יומני המילואימניקים 2023: כשתעשיית הטק מגוייסת למלחמה

עובדי ועובדות הייטק רבים זנחו את הלפ-טופ לטובת אמצעי לחימה. כ-200 אלף ישראלים גוייסו למילואים מאז תחילת הלחימה ולפי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בתחילת החודש, בענפי ההייטק והפיננסים כ-20% מהעסקים מתמודדים עם שיעור גבוה של עובדים מגויסים, כלומר יותר מ-21% מכוח העבודה בחברה - שיעור גבוה ביחס לענפים משק אחרים.

"במציאות של גיוס מילואים נרחב, המשק כולו וחברות הטכנולוגיה בפרט מבצעות את ההתאמות הדרושות למציאות ומצבת כוח האדם הקיימת בזמן נתון", אומרת ריקי הראל, Director of HR & Talent Acquisition ביוניקורן ביטוחי הסייבר At-Bay. "גם אצלנו באט-ביי מגויסים כיום 15% מהעובדים והעובדות מהסייט בישראל, ועוד אחוז לא מבוטל של עובדים ועובדות שבני ובנות זוגם מגויסים, והם מנהלים את משק הבית והילדים לבד בימים אלה".

"במציאות כזו הכרחי לתכנן את הלו"ז, המשימות והחלוקה לצוותים בהתאם להיקף כוח העבודה והפרודקטיביות האפשרית, ולתעדף מחדש את המשימות והלו"ז לעיתים תכופות. בעבודה בצוותים גלובליים יש יתרון משמעותי ביכולת לגבות אחד את השני. לצורך כך, חשוב לתקשר בצורה אותנטית את הצרכים והיכולת לעמוד ביעדים. חשוב גם להשקיע בתיווך של המציאות בישראל על מנת לחזק את הסולידריות הציוותית והגיבוי המקצועי."

"ברמה הבין אישית, חשוב לעדכן את הצוות מי נמצא ומי גויס בכדי לשמור על קשר פרסונלי ולאפשר תמיכה אישית וקהילתית מהצוות. אנחנו בקשר עם כל המגויסים כמו גם עם בני ובנות הזוג שלהם, על מנת לחזק אותם. החיבור בין הארגון לעובדים במילואים נמשך ויציב, והם מרגישים גיבוי ותמיכה מהארגון ומחבריהם לצוות על תרומתם למדינה. גם העובדים שאינם במילואים נרתמים יחד למטרה המשותפת - לשמור על היציבות והצמיחה של הארגון. יש לנו אחריות לשמור על פרודוקטיביות ועל מקום העבודה שלנו. מההבנה הזו נוצר גיבוי מלא של הצוותים, וגם מי שאינו גויס ללחימה נרתם למשימה הזו", מוסיפה הראל.

כמה מעובדי ועובדות תעשיית ההייטק שמגויסים כעת למאמץ המלחמתי בתפקידים שונים במטה ובשטח, סיפרו לוואלה! שיווק ודיגיטל על חוויותיהם מהשירות הצבאי בחודש האחרון, כיצד הצליחו לג'נגל בין המילואים לבין המשימות שנותרו בעורף, ועל התמיכה לה זכו מצד מקום העבודה שלהם.

"בבוקר יום שבת ה-7.10, כשעוד לא ממש היה ברור מה קורה, קיבלתי הודעה מהיחידה שלי להתכונן לגיוס. ולמחרת בבוקר כבר הייתי בבסיס", מספר בוריס אלישייב, מנהל קבוצת פיתוח בחברת ההייטק Stampli. "בשירות הסדיר שלי הייתי צלף בגבעתי וכיום אני לוחם ומפקד בית"מ (יחידת תגובה מהירה) 406. מזה חודש שאנחנו בשטח, מבצעים משימות מבצעיות, סיורים ושמירות. כבר חודש שאני לא עם אישתי והילדים, ואין ספק שאשתי היא הלוחמת האמיתית, שעושה הכל כדי שארגיש שהשגרה בעורף מתקיימת בבטחה".

מלבד המשפחה, אלישייב השאיר מאחור גם לא מעט עבודה. "בסטמפלי אני מנהל קבוצת פיתוח, שמורכבת משני צוותים של 16 מתכנתים. יש המון פרויקטים שרצים כרגע במקביל וגיוס למשרות חדשות. כחברה גלובלית אנחנו מספקים שירות ללקוחות מכל העולם ולכן העסקים צריכים להמשיך ולהתנהל כבשגרה. העובדה ש'עסקים ממשיכים כרגיל' ושיש לי מקום עבודה לחזור אליו נותנת לי ביטחון והמון מוטיבציה", מספר אלישייב.

הוא מוסיף כי "גם עם הלו"ז הצפוף כאן בשטח, אני מוצא את עצמי עובד לפעמים, פותר בעיות ועונה למיילים. כמובן שיש בחברה גיבוי מלא, אבל העבודה נותנת תחושת 'נורמליות' וקצת אסקפיזם. אנחנו נלחמים בשביל לשמור על מה שיש לנו - על המשפחה, על הבית, על העבודה שלנו וישראל בכלל. לאורך כל הדרך סטמפלי תומכים בי ובמשפחתי, בתקשורת רציפה, שולחים פינוקים לי ולמשפחה ולכל הצוותים שבמילואים, זה כיף וזה מחזק וחשוב לחוסן שלנו כאן".

אלי משה מונה רק לפני שלושה חודשים לתפקיד מנכ"ל Bynet Data Centers - חברה חדשה בקבוצת רד בינת, שמרכזת את פעילות חוות השרתים של הקבוצה ברחבי הארץ. למרות האחריות הגדולה באזרחות, ב-8.10 משה, סא"ל במילואים, קמב"ץ באוגדה דרומית, כבר עלה על מדים והצטרף לאוגדה שקיבלה אחריות על חלק מגזרת אוגדת עזה.

לדבריו, "העבודה בחמ"ל אגם הייתה מאוד אינטנסיבית. במשך שלושה שבועות הייתי כמעט בנתק מוחלט מהעבודה ומהבית. אשתי נשארה בבית עם הבן הצעיר, ושלושת הילדים הגדולים השתתפו בלחימה - הבן האמצעי לוחם בתותחנים על גבול עזה, הבן הבכור בקבע, רס"ן בגבול הצפוני בחטיבת המילואים של גולני, והבת שלי היא סרן, ומהיום הראשון ללחימה היא בצו 8 ביחידת מורן. משה מציין כי "זה אתגר לא קטן לתפעל את העבודה שנשארה מאחור, אבל הכל מתגמד לעומת מה שאנשים עברו בשבת השחורה. אני מלא הערכה לצוות המדהים של בינת דאטה סנטרס שלקח אחריות ואפשר לי להיות בצו 8".

סרן שגית רוקח, Talent acquisition coordinator בענקית התוכנה JFrog, משרתת במילואים במפקדת משל"ט (מרכז שליטה). "ב-7.10 קמתי בבוקר מהאזעקה בתל אביב, ובערב כבר הייתי בדרך לצפון", היא מספרת. "אני במילואים בפיקוד העורף ואמונה על 71 מלונות מפונים בגזרת הצפון. התפקיד כולל מענה על כל צורך שעולה מהמפונים, החל מהסעה של חולה אונקולוגי לטיפול ועד לחיבור של המוני המתנדבים שרוצים לעשות טוב למפונים. אני גאה להיות חלק מהעשייה ולשרת את המדינה שלי בתקופה הזו. בשבועיים הראשונים למילואים ראיתי יותר את המשפחה שמתגוררת ברמת הגולן, אך מאז שגדל היקף המלונות שאני אחראית עליהם, העומס גבר, ובקושי יוצא לי לפגוש את ההורים והאחיינים - שהם כמו קרן אור בתקופה הזו".

רוקח מציינת כי "הדבר העיקרי שעוזר לי כעת, כשאני כל כך רחוקה מהשגרה, זו הידיעה שמקום העבודה שלי תומך ונמצא שם עבורי. JFrog חרטה על דגלה ציונות ומחזקת את אנשי המילואים, וזה מורגש היטב. המנהלות שלי משוחחות איתי ובודקות כיצד ניתן לסייע, שולחים לנו ולמשפחות פינוקים וגם מגייסים תרומות לציוד חסר לחיילים בשטח". היא מוסיפה כי "החברה פתחה קבוצת ווטסאפ לאנשי המילואים בה נמצא גם המנכ"ל. מלבד ההתעניינות והתמיכה, יש לכך חשיבות עצומה שמשאירים אותנו מעודכנים בנעשה ושומרים איתנו על קשר, נותנים לנו ביטחון ואת התחושה שמחכים לנו. מה שהכי גורם לי לגאווה הוא החלטת החברה לקחת על עצמה לשקם ישוב בעוטף עזה באמצעות תרומה של 1.5 מיליון דולר. אני גאה להיות צפרדע - גם על מדים".

דותן קבק, מנכ"ל תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית וסא"ל בתפקיד חיוני בחמ"ל פיקוד צפון, גויס למילואים עם פתיחת המלחמה, יחד עם סמנכ"ל החברה, הבעלים ומחצית מהעובדים. לדבריו, "פסולת אלקטרונית היא אחד המזהמים המזיקים ביותר לבריאות ולסביבה, ומחובתנו להמשיך ולספק שרותי מיחזור חיוניים לכל תושבי המדינה, גם במהלך מלחמה. לכן היינו חייבים לשנות את שיטות העבודה ודרכי הפעולה. נדרשנו להאציל סמכויות, ולהישען על העובדים הקיימים שעבדו לילות כימים, ולקחו על עצמם תחומי אחריות וניהול חדשים. אמנם הקורונה הרגילה אותנו למודל ניהול מרחוק, אך כעת שינוי שגרת העבודה וצמצום כוח האדם מאתגרים במיוחד, כאשר הירתמות העובדים מעוררת השראה לא פחות מאלו שגויסו לצבא. כולנו בתאגיד נדרשים להקרבה, כשהנפגעת העיקרית היא כמובן המשפחה."

