ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית בזכות מספר גורמים מרכזיים. ראשית, היא תומכת בחינוך עם השקעה רבה במדעים וטכנולוגיה, מה שיצר בסיס חזק לתעשיית ההייטק. שנית, ישראל יצרה תשתית מוצקת של חברות טכנולוגיות מובילות בתחומים כמו סייבר, ביטוח, ביוטכנולוגיה, תעשיית התוכנה, ועוד. ושלישית, יזמות פרטית זוכה לתמיכה ממשלתית ואקדמית מקיפה, ונהנית מרשת עשירה של חברות פיננסים, משקיעים, וסטארטאפים קודמים שמספקים תמיכה וליווי ליזמים.
השינויים בשנים האחרונות מסכנים את מעמדה של ישראל כסטארטאפ ניישן
במחקר מקיף שנערך לאחרונה על ידי גוף המדיה Tortoise, ישראל דורגה שלישית בעולם בפעילות היזמית-עסקית בתחום ה-AI וחמישית באיכות הכישרון בַּתחום, שהוא המתפתח ביותר בעולם, ואליו נשואות עיני כולם - משקיעים, יזמים ומנהיגים. עם זאת, האתגרים שעברנו בשנה וחצי האחרונות בישראל השאירו אותנו מאחור ביחס לשאר העולם וזה הזמן לצמצם את הפער. יש לנו ידע, מהנדסים וחוקרים מומחים בתחום, אבל אין לנו את התשתיות הנדרשות ואם לא נשקיע היום בחינוך הטכנולוגי, בדגש על הבינה המלאכותית, גם שם יפתח פער מול העולם.
הטאלנטים יורדים מהארץ
אחרי כמעט שנה וחצי של תהפוכות ומלחמות, הקושי של חברות ההייטק מתבטא גם בגיוס כספים ועובדים וגם בניהול התשתיות הטכנולוגיות. הצעות עבודה מחו"ל בסכומי עתק שמקבלים מומחים ישראלים מובילות לבריחה של טאלנטים בתחום ופוטנציאל הנזק הוא עצום. בהעדר תשתיות מתאימות, כל ההתפתחות של התחום מושתתת כרגע רק על ההון האנושי בישראל ועל כן חובה עלינו לשמר אותו כאן.
צורך בפתרונות מהירים
בעידן בו ה-AI מתפתח בקצב מסחרר, נצטרך למצוא פתרונות באותו הקצב. כפיתוח בעל אימפקט משמעותי, הבינה המלאכותית מאיימת לשנות מהיסוד את שוק העבודה, להאיץ דרמטית את קצב הפיתוח המדעי, להעלות את תוחלת ואיכות החיים שלנו ולהקפיץ את היכולות הצבאיות - זה משהו שאנחנו רוצים להיות חלק ממנו.
אז מה ישראל יכולה לעשות כדי לצמצם את הפער בתחום הבינה המלאכותית?
ראשית, על המדינה להשקיע בחינוך טכנולוגי ולקדם מחקר והכשרה בתחום הבינה המלאכותית, בין אם מדובר בקורסים ייעודיים באוניברסיטאות, כפי שעושים באוניברסיטת בר אילן, או בחינוך כבר בגיל יסודי ותיכון.
בנוסף, יש להקים תשתית מתקדמת, שכן פיתוחי הבינה המלאכותית דורשים סביבות מיחשוב עצומות. בעולם הבינו את זה ועל מנת לעודד פיתוח מקומי, ממשלות ומוסדות אקדמיים מקימים סביבות שרתים ומיחשוב שמאפשרות למיזמים בתחילת דרכם ולסטודנטים בתחומים אלו להתפתח ולהתקדם. בישראל חסרים לנו כלים על מנת שתחום זה יתפתח במהירות הדרושה.
דבר נוסף שנדרש הוא רגולציה, כפי שנדרשת בכל תחום, אך חשוב לוודא שלא תהיה רגולציה עודפת אלא חלק ממתווה רגולטורי עולמי. רגולציה עודפת תבריח הון אנושי וטכנולוגי. למעשה, בזמן שמדינות העולם מתקינות תקנות ומקדמות חקיקה כדוגמת ה-AI ACT באירופה, ישראל מבקשת מענקיות הטכנולוגיה שישיתו על עצמן מגבלות.
הכל עוד אפשרי
לסיכום, ישראל בהחלט יכולה להפוך למעצמת AI מובילה, אך הדבר ידרוש מאמץ משמעותי מצד כל הגורמים המעורבים ובראשם הממשלה, החברה האזרחית והסקטור העסקי. וכשהמלחמה המתמשכת גובה עוד ועוד מחירים על חשבון כולנו, ישראל תצטרך להשקיע השקעה יתרה בחינוך, בתשתיות וברגולציה כדי להדביק את הפער ולהפוך לשחקן מרכזי בזירת ה-AI העולמית.
מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים.