החיים שלאחר המוות: הצעת חוק חדשה תאפשר גישה לנכסים הדיגיטליים של נפטרים ונרצחים

ועדת החוקה החלה היום (ה') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון - הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם ח"כ ארז מלול. הצעת החוק נועדה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות ובהן הרשתות החברתיות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות שתאפשר לאדם בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

• מהו "זיכרון דיגיטלי"? מה הוא כולל ומה לא?
• מהן ההשלכות של מתן גישה למידע אישי של הנפטר?
• מהן חובות הפרטיות של פלטפורמות דיגיטליות?
• כיצד ניתן לאזן בין רצון היורשים לבין רצון הנפטר בנוגע לפרטיות?

מ"מ היו"ר ח"כ ארז מלול, שיזם את הצעת החוק, פתח את הדיון: "אני מודה לבורא עולם שנתן לנו את הזכות להוביל את הנושא הזה במיוחד לאחר ה-7.10 עם כ"כ הרבה נרצחים שמרכז חייהם הוא במדיה ובדיגיטל. יש לדון בכובד ראש בהצעה התקדימית כדי לדאוג שמצד אחד הזיכרונות הדיגיטליים לא יימחקו ולכבד את המשפחות השכולות שהנכסים הדיגיטליים מהווים עבורם נחמה, ומצד שני לדאוג לזכויות הפרט הקיימות לאדם גם לאחר מותו ולאזן בין האינטרסים הללו".

לדברי האפוטרופוס הכללי, לרשם הירושות הוגשו למעלה מ-1200 בקשות בנוגע לחללי המסיבות, העוטף וחיילי צה"ל, המחפשים כל שבב מידע של מה קרה ברגע האחרון של חייהם. המשפחות השכולות נאחזות במורשת של אותו חלל או נרצח וזה מה שמלווה אותן שנים קדימה.

עו"ד בן ציון פייגלסון, האפוטרופוס הכללי: "הצעת החוק מעלה שאלות חשובות בתחום של משפט וטכנולוגיה ומבטאת את צורך המשפחות להנצחה. הסוגיה על כל מאפייניה המשפטיים והחדשניים ראויה להסדרה. יש מורכבות בחוזי הרשתות החברתיות, שהם חוזים אחידים, ולכן יש ללכת בזהירות, עקב בצד אגודל. אני בטוח שלאחר הדיונים ועבודה משותפת נגיע להצעת החוק מאוזנת וראויה שתקדם את האיזונים הנכונים."

"הצעת החוק מבקשת לתת מענה ראשוני לסוגיה כבדת משקל שהתעוררה בצורה טראגית לאחר 7.10, אבל היא כמובן רחבה יותר: מה עושים עם הנכסים והזכרונות הדיגיטליים של מי שנפטר?", אמר עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה.

"בעולם האנלוגי חלים דיני הירושה גם על יומנים ומכתבים ישנים, ואילו במרחב הדיגיטלי לא חלים אותם הסדרים וגם אלו שחלים לא בהכרח רלוונטיים. התחום הוסדר במדינות מעטות יחסית ויש להתקדם בו בזהירות רבה", הוסיף.

ח"כ מלול הוסיף ואמר: "יש להגדיר מה כולל זיכרון דיגיטלי - רשתות חברתיות, ענן, ווטסאפ, וכן יש לבוא בדברים עם מפעילי הרשתות החברתיות ולעבוד בשיתוף פעולה. אסור לנו להשאיר את העניין באוויר. זו חובתנו כמחוקקים לנפטרים, לנרצחים, לנספים ולמשפחות השכולות. אני מבקש שנקיים דיונים מרתוניים ולאחר שנברך על המוגמר נעקוב אחר ההשלכות"..

ח"כ יואב סגלוביץ' הדגיש כי חקיקה אינה פותרת את האתגר הטכני: "אם יש מכשיר סלולרי ואין את הקוד ואין עבירה פלילית, מה עושים? פורצים את הטלפון? יש פה שאלות פרקטיות. מי יכול לפתוח את המכשיר? אני לא מכיר דרך חוקית לעשות זאת והשאלה מה יהיה הבסיס המשפטי שיאפשר זאת. השאלות לא תלויות רק בדיני ירושה".