גם מתן סבג, דאטה אנליסט ב-HoneyBook שפיתחה טכנולוגיה לניהול פיננסי ועסקי לעסקים קטנים ועצמאיים, הוקפץ עם תחילת הלחימה. "כבר ב-7.10 קיבלתי קריאה מהיחידה שלי להגיע מהר לנקודת הכינוס בצפון עזה. נכון להיום, אנחנו משרתים כמחס"ר (מחלקת סיור) של התותחנים. תפקידנו לפתוח ולהכשיר את השטח לתותחים, לאבטח אותם, ולבצע משימות סיכול לניסיונות החמאס לפגוע בעורף החזית".

הוא מוסיף כי "למרות הגעגועים למשפחה ולשגרה, המורל גבוה, אנחנו איתנים ויודעים שנישאר כאן כמה שיידרש על מנת לתרום למאמץ המלחמתי. בין האימונים, המשימות והשמירות אנחנו מנגנים בגיטרה, משחקים פריסבי ומגדלים שפמים. מנסים להנעים את השהות שלנו, נותנים כל מה שיש לנו, אך שואפים להגיע הביתה כמה שניתן, ולשמור על War-Life Balance".

סבג מסכים עם אליישיב ואומר כי "כל זה מתאפשר בזכות התמיכה שאנחנו מקבלים מהבית" ומוסיף כי "החבר'ה ב-HoneyBook נותנים רוח גבית, שואלים לשלומנו, דואגים למשפחות, ומזכירים תמיד שיש לאן לחזור ושמחכים לנו. יש לכך חשיבות עצומה לחוסן שלנו".

סרן י', ראש צוות פיתוח ב-BeeHero, מספרת כי "כבר בימים הראשונים למלחמה גויסתי בצו 8 והצטרפתי לאגף עליו פיקדתי בתפקידי האחרון בשירות הסדיר - תומכת במטה חיל האוויר בקריה, במסגרתו אני מעניקה תמיכה ופתרונות טכניים למגוון גדול של אירועים ותקלות, 24/7 לאורך כל ימי הלחימה. למרות העומס והלילות הלבנים אני מרגישה טוב, ומלאה סיפוק שאני יכולה לתרום את חלקי למאמץ".

היא מוסיפה כי "בבי-הירו אני ראש צוות פיתוח. כחברה בינלאומית יש לנו לקוחות ועסקים בחמש יבשות שונות, עם המון משימות ופרויקטים. המילואימניקים עושים מה שמתאפשר להם, והצוותים הנותרים עושים מאמצים לגבות ולתמוך עד כמה שאפשר, מגדילים ראש ועובדים יחד. החברה מאפשרת גמישות וכמובן שיש גיבוי מלא, אבל ישנה הבנה מצד כולם שזו האחריות של כולנו להבטיח שלמרות המלחמה, המשק הישראלי לא יפגע - זה חלק מהניצחון שלנו. עלינו האחריות לשמור על מקומות העבודה שלנו כדי שהמשק הישראלי יוכל להשתקם ולשגשג ביום שאחרי".

עמנואל מושייב הוא אנליסט SOC בחברת הסייבר Cynet בימי שגרה. בשירות הוא בוחן נשק ואיש לוגיסטיקה. "זומנתי למילואים כבר ב-7 באוקטובר ומאז אני פה לכל זמן שיידרש", הוא מספר. "אני משרת בחטיבה 5 של אוגדה 99 והתפקיד שלי כולל ניפוק וזיכוי נשקים וציוד אישי ללוחמים ואנשי מעטפת. בנוסף לכך אני בוחן נשק. בת הזוג שלי ומשפחתי מחכים לי בבית ואני נורא מתגעגע אליהם. התמיכה והחוסן של המשפחה בעורף מאפשרים לנו לעשות עבודה טובה".

לדבריו, שגרת העבודה ב-Cynet חסרה לו מאוד. "אני מאוד אוהב את התפקיד שלי ומתגעגע מאוד לצוות ולחברים שלי בעבודה, שתמיד מתעניינים ואם חסר משהו דואגים לכך מיד. זה לא מובן מאליו וזה מעורר הערכה". הוא מציין כי כמו חברות הייטק אחרות שנרתמו לטובת המאמץ המלחמתי והאזרחי, "גם ב-Cynet פתחנו בתחילת הלחימה את משרדי החברה עבור מפונים ודאגנו להם לתשתית ומענה. שירותי הסייבר של החברה עמדו לטובת עסקים שנפגעו ושהיו זקוקים להם. בעיניי זו עדות לכוח של קהילת ההייטק שמסייעת למורל ולחוסן של ישראל. זה ישמע קלישאה אבל בימים האלה אני חש גאווה עצומה להיות חלק מקהילת ההייטק בישראל".