וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסטארטאפים הישראלים במפולת קשה - איך צולחים את 2024?

ד"ר עמית סרוסי

עודכן לאחרונה: 31.1.2024 / 10:31

משבר כלכלי עולמי, שחיתות שלטונית ומלחמה הביאו את סך ההשקעות בסטארטאפים ישראלים לשפל חסר תקדים. האם מדובר בגזירת גורל ומה יזמים צריכים לעשות כרגע כדי להבטיח המשכיות עסקית?

בזירה הבינלאומית, חברות סטארטפ ישראליות נחשבות כמותג מוביל ליצירתיות, איכות וחדשנות. ואכן עד לשנת 2021 חברות הסטארטפ הישראליות גייסו באופן יחסי הרבה יותר השקעות בהשוואה לסטארטפים באירופה וארה"ב.

בסוף 2021, בעקבות משבר גלובלי בכלכלה, החלו ירידות בגיוסי השקעות בסטארטפים בכל העולם. מאחר והעלייה בגיוסים בסטארטפים ישראלים הייתה חדה יותר בהשוואה לאירופה וארה"ב עד לסוף 2021, כך גם הירידה הייתה כואבת יותר. זו תופעה מאוד טבעית שבאה לידיי ביטוי בכמעט כל תחום בעולם הכלכלה והעסקים ולכן אין לשייך אותה באופן ישיר לתעשיית הסטארטפים בישראל.

ואולם, למשבר הגלובלי הזה, התווספו שני משברים מקומיים נוספים: אי יציבות פוליטית במהלך 2023 והמלחמה שהחלה באוקטובר 2023. כתוצאה מהמשבר הגלובלי והמשברים המקומיים, משקיעים רבים לא מיהרו להיכנס להשקעות או העדיפו להשקיע במקומות יחסית בטוחים יותר. ואכן סך ההשקעות בסטרטאפים ישראלים ירד ב-2023 ל-$7.3 מיליארד, ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022.

זה אמנם נשמע כמו ירידה דרסטית, אבל כשמסתכלים על התקופה האחרונה בראייה אסטרטגית על פני טווח של 5 שנים, ניתן לראות שלמרות המשבר הגלובלי והמשברים המקומיים, חזרנו לסך הגיוסים שהיה ב- 2018. לכן המסר הכי חשוב הוא לשמור על אופטימיות.

בנוסף לקושי בגיוס השקעות, כ-70% מהחברות ההייטק הישראליות חוות קשיים משמעותיים בשימור התפקוד הרציף כתוצאה מגיוס עובדים למילואים. חשוב להדגיש שזהו קושי לטווח קצר ואינו בעל אותה משמעות לטווח הארוך כמו הקושי בגיוסי השקעות. כבר בימים אלו, אלפי חיילי מילואים משוחררים והמשק מתחיל לחזור לתפקוד נורמלי באופן הדרגתי.

איך מתמודדים עם האתגרים?

במצבים כאלה וכמו בכל מצב בו יש שינוי מהותי בכלכלה, כל חברה חייבת להבין ולנתח את המצב הקיים, ללמוד מה עתיד לבוא עד כמה שאפשר, ולבצע התאמות ככל הנדרש. בשלב זה יש לעשות שינויים אסטרטגיים שילוו את החברה בשנה-שנתיים הקרובות ולאחר מכן יש לעשות הערכה מחדש בהתאם למצב המשתנה. כל חברה ובמיוחד סטארטאפים בתחילת דרכם מוכרחים לבצע שינויים והתאמות תוך כדי תנועה על מנת לשרוד.

קיימות מספר דרכים וכמובן שההתמודדות של כל סטארטפ הינה שונה בהתאם לאופי פעילות החברה, אך ישנם מספר קווים עיקריים על מנת לשרוד את התקופה הקרובה ואף לצאת מחוזקים ממנה:

שימור משאבים קיימים

כל פרויקט שאינו מתוכנן להכניס רווחים לחברה ב-1-2 שנים הקרובות יש לעצור עד להערכת מצב מחדש. יש לשמר משאבים נוכחיים ככל שניתן ולהקפיא כל פעילות אשר אינה תורמת להכנסות החברה בטווח הקצר. זה אומר גם פרויקטי פיתוח אשר אינם אמורים להבשיל בקרוב, כניסה לשווקים חדשים, רכישות, קידומים, בונוסים, אירועי חברה וכו'. הכל נעצר וכל המשאבים הנוכחיים מופנים לערוצים העיקריים המיועדים ליצירת הכנסה.