ד"ר בליי מפיג את החששות בציינו כי הכיוון העיקרי שיוזם ההצעה מבקש ללכת בו הוא שהרשתות יקבעו בעצמן מדיניות שאותה יפרסמו והן יחוייבו לאפשר למשתמש יכולת בחירה למי הם רוצים להעביר את הזיכרונות הדיגיטליים שלהם.

"יש להיזהר שלא לעשות חקיקה תלוית טכנולוגיה בשל השינויים התכופים", ציין פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת ת"א בנושא זה.

עו"ד חיים כהן מלשכת עוה"ד ציין כי "תהליך ההסדרה מול החברות יצור את הממשק בין הירושה הרגילה והטבעית לבין הנכסים הדיגיטליים. באין חקיקה קיימת, יש משמעות לדיוני החקיקה גם מול בימ"ש המחפש את הדוגמאות מחו"ל וחשוב שיבין את הלך הרוח המוביל לחקיקה.

עו"ד גיא אופיר: "מי אמר שלמשתמש יש באמת זכויות בחשבון? לא תמיד הפלטפורמות קובעות כך. על החוק להבדיל בין קטין לבגיר שנפטר שכן לגבי קטין יש אפשרות לגישה ולגבי בגיר לא. יש לחייב את הפלטפורמות לשאול אחת לשנה מה העדפות המשתמש לגבי הנכסים. לרוב הנרצחים בנובה אין צוואות ויש לאפשר להוריהם גישה לרשתות".

לצד הרצון להנציח ולזכור את הנופלים, הדיון בנושא דיני ירושה דיגיטליים מעלה שאלות הנוגעות לזכות לפרטיות וחובת סודיות, כמו גם שאלות הנוגעות לזכויות יוצרים וזכויות קנייניות.

"דווקא שלילת הזכות בצוואה היא דבר יותר משמעותי. אם המוריש לא קבע צוואה, הנכסים הדיגיטליים אמורים להתחלק בין היורשים", ממשיך עו"ד חיים כהן. "נדרשת הסדרה לכלל הנכסים הדיגיטליים, כולל לגבי נכס עסקי דיגיטלי כמו דפי פייסבוק של העסק, דבר שאמור לקבל מענה חקיקתי מעבר לדיני הירושה. כמו כן, הנכסים הדיגיטליים יכולים להיות נכסים מניבים הכנסה ואם לא נסדיר, היורשים עלולים להפסיד את התגמולים והיכולת להמשיך להשפיע על אותו נכס. יש ליצור את המקבילה של שמירת נכסים דיגיטליים ולהעתיק משם לחוק הירושה".

ד"ר תמר קלהורה, ממונה דיני ירושה במשרד המשפטים: "השאלה אם דברים שאינם כלכליים במובהק הם חלק מהעיזבון טרם הוכרעה. לא צריכה להיות הנחה מראש שמי שזכאי לנגישות למידע הם היורשים. אדם יכול למנות לגישה למידע כל אדם גם אם אינו יורש כלל. השאלה אינה בהכרח ירושתית ולכן, למסגר פתרונות מתוך דיני ירושה לא יפתור בהכרח את המורכבות. יש להתמקד בשאלת הגישה."

פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת ת"א: "אני וד"ר מור חקרנו את הנושא של זכרונות דיגיטליים מספר שנים. אני רוצה לברך על העלאת הנושא שנמצא על השולחן מעל 20 שנה וכמובן אירועי ה-7.10 האיומים מציפים אותו ביתר שאת. אנחנו בעולם דינמי. בעבר, באימייל, היו דברים מאוד אישיים. היום הדברים יותר מקצועיים והאפיקים האישיים עברו לווטסאפ ולרשתות."

