"כבר מתחילת המערכה ניהלנו מעקב פרטני והיינו בקשר רצוף עם כל אחד ואחת שגויסו למילואים על מנת לוודא שיש להם את כל מה שהם צריכים ברמה האישית וכמובן המשפחתית, בין אם מדובר בלוחמים בחזית או בתומכי לחימה בעורף" מספר יאיר אייזנשטיין, מנכ"ל חברת קומסיין.
"בנוסף, פינקנו אותם ואת משפחותיהם במארזי שי, שוברים למסעדות, ועוד כל מיני הטבות כדי להראות שאנחנו חושבים עליהם ומחכים שיחזרו. כשעובדים החלו סוף סוף להשתחרר, בדקנו מולם איך ירצו לחזור. היו כאלה שלא היתה להם בעיה לחזור מהר כי הם היו חלק מהזמן בצבא וחלק באזרחות, והיו כאלה שביקשו מספר ימים כדי לנקות את הראש לפני שהם חוזרים וכמובן שאישרנו את זה בשמחה".
היערכות מראש וחזרה הדרגתית לשגרה
"נערכנו מראש לחזרה של העובדים והעובדות ששוחררו ממילואים בהבנה שיש שונות במצבם ושיש להתאים את החזרה בהתאמה אישית לצרכים שיעלו" מספרת גילי ברודנו, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הגיימינג פלייטיקה. "יש שיעדיפו לקחת מספר ימי חופש, או לחזור לעבודה באופן הדרגתי, ויש שירצו לחזור מיד לתפקוד מלא. יש גם לא מעט עובדים שחוזרים לעבודה משולבת וחולקים את השבוע בין המשרד למילואים. יש מי שירגיש קושי רגשי ויש כאלה שהחזרה לעבודה תהיה עבורם דווקא הגשר היציב חזרה לחיים."
תכנית קליטה סדורה והתאמה לצרכי העובד
גילי מספרת על תכנית חזרה שתאפשר לעובדים ולעובדות הסתגלות מחדש המותאמת לצרכים ולתפקיד שלהם. "ביצענו הכנה למנהלים ולמנהלות, לקליטה מיטבית של חברי הצוות החוזרים, כולל התייחסות לפער בין תחושת המחוברות והמשמעות בשירות, לעומת העשייה המקצועית השוטפת".
התכנית, כפי שמפרטת גילי, כוללת התייחסות הוליסטית למילואימניקים שחוזרים ברמה האישית, ברמה המשפחתית וברמת העבודה השוטפת במטרה לייצר עבורם חזרה רכה וסביבה מכילה.
"במסגרת זו אנחנו מקיימים שיחות 1:1 סביב ארוחת צהרים עם המנהל או המנהלת, שמביעים תודה והוקרה לעובד או לעובדת על השירות הצבאי, נותנים לגיטימציה להיעדרות, מפרטים על שלבי החזרה, מעדכנים ומחברים את העובד למה שקרה בצוות ובארגון בזמן שנעדר, מתאמים ציפיות משותפות להמשך ומציגים את שלל הכלים העומדים לרשות החוזרים מהמילואים כדי לסייע להם."
בנוסף כל עובד ועובדת שחוזרים לעבודה מהמילואים מקבלים ערכת Welcome וסדרה של שירותי wellness אישי והטבות שונות על פי הצורך, לרבות טיפול פסיכולוגי אישי, השתתפות במפגשים קבוצתיים בהובלת פסיכולוג, וכן תמיכה במשפחות המילואימניקים במסגרת קהילת Playtika's Homefront המשותפת לעובדים ובני או בנות הזוג שלהם.
לדברי גילי, "פלייטיקה מייחסת חשיבות רבה גם לתמיכה של המנהלים והקולגות בעובדים שחזרו לעבודה ועל כן כל צוות מקיים פגישת קבלת פנים לעובדים הללו, במסגרתה יש לעובדים הזדמנות להביע את רגשות ההערכה שלהם למילואימניקים והשמחה על חזרתם וכן לעדכן בסטטוס העבודה, הצבת מטרות, לוח זמנים להמשך ועוד".
גמישות והקשבה לצרכים - גם כשהשעון מתקתק
שי גלאי ומשה הורוביץ, מנכ"לים משותפים בקבוצת יזמקו, המעסיקה כ- 200 עובדים בחברות השונות תחתיה, מודעים היטב למצב. רבים מעובדי הקבוצה נמצאים במילואים, כולל טכנאים, אנשי שטח, אנשי מערכות מידע ו-IT, אנשי שירות ועוד. עם חזרת העובדים הנחו גלאי והורוביץ את מנכ"לי החברות לאפשר למילואימניקים השבים להביע בפני המנהלים את צרכיהם כדי לאפשר להם נחיתה רכה בחזרה לעבודה.
נושא אבטחת המידע בו עוסקת החברה עלה לכותרות בשבועות האחרונים בשל המצב, ועסקים חווים התקפות סייבר בהיקפים גדולים יותר ממה שידעו לפני כן, מה שיצר ביקוש מוגבר לשירותי החברה. את הלקוחות לא ממש עניין המחסור בעובדים ולמעשה, העובדים שנותרו נאלצו לגבות את עובדי המילואים במתן מענה מקיף ללקוחות.
מנכ"ל יזמקו פרו אייל שמעוני: "אמנם רבים מהעובדים שלנו לאו דווקא היו בחזית הלחימה אך עדיין מדובר בניתוק פתאומי של חודשים ארוכים משגרת העבודה ויש לסייע להם לחזור בהדרגה לעבודה השוטפת. חשוב לנו להציג לעובדים שלנו שחזרו ממילואים, שהחזרה לשגרה תיעשה בגמישות, בהתאם לצרכיהם וליכולתם, במטרה לסייע להם בהסתגלות מחודשת לשגרת העבודה, לטלפונים עם הלקוחות, ולעבודת השטח."
בניית אופרציה למילואימניקים כולל הכנה לעתיד
מורן אסולין, סגנית מנהל אגף משאבי אנוש בחברת נתיבי ישראל וסא"ל במילואים, הוקפצה בעצמה בצו 8 לחמ"ל איכילוב לקליטת החטופים ששבו מעזה. "אגף משאבי האנוש, בהובלתו של אלדד תירוש, ביצע מעבר משגרה לחירום בזמן קצר וידע להתאים את המענים לצרכים הרבים והשונים ואף ניתן דגש לאוכלוסיית משרתי המילואים בחברה." היא מספרת. "כך, בנינו באגף, בגיבוי מלא של מנכ"ל החברה, ניסים פרץ, את האופרציה והמעטפת המלאה לבני המשפחה בראש ובראשונה.
דאגנו לקשר רציף עם המשפחות, להבין מה הצרכים היומיומיים שלהן ומה חסר להן כמשפחה ופעלנו בהתאם. שלחנו למשפחות מארזי משחקים לילדים, חלות ועוגות לשבת, מצרכים שונים, זאת לצד שמירה רציפה על קשר מולן על מנת לדעת שהכל בסדר ואין שום מחסור מבחינתן.
במקביל פתחנו קבוצת וואטסאפ של כל המילואימניקים שלנו, שם דאגנו להמשיך בתקשורת פנים ארגונית מולם על מנת לאפשר להם להמשיך להיות חלק מהחברה גם מרחוק. הם בעצמם היו שולחים ד"ש מהשטח לעובדים ולמשפחות, כדי לשמור על הקשר הרציף. לצד זה, דאגנו גם לשלוח לאנשי המילואים בשטח חבילות שונות מהחברה הכוללת מוצרים בסיסים שחשובים להם וכמובן פינוקים."
איך מתנהלים מכאן והלאה?
לדברי מורן, לחזרה לעבודה הם נערכו מבעוד מועד. "כל מנהל בחברה יודע מה עליו לעשות עם אנשי המילואים שחזרו לעבודה, החל בשיחות אישיות מקדימות וכלה בהבנת הצרכים של העובד והדרך המתאימה לו ביותר לחזור לשגרה. אנחנו מבינים שגם המשפחה צריכה אותם בבית ולאט לאט מחזירים אותם לשגרת העבודה המלאה, שגם הם מאוד רוצים אותה. עם זאת, ידוע לנו שבשנת 2024 יתכן מאוד שרבים מאנשי המילואים ייקראו שוב לשירות ולכן כבר בנינו תכנית סדורה גם עבורם וגם עבור העובדים והצוותים שמגבים אותם באופן מלא בזמן שהם במילואים וגם פה חשוב להוקיר תודה, כי ללא הגיבוי של העובדים אחד את השני, היה מאוד קשה להוביל את כל האופרציה הזאת", אומרת מורן.
ומה לגבי ההתמודדות הנפשית של העובדים?