אם אתם סטארטפ בתחילת דרכו וללא מקורות הכנסה נוכחיים, חשוב לשמור על המשאבים הקיימים ולעבוד באופן מצומצם עד שהמשק יחזור לעצמו וגיוסים חדשים יכנסו. אם אתם סטארטפ מתקדם יותר עם מוצרים/שירותים קיימים, זה הזמן להראות יכולות התקיימות גם ללא מימון חיצוני (משקיעים מעריכים את זה).

שימור יחסים עם משקיעים נוכחים

חשוב מאוד להבין שלמשקיעים הנוכחים יש אינטרס שהחברה תשרוד את המשבר ולכן אחד הערוצים הקלים יחסית לגיוסים מהירים כדוגמת "Bridge round" (עד שהחברה תהיה מוכנה לגיוס סבב A או B), הינם דרך משקיעים קיימים. התנהלות נכונה עם גיוסים מהסוג הזה יכולה לשמר את מצב החברה על לסיום המשבר שלאחריו תמונת המשק תשתנה והזדמנויות חדשות יפתחו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

ניהול סיכונים ותכנון מקדים

כל חברה חייבת תכנית אופרטיבית שתגדיר כיצד החברה מתנהלת במצבי חירום מכל היבט אפשרי - פיננסי, תפעולי, ניהולי, וכו'. תוכנית זו צריכה לכלול נהלים מסודרים לכל תרחיש חירום ולספק תשובות לשאלות כגון: מה עושים כאשר עובדים נקראים למילואים? מה עושים כאשר לא ניתן לעבוד ממשרדי החברה? האם ניתן לייצר סביבת עבודה מלאה מרחוק? אילו הכשרות נדרשות וכו'.

בנוסף, במיוחד בחברות סטארטאפ, ניהול סיכונים פיננסיים הוא אחד הדברים החשובים ביותר. לצערנו לרוב הסטארטפים המתחילים אין את המשאבים לנהל סיכונים פיננסיים ולכן במצבים בהם המשק נפגע תהיה פגיעה ישירה וסכנה קיומית לסטארטאפ. חשוב מאוד להיערך מראש, לנתח סיכונים פיננסיים ולתכנן בהתאם.

כמה מהשאלות שמוכרחים לענות עליהן הן מה קורה במצב בו יש קושי בגיוס השקעות? מהו האופק הקיומי של החברה בכל רגע נתון? האם ואיך כדאי להקצות משאבים למצבי חירום וכו'. אלו שאלות חשובות מאוד שכל חברה חייבת לבחון על מנת לעבור את המשבר הבא.

לסיכום,

מדינת ישראל למודת מלחמות רבות ולצערנו בכל כמה שנים יש אירוע ביטחוני שמשפיע על הכלכלה המקומית. כתוצאה מכך, השוק הפיננסי מגיב באופן שלילי, וזה טבעי. לשמחתנו, ברוב המקרים תגובת השוק השלילית מתקנת את עצמה בתוך מספר חודשים ואף מציגה עליות.

לדוגמא, במלחמת לבנון השנייה מדד תא 125 ירד בכ-8% אך חזר לעצמו בתוך כחודש ואילו במבצע צוק איתן הוא לא הושפע באופן חריג. בשני המקרים המדד חזר להציג עליות לאחר כשנה.

חשוב להדגיש שלאחר מבצע צוק איתן ב-2014 ענף ההייטק לא נפגע ואפילו התפתח. לראיה, סך ההשקעות בחברות ישראליות כמעט והוכפל בין 2014 ל-2016, ומספר העובדים בהייטק עלה מ-249 אלף ל-271 אלף. גם מספר האקסיטים עלה משמעותית, מ-99 ב-2014 ל-135 ב-2016. המסקנה היא שזוהי תקופה מאתגרת שתחלוף בשנה-שנתיים הקרובות ואם נעשה את ההחלטות הנכונות, גם ממנה נצא מחוזקים.


הכותב: ד"ר עמית סרוסי, יועץ אסטרטגי לחברות ומשקיע אנג'ל


הנתונים במאמר התבססו על מחקרים שנעשו על ידי מכון SNPI אשר פורסמו בינואר 2024 ואוקטובר 2023.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully