הביקורת החריפה נגד מהפכת ה-AI היא שהאנושיות שלנו הולכת לאיבוד. המתנגדים אפילו טוענים שהאנושיות עלולה להימחק מעל פני האדמה, לאחר שה-Generative AI ילמד לחקות את הדבר היחיד שיש לבני אדם יתרון בו - האנושיות שלנו. האם אכן זה גורלנו? שוחחנו עם אנשי מקצוע מתחומים שונים כדי להבין לאן כל זה הולך.
נתחיל מהסוף: למי שייכת היצירה כשמעורבת בה עבודת AI, ומה עושים עם עניין זכויות היוצרים כשאין באמת חוק יבש להיצמד אליו?
"השימוש ב-Generative AI משנה את התפיסה הבסיסית של מהו יוצר ובעלים ומהי יצירה, והאם צריך ואפשר להגן על יצירה או המצאה שנוצרה בעזרת או באמצעות בינה מלאכותית. בבסיס הקניין הרוחני עומדת הנחת העבודה שהיוצר הוא אדם ושיצירתיות היא מאפיין כל כך ייחודי ועמוק של האנושיות, שנכון יהיה שמערכת המשפט תגן על היוצר ועל יצירתו", אומרת נטע שקד שטדלר, שותפה בפירמת גורניצקי GNY.
לדבריה, "כשהחל שימוש רחב ב- Generative AI, השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו היתה מי הבעלים של התוצר: מי שיצר את המכונה, מי שהשתמש בה, או המכונה עצמה? אבל השאלה הזאת נפתרת בשלב זה במישור החוזי שבין הבעלים של המכונה למשתמש בה. שאלה יותר מעניינת היא האם הבינה המלאכותית היא כלי שמסייע לאדם ליצור דבר חדש, או שהיא מעין "יוצר משותף"? זאת שאלה פילוסופית אבל יש לה גם היבטים פרקטיים.
בארה"ב למשל, מאומצת גישה לפיה רק אם היצירה כוללת רכיב משמעותי של יצירה אנושית, היא תוכל ליהנות מהגנת זכויות יוצרים. אבל יתכן שהגישה הזאת לא תעמוד במבחן המציאות, כיוון שהיא לא מתאימה לאופן שבו פועלת מערכת AI ולאופן שבו יוצרים באמצעות מערכת AI. ברוב המקרים, לא תהיה באמת אפשרות לעקוב ולהסביר איזה חלק מהתוצר הגיע מתרומה אנושית ואיזה ממכונה.
התוצאה עלולה להיות שחברות יחששו להשתמש ביתרונות של הבינה המלאכותית ליצירת מוצרים חדשים, כדי לא לאבד את הזכויות על התוצרים. תוצאה כזאת נוגדת את האינטרס החברתי לפיו שימוש ביתרונות הבינה המלאכותית יכול לקדם אותנו פלאים בנושאים כמו בריאות, הגנה על איכות הסביבה וביטחון", מוסיפה נטע.
"בינה מלאכותית מטשטשת את הקווים בין תוכן מקורי לתוכן שנוצר "מעצמו" על ידי המכונה, והמערכת המשפטית חייבת להסתגל לכך כדי לשמור על זכויותיהם של יוצרים מקוריים מבלי לפגוע בחדשנות. חקיקה חדשה צריכה להבטיח פיצוי הוגן ליוצרים וממציאים, תוך הכרה בתרומת הבינה המלאכותית, למשל על ידי קביעת קטגוריות או קריטריונים חדשים ליצירות והמצאות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית.
בנוסף, כעורכת דין, מעניין אותי לראות איך הבינה המלאכותית משנה את העבודה המשפטית עצמה.
היכולת של כלי בינה מלאכותית לבצע אוטומציה של משימות שגרתיות ולשפר את המחקר המשפטי מציעה יעילות חסרת תקדים לעורכי הדין. האתגר טמון במינוף היכולות האלה כדי לייעל את החלק התפעולי של העבודה המשפטית, מבלי להתפשר על יצירתיות אנושית בסוגיות אסטרטגיות, על המקצועיות, האחריות האישית, והניואנסים של ייעוץ משפטי אישי שמכיר את הלקוח ואת הרצונות שלו. המקצוע של עורכי הדין יהיה חייב להגיע לאיזון, שיבטיח שהבינה המלאכותית תשמש ככלי שמעצים את המומחיות האנושית ולא מחליף אותה."