בעמותת מרכז אלה, המעניקה סיוע נפשי במקרה של אובדן, שכול וטראומה ומבצעת התערבויות חירום וסדנאות חוסן לחברות וארגונים, משתפים כי מאז פרוץ המלחמה עלה משמעותית מספר העובדות והעובדים הזקוקים לסיוע נפשי בעקבות האירועים הקשים שחוו. מדובר בעשרות התערבויות חירום שבוצעו כבר בחודש הראשון ללחימה, במטרה לסייע בהתמודדות עם המצב.
רונה אקרמן, עו"סית ופסיכותרפיסטית, מנהלת תחום חוסן וחירום בעמותת מרכז אלה אומרת כי "ימים אלו מאופיינים בהפחתת עצימות הלחימה ונגזרת מכך, בצמצום כוחות המילואים. אנשי מילואים רבים שבים לשגרת חייהם ואף שעל פניו מדובר במהלך מבורך, מסתמן כי המעבר מורכב וטומן בחובו אתגרים רבים.
אנשי המילואים מסיימים תקופת שירות שלוותה בתחושת משמעות מאוד גדולה שהרי מדובר במשימה לאומית חשובה ביותר. ה"צניחה" חזרה לחיים שגרתיים היא חדה ומורכבת כל כך שלעתים נדמה שהכול מתגמד לעומת הדברים להם היו עדים או למשימות להן נדרשו. יתרה מזו, ההשתנות לה הם נדרשים באחת - בין אם בהאטת הקצב ובין אם בשינוי תחומי העיסוק מחייבת אותנו לגלות את הרגישות הראויה על מנת להקל על המעבר ככל שניתן."
לסיכום, למנהלים שקולטים עובדים חזרה מהמילואים, רונה ממליצה על הטיפים הבאים:
א. הוקירו תודה בקול, גם אם נדמה שזה מובן מאליו. חשוב שהעובד יידע שאתם מעריכים את פועלו בתקופה הזו ומודים לו על כך.
ב. אפשרו הסתגלות הדרגתית. בזמן שכולם המשיכו לעבוד, המילואימניקים היו "ביקום מקביל" ועכשיו הם צריכים להתרגל לשגרת העבודה, תוך כדי ידיעה שאולי, בכל רגע, יקראו להם חזרה. אל תעמיסו מיד עם משימות, ישיבות, פגישות ושעות נוספות. התאימו את קצב החזרה למסוגלותו של העובד ולחזור לתפקוד בהדרגה.
ג. התגברו על הסקרנות. אל תעמיסו בשאלות כמו איפה היית, מה היה, מה ראית וכו'. היו קשובים וגלו התעניינות מידתית ולא חודרנית.
ד. גלו אמפתיה ורגישות. יתכן שאותו עובד זקוק לימי מנוחה ולזמן מעבר מהלחימה לשגרה, מהצבא לבית. בדקו מה יאפשר לו לרווח ולשלב בין שני המקומות שחיכו לשובו. האינטגרציה בין תקופת המילואים לחיים עצמם אורכת זמן. יש לאפשר לעובד, ככל שניתן, לקחת ימי חופשה להתארגנות מחודשת.
ה. העבירו את המסר הלאה. חשוב להנחות את המנהלים בכל הדרגים כיצד להתנהל ברגישות מול אנשי המילואים שחוזרים לעבודה, באופן שלא יהיה מציף מדי וגם לא זהיר מדי. השגרה טובה להם וחשוב לזכור כי אחד הדברים ששומרים ונוסכים ביטחון זה רצף תפקודי ושיגרה.
ו. הודו גם לקולגות. התייחסו גם לעשייה של הצוות או העובדים האחרים. בזמן ההיעדרות של אנשי המילואים הם נשאו בנטל ונכנסו "מתחת לאלונקה" עבור הארגון. גם על זה חשוב להוקיר תודה.
ז. העניקו תשומת לב ברגישות. לא תמיד העובד ישתף במה שעובר עליו. הוא עשוי לשדר עסקים כרגיל, בעוד מבפנים הכול מבעבע. חשוב להיות ערניים - לשים לב להתנהגויות שונות שלא אפיינו אותו לפני כן, ומצד שני לא לחדור לפרטיות ולא לשאול שאלות חודרניות. במקרה הצורך, ניתן להציע, ברגישות, מענה טיפולי.
ח. הציעו סיוע נפשי. ככל שהארגון יידע לעמוד מאחורי הצעה כזו של מענה נפשי, רצוי ליידע את העובד שחוזר מהמילואים שזו אפשרות שיוכל להשתמש בה, וכמובן לשמור על הדיסקרטיות המתבקשת.