עוד הוסיף פרופ' בירנהק: "במחקר שעשינו עם עשרות משתתפים בקבוצות מיקוד מכל האוכלוסיות מצאנו שאחוז מאוד גדול מהמשתמשים לא רוצים לתת גישה לאף אדם. יש כאלו שמוכנים לגישה לחלק מהנכסים ואחרים רוצים להעניק גישה לכל החומרים הדיגיטליים. השונות מאוד גדולה ומקשה לקבוע כלל אחיד. העברת הכוח למשתמשים היא הדרך הנכונה."

"באימייל ובתכתובות יש מידע מאוד אישי. לנפטרים יש חיסיון עו"ד ואם הם ילכו לעולמם לא ייתכן שמידע אישי יועבר כמו שהוא ליורשים. ההמשגה הקניינית שגויה. כשמדובר בקניין, ממש כמו עם חשבונות בנק, דיני הירושה הקיימים מספיק טובים. המידע האישי שעליו אנחנו מדברים נוגע יותר לרגשות ולמחשבות ולא רלוונטי לדבר עליו במושגים קנייניים. במחקר שלנו עלה עיקרון מאוד ברור שהציפייה היא להמשכיות. מידע פומבי יישמר, אבל שיחות אישיות בפלטפורמות סגורות כמו מסנג'רו יישאר סגורות", סיכם פרופ' בירנהק.

עו"ד דניאל רז מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שמייצגים את מרבית המשפחות השכולות בעקבות המלחמה, אמר כי קיימים 7 מקרים בהם פנה המשרד לבימ"ש לגבי צווים ובמקרה אחד זה גרם נזק אישי לפרטיות. לדבריו, חלק גדול מהמשפחות עוד לא עיכלו את הטרגדיה ולכן טרם פנו. אלו שפנו ביקשו תמונות אישיות ומידע לגבי תכתובות עם גורמים שלישיים, ונזהרו לא לפגוע בפרטיות האדם.

עוד אמר עו"ד רז כי יש לעשות הבחנה ברורה בין דין מידע ברשת כמו פייסבוק שבה הפרסום הוא רוחבי, לעומת מסנג'ר שמכיל התכתבויות פרטיות. לדבריו, יש לשקול שבעת הצטרפות לפלטפורמות יישאל המשתמש גם על רצונו בנושא. מי שנפטר לא בהכרח ערך צוואה או חשב על האפשרות הזו וזה מחייב הסדרה עם חוק הגנת הפרטיות ועוד.

טל מימרן ממכון תכלית: "בארה"ב ניתן להורות על הורשה באמצעות צוואה אך גם באמצעות כלים טכנולוגיים אחרים. יש להתייחס למידע אישי הנגיש רק לאדם, וכן מידע קבוצתי הנגיש למספר מצומצם של אנשים. בטינדר יש מידע הרבה יותר רגיש מלינקדאין. חשוב להכליל בחוק גם מתן הוראה באמצעות כלי טכנולוגי אחר וליישב את הסתירות בין הכלים".

עו"ד רני נויבואר מהאפוטרופוס הכללי: "במחקר יוצא הדופן הצבעתם על השונות אך גם על כך שהרבה אנשים משתפים את חשבונותיהם עם בני הזוג. בנוסף, דיני פרטיות של אדם שנפטר לא מוסדרים ויש דיון סביב הסוגיה כבדת המשקל, אך לא ברור למה אי אפשר לקבוע הסדר פרטיות למכתבים של נפטר. אני לא יודעת אם מישהו נתן דעתו על הפרטיות של יוני נתניהו שמשפחתו בחרה לפרסם את מכתביו בספר "מכתבי יוני".

פרופ' בירנהק: "המכתבים הפרטיים עוברים מתחת לרדאר המשפטי והם בעולם הנורמות החברתיות. את הנורמות החברתיות יש להשאיר במישור זה ולהסתפק בהסדרה יותר רכה הדורשת מרשתות חברתיות שיקבעו מדיניות שתאפשר למשתמשים אפשרות לבחור במקום לקבוע ברירת מחדל. המסגרת של צוואה וירושה למידע האישי בצורה קניינית תפגע בפרטיות של האנשים שנפטרו ובצדדים שלישיים חיים. לא בכדי יש מעט מאוד חקיקה בעולם".

