טורקיה מגבילה את היצוא לישראל - מה עושים עכשיו?

החלטת משרד המסחר של טורקיה להגביל את הייצוא לישראל ב-54 קטגוריות מוצרים, כולל ברזל ובנייה, מעוררת חששות מוצדקים בישראל לגבי מחסור בחומרי גלם ועליית מחירים, התפשטות ההגבלות לתחומי נפט אזרי ואפילו לתוכניות הטיסות של חברת התעופה הלאומית אל-על מעל טורקיה.

האירוע מדגיש יותר מכל את הסיכונים הטמונים בשרשרת אספקה גלובלית תלויה. אירועים גיאופוליטיים, כמו המתיחות בין ישראל לטורקיה, התקיפות של החות'ים ועוד, יכולים לשבש את זרימת הסחורות לישראל ולגרום נזק כלכלי משמעותי. החששות מהשפעתם מעוררים שאלות קשות אך גם חשיבה על פתרונות במגוון תחומים, ולמעשה מהווים הזדמנות למשק הישראלי להתייעל.

אירועים גיאופולוטיים ומצבי חירום, כפי שחווינו בתקופת הקורונה ובסבבי הלחימה, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, משקפים את הצורך של ישראל בגיוון ספקים, אי תלות במדינה אחת, שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינות אחרות, פיתוח פתרונות חדשניים בתחום שרשרת האספקה, וחיזוק הייצור המקומי בישראל.

ראשית, כדי למנוע תלות, עסקים ישראלים צריכים לחפש ספקים חלופיים במדינות אחרות ולהרחיב ככל האפשר את ההיצע. כמו כן, יש כאן הזדמנות לחזק את הייצור המקומי כחול-לבן, תוך יצירת מקומות עבודה חדשים והפחתת התלות ביבוא.

אותם יבואנים שהשקיעו שנים של עבודה בטיפוח מערכות יחסים עם הספקים שלהם כדי לאפשר אספקה סדירה של מוצרים לארץ חוטפים כעת מכה קשה, כאשר שינוי המדיניות בצד התורכי מונע מהם להמשיך לספק את המוצרים, והנפגעים העיקריים הם חברות קטנות עם פחות אופציות וקשרים.

בחירת ספקים נעשית בדרך כלל באמצעות ביקור, במהלכו החברה מבינה את היכולות של הספק, מנהלת משא ומתן על המוצרים וקובעת תנאי תשלום. כעת, כשלא ניתן לבקר בטורקיה, החברות הללו נתקלות באתגר.

חברות שעובדות עם מספר ספקים בתפזורת גלובלית יכולים להתמודד יותר טוב עם השינויים הגאו-פוליטיים, בעוד שחברות שמייבאות רק מטורקיה מתמודדות כרגע עם בעיה רצינית וככל הנראה המשלוחים שלהם לא יגיעו.

במרדף אחר התמודדות עם האתגרים וחוסר הודאות שנובעים מההגבלות שהוטלו על הייצוא מטורקיה, ובעקבות דרישות השוק והתנאים המשתנים ברמה הגלובלית, אימוץ של פתרונות דיגיטליים וידידותיים למשתמש ודיגיטציה של שרשרת האספקה, יכולים לשמש ככלי להפחתת ההשפעה השלילית ולהגברת היעילות והגמישות בניהול האספקה והלוגיסטיקה בישראל.

דיגיטציה של שרשרת האספקה הגלובלית משנה באופן משמעותי את נקודת המבט שלנו על אתגרי ניהול ולוגיסטיקה ברמה הבינלאומית. מאז תקופת הקורונה, והמשבר שנוצר בשרשרת האספקה בשל הגבלות תנועה בין מדינות, שגרמו לעיכובים משמעותיים בשילוח סחורות, התגברה הדרישה למערכות ניהול ושילוח יעילות שימנעו התפרקות של שרשרת האספקה.

חברות שמקדמות טרנספורמציה דיגיטלית המציעות פתרונות דיגיטליים לאתגרים הלוגיסטיים, עשויות לסייע בהפחתת זמן העבודה ולשפר את היעילות בניהול שרשרת האספקה.

למרות שהפתרונות האלו אינם מסוגלים למנוע את כל ההפרעות הפוטנציאליות, הם יכולים לסייע לחברות ולקמעונאים להתמקד בעסקי הליבה שלהם ולהפחית את המורכבות הקשורה לאתגרי המשלוח, כמו תנודות במחירים ומכסים, ולסייע בהשגת גישה נוחה יותר לספקים בחו"ל.

דוגמא לכך אפשר לראות בחברות אמריקאיות ששינו את כל הספקים שלהם לאורך השנים בגלל הפחד מסנקציות שארה"ב תטיל על סין. אפל למשל, פתחה מפעל בהודו אחרי 25 שנה, והפסיקה להסתמך רק על ייצור בסין; יש גם לא מעט יצרני רהיטים שהעבירו את כל היצור שלהם מסין לאינדונזיה; המהלך הנוכחי של הממשל האמריקני כנגד ענקית המדיה הסינית Bytedance, ספקית טיקטוק, הוא דוגמא מובהקת לניסיון של ארה"ב להתנער מהתלות בסין.

אחרי עשורים מאוד יציבים במסחר הגלובלי, אנחנו נכנסים לעולם לא מוכר של יחסי כוחות חדשים וסנקציות גאו-פוליטיות. לצד האתגרים, יש כאן הזדמנות חשובה לשפר בצורה משמעותית את שרשרת האספקה של ישראל. זה הזמן להשקיע בפיתוח ובאימוץ פתרונות טכנולוגיים לייעול ולניהול שרשרת אספקה גלובלית, כך שתהיה אפקטיבית יותר וניתן יהיה לצמצם סיכונים בעתיד.

לסיכום, החלטת משרד המסחר הטורקי להגביל את הייצוא לישראל היא אתגר משמעותי, אך היא גם מהווה הזדמנות לחזק את החוסן הכלכלי הישראלי. גיוון ספקים, חיזוק הייצור המקומי והטמעת טכנולוגיות חדשניות בשרשרת האספקה הם צעדים חיוניים להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים ולשיפור היעילות הכלכלית.


כרמית גליק חושן היא מנכ"לית Ship4wd, פלטפורמת שילוח מקוונת ליבואנים ויצואנים.