החזית העסקית: איך ממשיכים לתפקד כשהמשק מושבת והעובדים במילואים

התשובה כמובן מורכבת ומשתנה בהתאם למגוון גורמים כגון אופי פעילות החברה, מיקום הלקוחות והעובדים, יכולות פיננסיות, גודל החברה וכו'. בפסקאות הבאות ננסה להניח מספר קווים מנחים שיכולים לסייע בקבלת ההחלטות ומציאת תשובות על מנת לשמור על קיום החברה בזמן המלחמה ואחריה.

אחד הדברים החשובים והראשונים שחשוב לעשות זה לייצר שקיפות מלאה בין ההנהלה, הדירקטוריון, העובדים, הספקים והלקוחות. המטרה היא לשתף במצב החברה, כיצד היא מושפעת מהמצב הנוכחי, מהן ההשלכות, כיצד זה עלול להשפיע על כל אחד מהצדדים (הנהלה, משקיעים, ספקים, עובדים ולקוחות) ומהן הפעולות שהחברה מתכוונת לעשות על מנת להתמודד עם המצב.

ברגע שיש שיתוף פעולה והבנה מכל הצדדים, מטרת העל של החברה, ההישרדות שלה, הופכת להיות מטרה משותפת של כולם. אם הסירה טובעת, כולנו נטבע יחד איתה! ולכן המטרה היא אחת ויחידה עבור כולם - לשמור על החברה. בהקבלה למצב הנוכחי, יש לנו מדינה אחת, כלכלה אחת, חברה אחת, ולכן כל השחקנים צריכים להירתם.

מיותר לציין, אך בעתות מלחמה ומצבי חירום ישנו סיכוי גבוה לפגיעה בהכנסות החברה ולכן אין מקום להוצאות לא הכרחיות. חשוב לציין שכל מה שקשור בפרויקטים אסטרטגיים של החברה אשר לעיתים לא נראה כהוצאה מיותרת כגון כניסה לשווקים חדשים, רכישות ומיזוגים, פיתוח טכנולוגיות חדשות וכו' - הכל חייב להיות מוקפא עד ליציבות מוחלטת.

עתיד החברה עלול להיות מושפע ממספר גורמים חיצוניים ולכן כל תוכנית אסטרטגית עלולה להיות מושפעת בהתאם. לכן אין סיבה להמשיך בפרויקטים אסטרטגיים אלא לשמר משאבים כמו כוח אדם ויכולות פיננסיות, שהם קריטיים להישרדותה של החברה.

כאשר משמרים ניהול תקציב מינימלי (קיצוץ בבונוסים, קידומים וכו) קיים חשש מירידה במורל העובדים ולכן חשוב מאוד לא לפגוע במצב הקיים, לשמר רמות שכר ולמנוע ירידה בשכר, ומאוד חשוב לא להגיע למצב של פיטורים לשם חיסכון בהוצאות. קיימים מספר ערוצים פיננסיים בהם ניתן לקצץ בהוצאות החברה לפני שמגיעים לפיטורים. שוב, מורל העובדים הינו אחד המרכיבים החשובים בהישרדותה של חברה ואסור שייפגע.

בעתות מלחמה רוב המשק מפסיק לעבוד עד ליציבות מסוימת אשר מאפשרת חזרה לשגרה. מצב זה עלול לגרום להאטה ואף עצירה מוחלטת של הכנסות החברה - איך שורדים?

בזמנים אלו, מעבר לקיצוץ בהוצאות לא חיוניות, צריך להיות יצירתיים ביצירת הכנסה אלטרנטיבית. לדוגמא, בזמן מגפת הקורונה, עסקי המזון התמקדו במשלוחים ונוצרה מהפכה של מטבחי ענן או מטבחי רפאים (Ghost Kitchens), כלומר מטבחים עם עלויות תפעול נמוכות מאוד המתמקדים במשלוחים בלבד. מהפכה זו המשיכה גם אחרי הקורונה מסיבה אחת פשוטה - זה יעיל ורווחי יותר מהפעלת מסעדה רגילה. במצב הנוכחי או כל מצב חירום אחר, נוצרים צרכים שונים אשר ייתכן ויימשכו לתקופה הקרובה.

חשוב להדגיש, הכוונה היא לא ל"ניצול" המצב אלא ליצירת הזדמנויות חדשות תוך סיוע למצב. דוגמא לכך יכולה להיות עסק המתמחה בייבוא מוצרים מארה"ב, שיוכל לסייע בייבוא ציוד נדרש לחיילים שלצערנו אכן נדרש בימים האחרונים.

נקודה נוספת שהיא נושא בפני עצמו היא קבלת סיוע ומימון מערוצים שונים המיועדים לתמיכה בעסקים במצבי חירום. בדרך כלל סיוע מסוג זה ממומן על ידי גופים ממשלתיים אשר ברשותם תוכניות ומשאבים למצבי חירום אשר הוכנו מראש. לרוע המזל, הפיצוי המסתמן צפוי להיות דל למדי ביחס למענקי הקורונה שראינו ב-2020 ולכן ההמלצה היא לא להסתמך עליהם יותר מדי. תמיד עדיף להרוויח כסף בעצמכם מאשר לקבל אותו מהמדינה.

כל חברה חייבת תוכנית אופרטיבית שתגדיר כיצד היא מתנהלת במצבי חירום מכל היבט אפשרי - פיננסי, תפעולי, ניהולי, וכו'. למחלקת משאבי אנוש יש חלק מאוד חשוב בבניית תוכנית מערך עמידות החברה במצבי חירום. תוכנית זו צריכה לכלול נהלים מסודרים לכל תרחיש חירום ולספק תשובות לשאלות כגון: מה עושים כאשר עובדים נקראים למילואים? כיצד יחולקו המשימות של העובדים החסרים בין העובדים שממשיכים לעבוד? מה עושים כאשר לא ניתן לעבוד ממשרדי החברה? האם וכיצד ניתן לייצר סביבת עבודה מלאה מרחוק? אילו הכשרות נדרשות? ועוד כהנה וכהנה סוגיות, שלרוע המזל אינן זרות לנו.

נרצה או לא נרצה, זה המצב הבטחוני שנצטרך להתמודד איתו בחודשים הקרובים. אם אין ברשותכם תכנית למצב חירום, זה הזמן להתחיל לנסח אחת ולבצע את ההתאמות הנדרשות בחברה שלכם, כדי להבטיח את המשכיותה.

ד"ר עמית סרוסי הוא יועץ אסטרטגי ומשקיע אנג'ל, המתמחה בשינויים עסקיים גלובליים.