בזמן שדונלד טראמפ וג'ו ביידן נמצאים בשיא קמפיין הפריימריז שלהם ומנסים לרכוש מחדש את אמון הציבור האמריקאי, נראה שהם עצמם נתונים למתקפה שמערערת על האמון שלהם. חברת הסייבר הישראלית BrandShield, המתמחה בניטור, מעקב והסרה של הונאות, רמאויות, התחזויות וזיופים ברשת, מצאה היקפי שיא של הונאות והתחזויות ברחבי האינטרנט והרשתות החברתיות, סביב דמויותיהם של שני המועמדים לנשיאות.
סוגי ההונאות וההתחזויות הם רבים ומגוונים. כך למשל, אפשר למצוא ברחבי הרשת אתרים המתחזים לאתרי הקמפיינים השונים, שבין היתר מציעים לכאורה מרצ'נדייז (סחורה ממותגת) לתמיכה במועמדים, מתחזים לאתרים רשמיים המפיצים מידע אודות המועמד והקמפיין, מציעים אפשרויות התנדבות או מנסים לגייס תרומות. לא מדובר באתרים מהימנים, אלא באתרים שעלולים להעמיד את המשתמשים בסיכון לעוקץ אשראי במקום רכישה או תרומה, לצריכת מידע כוזב או לקבלת מוצרים מזויפים.
מה היקף התופעה?
מסתבר שכמות האתרים והחשבונות המתחזים למועמדים לנשיאות עצומה. על פי ברנדשילד, דונלד טראמפ מוביל עם 7,722 אתרים חשודים בהונאה, מתוכם 847 שנרשמו בחודש שעבר. לעומתו ג'ו ביידן עם 1,914 אתרים, ש-194 מהם נרשמו בחודש שעבר בלבד. בעוד שבחלק מהמקרים מדובר באתרי מעריצים ותומכים, תרומה לגורמים אלה לא בהכרח תגיע ליעדה ובמקרים רבים תשולשל לכיסם של המתחזים.
בנוסף, ישנן גם התחזויות ברשתות החברתיות בדמות פרופילים מזויפים. באופן זה מנסים המתחזים להפיץ פייק ניוז, לשנות תודעה, להוביל לאתרי ההונאה ועוד. גם כאן טראמפ רושם ניצחון מפוקפק עם 523 פרופילים באינסטגרם ו-225 בטיקטוק, לעומת ביידן עם 420 ו-192 בהתאמה.
אפשר להניח שדמותו הצבעונית של טראמפ, לצד פעילותו ברשת החברתית, מייצרת יותר buzz, ולכן לא מפתיע שלפחות בתחום ההונאות - טראמפ מנצח.
של מי האחריות?
"תקופת הבחירות מייצרת הרבה רעש תקשורתי, שכפי שאנחנו מכירים ממקרים קודמים - מתורגם בקלות להונאות, לניצול ולמעשי רמייה", מספר יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד. "אולם כשמדובר בנושא רגיש כמו בחירות דמוקרטיות, בתוך תקופה שטופת בינה מלאכותית וחשדות על התערבויות מצד גורמים זרים, לא מדובר רק בהונאה של הכיס הקטן של האזרח, אלא בסיכון להיקפי הונאה ופייק ניוז נרחבים."
"מדובר בעוד דוגמא לציבור על הצורך שלנו כצרכנים - בין אם כצרכנים של מוצרים בכסף ובין אם כצרכני מידע - להיות חכמים יותר", מוסיף קרן, "אולם גם למי שמשמש מושא לחיקוי ולזיוף צריכה להיות אחריות, ואלו מוכרחים להתחמש בהגנות סייבר מתקדמות שתואמות את האיומים שפוגעים בסופו של דבר באמינות המותג שלהם. וכן, גם מוניטין פוליטי הוא מותג."
איך בכלל מזהים הונאה ברשת?
עבור הקורא הפשוט, ב-BrandShield מציעים כמה דרכים לבחינת אמינות אתרים ברשת:
- בדקו את שם האתר: אם הוא כולל טעות כתיב, אותיות כפולות, איות שגוי וכדומה, כנראה שמדובר בהונאה.
- בדקו גם את התוכן והעיצוב: חברה אמיתית שמעוניינת למכור לכם שירותים, קל וחומר מועמד לנשיאות, ישקיעו את המשאבים הדרושים כדי לוודא שתוכן האתר יהיה נקי משגיאות כתיב ושהנראות שלו תהיה מושכת ומכובדת.
- שימו לב לסיומת של כתובת האתר: גורמים רשמיים לרוב ישתמשו בסיומות נפוצות כמו .com או .co.us (במקרה של ארה"ב). סיומות רנדומליות כמו XYZ ככל הנראה לא מייצגות גורם רשמי אמריקאי.
- חפשו את האות S לאחר ה-HTTP: המעידה על כך שלאתר יש תעודת אבטחה. אתרים ללא תעודת אבטחה חשודים בהכרח בהונאה. אולם, יש אתרי הונאה שמצליחים לקבל תעודת אבטחה, ולכן הימצאות התעודה אינו מבטיח את כשרות האתר.
- הונאות רבות מתחילות ברשתות החברתיות: המעבר לאתר המזויף מתבצע באמצעות שליחת קישור בהודעה פרטית בוואטסאפ, פייסבוק, מסנג'ר, טלגרם וכו'. חשבונות אותנטיים, במיוחד כשמדובר בנשיא או במועמד לנשיאות, אמורים להכיל וי כחול ומיליוני עוקבים לכל הפחות, ולא מאות כפי שמופיע בחלק מחשבונות המתחזים.
- בנוסף, חברות אמיתיות לרוב לא מתקשרות עם לקוחותיהן באמצעים הללו אלא אם קיבלו רשות מפורשת לעשות זאת - על ידי הרשמה לשירות, מילוי טופס וכו'. אם קיבלתם הודעות כאלו עם כל מני לינקים, או הודעות מגורמים שאינכם מכירים ולא אישרתם קבלת דיוור מהם, והם מנסים ליצור איתכם קשר ישירות - סבירות גבוהה שמדובר בהונאה.
- תמיד עוזר לבדוק: נסו לוודא האם קיימים ערוצים רשמיים ומוכרים של המותג ברחבי הרשת, ולא מול אותו המקור החשוד בהתחזות. למשל, חיפוש פשוט של שם המועמד בגוגל, בתוספת המילה "לנשיאות" מעלה את האתר הרשמי שלו. אתרי הונאה לרוב לא יעלו בגוגל או לפחות לא בראש תוצאות החיפוש.