתיע או ראיה חדשה עלולות לשנות את הנרטיב כולו ועצה של מומחה תקשורת יכולה לסייע להסיט את הנרטיב לכיוונים הרצויים לעורך הדין המנהל את ההליך המשפטי.

לסיכום

ניהול תקשורת במשפטים פליליים ואזרחיים, לרבות בתביעות ייצוגיות, כרוך באתגרים רבים. יש להתמודד עם דעת קהל, לחץ מדיה, ולשמור על תדמית הלקוח תוך כדי התמקדות במטרות המשפטיות. האתגר הוא ליצור איזון בין הצורך לשמור על הפרטיות לבין הצורך להיות שקוף ולתת מידע. לעיתים גם יש צורך ליצור מאבק ציבורי ולזכות באמון הציבור ובכך להשפיע על התהליך המשפטי גם מחוץ לכתלי בית המשפט.
יועץ תקשורת מעצים ומשלים את המהלכים המשפטיים ומעשיר את ארגז הכלים של עורך הדין, וביכולתו לקדם צעדים שוברי שיוויון שישפיעו רבות על התוצאה המשפטית.

עו"ד ליאור ליברובסקי, יועץ תקשורת במשרד בייסברג תקשורת

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully