על רקע הטראומה בקרב הציבור הישראלי מתחילת המלחמה, ולקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, שוחחנו עם מומחים ולמדנו מהן נורות האזהרה למצב נפשי רגיש בקרב העובדים, אילו כלים נוכל לתת לעובדים ולמנהלים על מנת להתמודד עם הנטל הנפשי, ומהו תפקידים של מעסיקים בשמירה על רווחתם האישית והנפשית של עובדיהם.
המלחמה שפרצה לפני שבעה חודשים עדיין לא הסתיימה, והיא נוגעת, בדרך זו או אחרת, כמעט בכולנו. בתקופה הזו כולנו מוצפים בכאב, פחד, דאגה, כעס ותחושות קשות נוספות, שמציפות אותנו ולא עוזבות. כל הרגשות האלו מתנקזים השבוע ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, שגם בשנים ללא מלחמה הוא מורכב לרבים.
בישראל, בניגוד למדינות אחרות, יום הזיכרון הלאומי הוא עדיין יום עבודה, לכן האחריות להתמודד עם היום הזה, על השלכותיו ורגישויותיו, נופלת בחלקם של המעסיקים. בנוסף למורכבות המלחמה המתמשכת, חשוב במיוחד להבין כיצד לציין את יום הזיכרון במקום העבודה ואיך לתת מענה לתחושות שיעלו מהעובדים.
"ימי הזיכרון בכלל, ובעיקר השנה, מגבירים אצל כולנו את תחושת האובדן והשכול" מסבירה ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית, מכבי שירותי בריאות. "לרוב, התחושות הקשות נוגעות בעיקר למי שהאובדן היה במעגל הקרוב שלו, אך השנה אנו חווים תחושה של אובדן קולקטיבי. כולנו נמצאים כעת בתקופה כואבת יותר, שיכולה להשפיע על ההתנהלות, התפקוד והרווחה של עובדים".
"יום הזיכרון עלול להיות טריגר ולהעצים את הקושי, הנורמלי והטבעי, שחווה כל אחד מאיתנו, מעצם היותנו שבעה חודשים בתוך מלחמה" מוסיפה קרן רפאל, Director of People and Places בחברת הפינטק Intuit, "לחלקינו בני משפחה או חברים מגויסים למילואים, מכרים שפונו מבתיהם, מחשבות על החטופים, על האובדן שסביבנו, "אשמת ניצולים", תחושות של תסכול וחוסר אונים. כל אלו מייצרים אתגר פסיכולוגי עצום שיש להכיר בו", לדבריה.
סימנים מקדימים למצוקה
בימים המורכבים האלה שלפני יום הזיכרון, ובטח שבמהלכו, יש לשים דגש על רווחתם של העובדים והאנשים שסביבנו, ויש מספר סימנים שמצריכים תשומת לב מיוחדת.
ד"ר פלגי: "במישור הרגשי, תקופות מתוחות ועצובות יכולות להוביל למצבים של עצב, ייאוש, לחץ ועצבנות, ולעיתים אף כעס. במישור התפקודי, העובדים עלולים להיות יעילים פחות, מרוכזים פחות, שכן חלק מהמשאבים התפקודיים של אדם מושפעים מהמישור הרגשי. לדוגמא, עובד שנראה כי הוא חווה עייפות מוגברת בתקופה זו, או החל לאחר באופן קבוע בצורה שלא מתאימה לו, ייתכן ורגשותיו מקשים עליו לישון כמו שצריך, והעייפות משפיעה על תפקודו. על המעסיקים להיות ערניים יותר לעובדים שהם יודעים שחוו אבדן, אך גם לשים לב לעובדים שמאותתים מצוקה דרך שינויים התנהגותיים. רצוי שמעסיקים לא ינזפו על ירידה בתפוקה, אלא ינסו לשים לב לשינויים התנהגותיים נוספים שיכולים להתחבר ולהעיד על מצב נפשי".
רפאל: "ישנם כמה סימנים שיכולים להדליק לנו נורת אזהרה. הסימן הראשון הוא קודם כל שינוי התנהגותי: כל מנהל או חבר צוות מכיר את העובד בשגרה ויוכל להבחין האם חל שינוי בהתנהגותו, למשל הסתגרות, עצבות מתמשכת, ייאוש או מתח, קוצר רוח ועצבנות, התבטאויות ציניות או שליליות חריגה. השינוי יכול להתבטא גם באופן פיזי - חולי פתאומי, תלונות על כאבים או מחסור בשינה, עייפות וחוסר ריכוז. שינוי התנהגותי לא בהכרח יתפס כנורת אזהרה, אולם חשוב לתת עליו את הדעת, כמו גם על כל שינוי מהותי בביצועי העובד. כל שינוי שלא מאפיין את העובד כפי שאנו מכירים אותו עלול להיות קריאה לעזרה מצידו. הגוף שלו, המיינד שלו וההתנהגות שלו "ידברו את זה" ולפעמים, פשוט לשאול את השאלות הנכונות יוביל לשיתוף אותנטי של המצוקה והקושי".
סביבת עבודה תומכת ומכילה
"עלינו לתת למנהלים ומנהלות ולאנשי משאבי האנוש בארגון את הכלים לזהות את נורות האזהרה, לנהל שיח אמפתי, ובעיקר לדעת להפנות לגורמים המקצועיים המתאימים" מסבירה רפאל. "ב-Intuit, לא רק שהכשרנו את המנהלות והמנהלים שלנו ע"י פסיכולוג, גם הכשרנו את העובדים עצמם לזהות את אותם הסימנים בקרב חבריהם ששבו ממילואים למשל, איך לגשת לעובד, מה ניתן לשאול, כיצד לתמוך ומהן אפשרויות הסיוע, בתוך הארגון ומחוצה לו."
ד"ר פלגי: "כולנו חלק מרקמה אנושית אחת, זה נכון לחברה הישראלית בכלל וזה תקף גם בתוך הארגון. יש חשיבות שהאנשים הנמצאים בתוך הארגון ידאגו האחד לשני, יביעו עניין, ישאלו לשלומם של עובדים אחרים, ולא יתביישו לשתף אחרים בתחושות הקושי. שיתוף קשיים יאפשר לנו לגלות שאנחנו לא לבד בתחושה הזו".
"בנוסף, על כל ארגון להנגיש בצורה פשוטה וברורה את אפשרויות הסיוע העומדות לרשות העובד" אומרת רפאל. "ב-Intuit בנינו אתר הטבות ייעודי למלחמה שמפרט את כל תכניות הסיוע לעובד שהחברה מציעה, החל מתקציב מיוחד לטיפול פסיכולוגי עבורו ועבור בני משפחתו, ימי חופש מיוחדים על חשבון המעסיק, מגוון שירותים בתחומי הבריאות והרווחה הנפשית להם הוא זכאי ועוד. חשוב גם להעמיד לרשות העובד כלים דיגיטליים לקבלת עזרה וסיוע נפשי מרחוק, ולאפשר לו לזהות סימנים מקדימים למשבר, מצוקה או פוסט-טראומה".
להחזיר את תחושת המסוגלות
תפקיד נוסף של המנהל הוא לסייע לעובד להחזיר את תחושת המסוגלות. "יש לנו לעתים נטייה להוריד מהעובד עומס, וזה דבר חשוב, אך אנחנו לא רוצים לייתר את תפקידו: להפך, עבור עובדים רבים העבודה יכולה להיות עוגן ומשענת וחשוב שנחזיר להם את תחושת המסוגלות" מחדדת רפאל.
"אפשרות נוספת, שיכולה להיטיב עם מצבם הנפשי של העובדים ולא רק בימים אלה, היא פעילות גוף ונפש - שילוב סדנאות ופעילויות כמו מיינדפולנס, ספורט שיתופי ולא תחרותי כמו הליכה משותפת, או שיעורי יוגה קבוצתיים למשל בלו"ז החודשי, יכולים לתרום גם לתחושת הגיבוש וגם לרווחתם הנפשית של העובדים" מסכמת ד"ר פלגי.
"אין פתרון אחד שמתאים לכולם והדבר המשמעותי הוא להתאים את הפעולות שלנו למה שהעובד זקוק לו. כמו כן, אל לנו להתפתות להחליף את אנשי המקצוע. אם זיהינו חשש למצוקה נפשית, יש להפנות אל גורמי הטיפול המתאימים" מדגישה רפאל.
"זוהי שעתם היפה של המנהלות והמנהלים להפגין מנהיגות, לסייע לעובד לצקת משמעות מחודשת בתפקיד שלו, בחשיבות של התפקיד שלו, להפחית אי ודאות, להגדיר יעדים ברורים, לאחד את הצוות סביב מטרות משותפות, לעודד הישענות ועזרה הדדית, להזכיר לצוות את הכוח שלו, שכולנו כאן אחד בשביל השני, להפיג את תחושת הבדידות, ולנרמל תחושות קשות שעולות" מסכמת רפאל.