מה קורה כאן? איך יכול להיות שתחום כל כך לא מוסדר משתלט לנו על כל חלקת מדיה טובה?
לדברי רן ברגמן, מוביל תחום דאטה ו-AI ב- Deloitte ישראל, "הבינה המלאכותית קנתה לעצמה השפעה עצומה בתחומים רבים בחיינו, ביניהם גם עולם היצירה והאמנות. רק השבוע התקיים טקס פרסי האוסקר בו "אופנהיימר" היה הזוכה הגדול, ולצידו סרטים נוספים במגוון רחב של קטגוריות. רובם נכתב, הופק, בוים ונערך בידי בני אנוש, כשבחלקם, סביר להניח, נעשה שימוש גם בכלי בינה מלאכותית. האם הקולנוע הרג את התיאטרון או שיפר אותו תוך יצירת עולם חדש של יצירתיות אנושית? והאם בעוד מספר שנים, יזכה סרט שנוצר כולו באמצעות AI, או שיקדישו לכך קטגוריה מיוחדת באוסקר?" שואל ברגמן.
הוא מוסיף כי כלי AI חדשניים מאפשרים למוזיקאים, ציירים, סופרים ואמנים מכל תחום לייצר יצירות מרתקות תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. הוא מספר על שיחה שהיתה לו עם צלמת ותיקה עוד מימי התשלילים וחדרי החושך, כאשר הופתע לגלות באיזו מהירות היא אימצה את ה- GEN AI בעבודתה. המכונה פותחת בפניה עולם שלם וחדש של אפשרויות: "אני פשוט יכולה לקחת כל רעיון שעלה לי בראש, להסביר אותו לכלי, והוא מתקדם לביצוע במהירות".
בשלב הזה מרבית אנשי המקצוע כבר התנסו בדרך זו אחרת ב-AI. מה מיוחד בטכנולוגיה הזאת שכל כך מסעיר את התומכים והמתנגדים כאחד?
"בדומה לטכנולוגיות חדשות רבות שנכנסו לשוק בשנים האחרונות, גם טכנולוגיית AI מביאה איתה השפעה גדולה בתחום הקריאייטיב. בעיני, מדובר בהשפעה חיובית שיכולה לדחוף אותנו להרחיב את גבולות היצירתיות ולספק לנו כלי חדש נוסף שיאפשר לנו לחקור עולמות חדשים", אומר עירא בלסקי, מייסד ומנכ"ל משותף ב-Artlist.
הוא מדגיש כי "איזון בין היכולות הטכנולוגיות לבין היצירתיות האנושית הוא שם המשחק. מצד אחד, אין ספק שמדובר בכלי שמסייע בהורדת המחסומים הטכניים ביצירת תוכן ובכך מאפשר ליוצרים חדשים רבים להיכנס למגרש וליצור תוכן חדש ושונה. היכולת להאיץ את תהליך העבודה, לבצע אוטומציה למגוון משימות, לעבד כמויות גדולות של נתונים ולמעשה לפנות לנו זמן ומשאבים נטו ליצירה חופשית מלאת דמיון - היא אלמנט טכנולוגי חשוב ומשמעותי בתהליך היצירה.
מצד שני, לא משנה כמה מדויקים ומתוחכמים יהיו מנועי AI, ובהם ה- Generative AI, הם לא באמת יכולים להחליף את היוצר האנושי, שמספר לנו, צרכני התוכן, את הסיפור, ומעורר בנו רגש של ממש. כדי לקבל את החוויה המלאה מיצירה ולהעריך אותה, נחפש בה את המגע האנושי ופחות את הכלים בהם היוצר נעזר כדי ליצור".
המכונה מחליפה במקומות מסוימים את בעלי המלאכה (Craftsman), בכך שהיא מבצעת את החלק שלהם ביצירה. האם זו בשורה טובה לאמנים (Artists)?
ברגמן אומר שבפירוש כן ומפרט את הדרכים בהן AI יכול להיות כלי רב-עוצמה בידי היוצר האנושי:
- במוזיקה, AI יכול לשמש ליצירת קטעי מוזיקה מקוריים, תוך התחשבות בסגנונות מוזיקליים קיימים ובהעדפות אישיות.
- בציור, AI יכול לעזור לציירים ליצור תמונות ריאליסטיות או פנטסטיות, תוך שימוש בטכניקות ציור חדשניות.
- בכתיבה, AI יכול לשמש ליצירת סיפורים, תסריטים ואפילו שירים, תוך התחשבות בכללים ספרותיים ובסגנונות כתיבה שונים.
"יחד עם זאת, וכבכל טכנולוגיה חדשה - חיוני לעשות בה שימוש מושכל" מציין ברגמן ומביא כדוגמא את אפליקציות הניווט שכולנו משתמשים בהן, שיצרו שוויון במיומנויות הניווט של משתמשים; אין צורך לדעת לקרוא כיוונים או את מפת השמיים, רק להפעיל את האפליקציה. האם יכולות הניווט הביולוגיות שלנו מתנוונות? ככל הנראה התשובה היא כן", אומר ברגמן.
גם אופיר בלוך, סמנכ"ל מיצוב אסטרטגי, חברת WalkMe, מדבר על זה: בדיוק כפי שאיבדנו את כישורי הניווט שלנו, גם ל-AI יהיה מחיר דומה. אם פעם זכרנו את מספרי הטלפון של כולם בעל פה, היום, בגלל הסמארטפונים, אנחנו בקושי זוכרים את המספר של עצמנו. באופן דומה, "כישורי הניווט" השכליים שלנו ביצירתיות עלולים לצאת מכלל שימוש. הישענות מוגזמת על בינה מלאכותית למטרת יצירת רעיונות פורצי דרך עלולה לגרום לנו להיתלות בגורם חיצוני ואף לקהות את הכישרון הטבעי שלנו - היכולת לחלום ולהגות חדשנות.
יתכן שמדובר בירידה לצורך עליה. ככל שהבינה המלאכותית תתפתח ותתקרב ליכולות של Artificial General Intelligence או AGI, היא עשויה לתת את הדחיפה הדרושה כדי לקדם את היצירתיות שלנו מעבר לגבולות המוכרים. כמנהלים, נצטרך למצוא את נקודת האיזון שבה הבינה המלאכותית תעצים את החשיבה היצירתית שלנו ולא תחליף אותה, על מנת לשלב את הטוב ביותר משני העולמות בעידן שבו קשה יותר מתמיד לבלוט."
האם אנחנו הולכים לאבד את היכולות הייחודיות שמבדילות אותנו מבעלי החיים? מה יקרה ליצירתיות האנושית?
אופיר כץ, מנהל בית הספר לעיצוב ולפיתוח משחקים ומנהל הסטודיו קלובר בייט בתילתן, המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית: "אנחנו משתמשים ברוב סוגי המחוללים בסטודיו, ביניהם ארט, תמונה וטקסט. בין אם מדברים על מעצבי ART, מעצבי תוכן, עולם או דמויות, הם בסופו של דבר עסוקים בליקוט האופציות העומדות לרשותם, כדי להוביל לקו עיצובי קוהרנטי משלהם. זה לא משנה אם הם עושים זאת בעצמם, מובילים אנשים מסביב או משתמשים בכלי AI כדי לעשות את זה."
לדבריו, "אם ה- AI ימלא את ההבטחה הטמונה בו, אז בעתיד הקרוב אנחנו נראה תוצרים, שיהיו עשירים יותר בתוכן בזכות השימוש בכלי AI, שיוכלו לספק מוצר שהוא יותר מפורט ומורכב. למשל, משחק שהדמויות שלו ינהלו שיחות יותר מורכבות ומעניינות עם השחקן.
עם הזמן, כאשר רגולטורים מסביב לעולם יגבשו עמדות לגבי המעמד החוקי של התוצרים, נתחיל לראות הצעות לשירותי AI חופשיים מזכויות יוצרים ויקומו דאטא-בייסים שיתנו את החותמת לכך שכלי ה-AI שהשתמשנו בהם חוקיים ושיש להם זכויות יוצרים מלאות על כל התוכן שהם מכילים.
בהתייחס לשאלת האנושיות, ה-AI הוא לא אנושי אבל הוא סוג של ילד שלנו ששואב ומעבד חומרים שהם שלנו. לכן אני לא חושב שכל כך מהר נראה אותו הופך להיות מאוד יצירתי, בטח עבור חוויה אינטראקטיבית שאמורה להפעיל ולרצות שחקנים אנושיים."
לסיכום,
למרות החסרונות הברורים של הבינה המלאכותית, יותר ויותר אמנים ואנשי מקצוע מבינים שלא ניתן לדחות את הקץ ושיתרונות הטכנולוגיה גוברים על המגבלות שלה. כך, האדם והמכונה מפסיקים להתחרות זה בזה ומתחילים לפעול בשיתוף פעולה.