השקעות פרה-סיד בחברות סטארט-אפ הן הכסף הראשון שמושקע ביזמים, המאפשר להם להקים סטארט-אפ חדש. הן עסקאות מאתגרות למדידה ותיעוד, אלו השקעות בהיקפים קטנים, שעוברות מתחת לרדאר ואינן מדווחות לגופי מחקר או בתקשורת.
לראשונה, מתפרסם דוח על מצב השקעות הפרה-סיד בישראל הסוקר את הפעילות בשנה שחלפה. מהדוח עולה כי מאז פרוץ המלחמה 56% מהאנג'לים (משקיעים פרטיים) לא השקיעו כלל במהלך הרבעון האחרון של 2023, כך גם 55% מהקרנות עצרו השקעות פרה-סיד באותה תקופה.
הדוח הופק ידי קרן ותוכנית ההאצה Fusion, ומבוסס על נתונים שסופקו על-ידי 54 משקיעי אנג'ל פעילים ששיתפו מידע על 190 עסקאות, ו-31 קרנות סיד ופרה-סיד המשקיעות בישראל, ששיתפו מידע על 110 עסקאות. זאת בנוסף למידע פנימי שנאסף ב-Fusion ב-12 החודשים האחרונים, המתעד פעילות של יותר מ-900 צוותים ישראלים בשלב הפרה-סיד.
במסגרת הדוח אנו שמים זרקור על קטגוריה שאינה מקבלת במה בניתוח תעשיית הסטארט-אפים, סבבי פרה-סיד בהיקפים של מאות אלפי דולרים ועד 1.5 מיליון דולר. בכל שנה, מאות צוותים ישראלים מגייסים 'מתחת לרדאר' סיבובי פרה-סיד, כדי להשתמש במימון לייצור הוכחת היתכנות למוצר אותו הם רוצים להביא לשוק, ולהגיע למכירות ראשוניות. פעילות ראשונית זו משמשת כסיגנל מהותי לקרנות המוסדיות הגדולות יותר, הבוחנות את השקעות ההמשך במיזם. לכן ראינו ב-Fusion חשיבות להציג לראשונה תמונה של פעילות ההשקעות בפרה-סיד.
ממצאים עיקריים
הסטארטאפים הישראלים עוברים לדלאוור
בעקבות חוסר יציבות פוליטי ובטחוני שמדינת ישראל נקלעה אליו בשנה האחרונה, כ-80% מהחברות החדשות שנפתחו נרשמו כחברה אמריקאית במדינת דלאוור. המהלך צריך להדאיג את רשות המיסים בישראל, שלא תוכל למסות את החברות בעת מכירת הסטארטאפ.
קשה יותר מבעבר לגייס הון על בסיס רעיון ומצגת
מהסקר עולה כי 54% מהקרנות ו-71% מהאנג'לים השקיעו במיזמים רק לאחר הוכחת היתכנות (PoC) או בשלבים בשלים יותר. עוד עולה מהדוח של פיוז'ן, כי 57% מהשקעות האנג'לים בשנה שחלפה היו מתחת ל-100 אלף דולר פר עסקה, ו-35% מהאנג'לים שרשמו צ'קים השקיעו פחות מ-50 אלף דולר פר עסקה. לעומתם, 65% מהקרנות דיווחו על השקעות בין 500 אלף למיליון דולר פר עסקה.
חברות מתחילות מקבלות השקעות בשווי נמוך לעומת שנים קודמות
65% מהאנג'לים לא השקיעו ביותר מ-2 סטארטאפים בשנה החולפת ו-45% מהקרנות השקיעו ב-2 עד 4 חברות בשנה החולפת. בנוסף, 29% מהאנג'לים ו-55% מהקרנות דיווחו שסטארט-אפים חדשים גייסו הון לפי שווי נמוך לעומת עסקאות שנעשו בחברות חדשות בשנה לפניה. מרבית המשקיעים מצפים ששווי החברה יגיע ל- 15-20 מיליון דולר בסיבוב הסיד.
משקיעי אנג'ל נוטים להשקיע כקבוצה
72% מהם השקיעו לצד 3-4 משקיעי אנג'ל נוספים, ונמנעו מלהיות המשקיע היחיד בחברה. רק 40% מהם מעוניינים להוביל את הסיבוב ורק -3% לא ישקיעו כלל אם הם לא מובילים. מצד הקרנות, 26% השקיעו כקרן יחידה בסיבוב, ו-55% מהקרנות צירפו 1-2 קרנות נוספות לסיבוב.
לסיכום,
הסקר מציג פעילות בשנה רוויית אתגרים משולבים זה בזה: משבר פיננסי, משבר חברתי ומשבר ביטחוני. למרות זאת רואים את היציבות והאופטימיות הישראלית, כאשר משקיעים ממשיכים להשקיע ויזמים ממשיכים להקים חברות. גם עצירת ההשקעות שראינו מיד לאחר השביעי לאוקטובר מאפיינת את השוק שהתמודדנו איתו כאומה, וכיום רואים את העסקאות חוזרות לשוק.
הסקר מאפשר ללמוד לראשונה על מבנה השקעות הפרה-סיד, תחום שהיה מתנהל על פי צבירת ידע של כל משקיע באופן פרטי וחשיפה לפעילות מצומצמת של המעגל הקרוב אליו. מה שמקשה מאוד על הצדדים בעסקאות לתמרן נכון, המשקיעים והיזמים כאחד. כעת ניתן להשוות את הפעילות בתחום למקובל בענף. השוואת הביצועים מאפשרת קבלת החלטות נכונה יותר של שני הצדדים בעסקה והתאמת מבנה העסקה לדרישות השוק.
קרן ותוכנית ההאצה Fusion משקיעה בסטארט-אפים ישראלים בשלבי הפרה-סיד ומנהלת כ-30 מיליון דולר. הקרן הוקמה בשנת 2017 על ידי גיא קצוביץ' ויאיר ורדי, ביצעה 120 השקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות בפחות משבע שנים, ומבצעת 20-30 השקעות חדשות בשנה. בין חברות הפורטפוליו נמנות: Agora, DigitalOwl, Base.ai, Innplay Labs, Hoopo ועוד. מעל ל-35% מחברות הפורטפוליו של פיוז'ן מובלות על ידי נשים מייסדות.