לגבי תכתובות עם צדדים שלישיים, פרופ' בירנהק אומר כי חוק הגנת הפרטיות וחוק האזנות הסתר מגנים על סוד השיח. "אני מתכתב עם תלמידים שמבקשים לעיתים דחייה ולעיתים קיבלתי הודעות על משבר נפשי או על תקיפה מינית. בין הסטודנטית שכותבת לי דברים מאוד אישיים שאולי משפחתה לא יודעת, יש יחסי אמון ואינטימיות. האם נכון שליורשיי תהיה גישה למידע הזה? עו"ד מודעים לחובות החיסיון ולעומתם אנשים מהישוב עלולים לקבל מידע על צד שלישי ולהיכשל ולחשוף את המידע. אפשרות נוספת היא למנות נאמן פרטיות שהוא גורם ביניים אובייקטיבי".

עו"ד גיא אופיר: "היו לנו הרבה מקרים של הורים שבנם נפטר או הורים שבנם התאבד ורצו לנסות להבין מה גרם לו להגיע לכך. ניהלנו הליכים מול הפלטפורמות כדי לאפשר גישה. עד היום לא היה מקרה שתבענו והיה קושי לאכיפה כך שברגע שתחוקקו הפלטפורמה תיישר קו."

עו"ד ד"ר עומרי טוויג, שהתארח בדיון מטעם גוגל, אמר: "יש להפריד בין שני אלמנטים קונספטואלית- מה נכלל כנכס דיגיטלי וכן מערכת היחסים החוזית בפלטפורמה. נניח שאדם שמר על הארד דיסק את כל הנכסים הדיגיטליים שלו. סדר ההורשה הוא השאלה ואם הנכסים אינם בחזקת המוריש זה מעורר שאלות לגבי מערכת היחסים החוזית ביחס לחברה. תמונה שצילמתי ויש לי בה זכות יוצרים שונה ממידע טקסטואלי. דבר החקיקה ילווה אותנו גם במנותק מה-7.10 ונכון לתת ביטוי גם למצבים עתידיים."

עו"ד טוויג הוסיף כי "בגוגל, בעל החשבון יכול להגדיר מה יקרה במצב בו החשבון הופך לא פעיל לתקופה מסוימת. הוא מאפשר מחיקת מידע בחלוף זמן מסוים, או מתן גישה לאדם אחר בחלוף תקופת אי הפעילות. ניתן לשנות את ההגדרות לאורך כל חיי החשבון".

יהודה בן יעקב מנהל מדיניות מטא ישראל ציין את השוני מפלטפורמה אחת לאחרת: "ההצעה שראינו רק אתמול, ונצטרך להעבירה לחברה הגלובלית שתתייחס, מדברת במונחים של הנצחה ואני מבין את הכאב שהתעצם לאחר ה-7.10. לפייסבוק יש מדיניות הנצחה גם ביחס לזיהוי של המונצח "זוכרים את" המאפשרת להגדיר מי יוכל להשתמש בפרופיל לאחר מותו וכן לאפשר לחברים להיכנס למעגל ההנצחה. אם האדם נתן לאיש הקשר לענייני הנצחה את הגישה, הוא יוכל להוריד את התמונות והזכרונות. יש שונות רבה בין הפלטפורמות השונות וגם על כך יש לתת את הדעת".

ד"ר בליי קבע כי "אם לא תיקבע ברירת מחדל, אין ואקום ואתה למעשה נותן לחברות לקבוע את ברירת המחדל לפי האינטרסים שלהן".

הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ותקיים דיונים נוספים בנושא המורכב הזה, שכן נכון להיום יש שאלות רבות שאינן פתורות. הדיון צפוי להוביל לחקיקה חדשה שתסדיר את גורל המידע הדיגיטלי לאחר המוות.