מדי יום אנו שומעים על התפתחות נוספת בתחום הבינה המלאכותית. דומה שהשימוש בה הפך נפוץ בכל רבדי החיים והנה לא מזמן פורסם שאפילו צה"ל עושה בה שימוש בדמות מערכת שמתעדפת פינוי פצועים משדה הקרב, צמצום הירי הדו-צדדי, ואף פיתוח יישומים שבתקווה יוכלו לסייע באיתור החטופים.
נדמה שכוחה של הבינה המלאכותית מתגבר ועולה מדי יום כשעוד ועוד חברות משקיעות בתחום על מנת לפתח אותו ולהביא פיתוחים חדשים שיאתגרו את המערכות הקיימות. אולי דווקא בשל כך, האיחוד האירופי אישר חקיקה ראשונה מסוגה בעולם שמטרתה פיקוח ובקרה על פיתוחיה ויישומה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית.
חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי נועד לתת בפעם הראשונה מענה מקיף לחששות ההולכים וגוברים מפני שימוש לא אחראי, לא מוסרי ואף מסוכן בטכנולוגיה. לפי החוק, כל הצדדים המעורבים בפיתוח, שימוש, יבוא, הפצה וייצור של מערכות AI יישאו באחריות. החקיקה תחול בעיקר על ספקים, יבואנים, מפיצים ומשתמשים הנמצאים באיחוד האירופי, או כאלה הנותנים שירותים לגופים באיחוד.
נושא ההסדרה לא חדש. בעולם דנים בהגבלת הטכנולוגיה בדרך זו או אחרת כבר למעלה משנה ועד כה שום דבר לא באמת הוסדר. נכון להיום, התחום פרוץ לגמרי, אין מדיניות גלובלית עולמית ולכן כל אדם יכול לעשות (כמעט) כל שימוש בטכנולוגיה כאוות נפשו.
החוק צפוי להציב סטנדרט בינלאומי עבור מדינות שמבקשות לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית תוך יצירת מנגנוני הגנה נגד סיכונים אפשריים, כמו אוטומטציה של משרות, הפצת פייק ניוז שנוצר באמצעות מודלי שפה גדולים ועד סכנה לביטחון הלאומי.
איפה אירופה ואיפה אנחנו?
בישראל, אנחנו נחשפים מדי יום לשימוש נורא בטכנולוגיה. בכל יום מומחי הטכנולוגי של צה"ל מראים כמה הורחב השימוש בדיפ פייק. מדינת ישראל, כמדינה טכנולוגית מובילה, צריכה להוביל את ההגבלה על הטכנולוגיה.
לכן, עם או בלי קשר למלחמה, חברות שמפתחות כלי AI שמהווים סכנה אפשרית לפרטים או לחברה, בתחומים כמו חינוך או תעסוקה, יצטרכו לספק לרגולטורים דו"חות הערכות סיכונים, לפרט איזה מידע שימש לאימון המודל, ולהוכיח שהמערכת לא גורמת נזק דוגמת הטיה על בסיס גזע, דת או מין.
כמו כן, ברור לכל שפיקוח אנושי יהיה דרוש ביצירת ופריסת המערכות. בנוסף, גרידת תמונות בהיקף רחב משירותים מקוונים לצורך פיתוח מערכות זיהוי פנים, ייאסרו לחלוטין. מפתחי מודלים גדולים יידרשו לספק מידע על איך עובדות המערכות שלהם ולהעריך את הסיכונים המערכתיים ואת היעילות האנרגטית שלהן.
העולם עובר לקוד פתוח
בהקשר זה, כדאי לשים לב בחיוב לכך שמודלי AI מבוססי קוד פתוח יהיו פטורים מחלק משמעותי מהמגבלות. זאת על בסיס תפיסה שאם הקוד זמין לצפייה, ניתוח ושינוי על ידי כל מפתח בעולם, הציבור הרחב יוכל לזהות כשלים ולהתמודד איתם בצורה טובה יותר מאשר הרגולטורים. אולי זו הסיבה שבתחילת השבוע התבשרנו על כך שגרוק, מודל ה-AI של אילון מאסק המבוסס על נתוני משתמשים מ-X (לשעבר טוויטר), עבר לעבוד בקוד פתוח.
מבחינת ישראל אלה דברים מבורכים. צילומים רבים שהופצו לתקשורת העולמית על ההפצצות בעזה, עשו שימוש נלוז בבינה המלאכותית וניסו להוציא דיבתה רעה. לא בכדי הגענו לדיונים בהאג שרצו לטעון כנגד ישראל טענות חמורות. חלק מהחומרים עליהם הסתמכו התובעים מדרום אפריקה, מקורם בעיוות של המציאות על ידי הטכנולוגיה. זו הסיבה שעל מדינת ישראל לעמוד בחזית הפיקוח הרגולטרי על בינה מלאכותית, ולשרטט גבול ברור בין המותר והאסור.
לסיכום
"מאז ש-ChatGPT ו-GenAI פרצו לחיינו בשנה שעברה, השימוש ב-AI הגיע לכל כך הרבה מקומות חדשים, שחברות מנסות להבין כיצד הן יכולות להשתמש ב-AI בבטחה, מבלי לסכן את המידע הרגיש שלהן", אומר גל רינגל, מנכ"ל ומייסד Mine, סטארט-אפ המאפשר למשתמשים לשלוט במידע האישי שלהם באינטרנט.
לדבריו, "אישורו של חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי הוא צעד דרמטי וחשוב בדרך לייצר כללי משחק חדשים בעולם ה-AI. בדומה למה שקרה עם תקנות הפרטיות (GDPR) ולאחרונה עם חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), אירופה שוב מוכיחה שהיא ראשונה לתקנן ולייצר רגולציות שאמורות לאזן את חוקי המשחק בנוגע למידע אישי וטכנולוגיות חדשות."
בסך הכל, החוק החדש עתיד להיטיב עם ישראל גם אם היא לא תנקוט בצעדים דומים. כמי שספגה בעצמה את המחיר הכבד של שימוש לרעה בבינה מלאכותית, ישראל צריכה, יחד עם המדינות הפועלות בתחום הבינה המלאכותית, לשרטט מחדש את הגבולות המותרים לחופש הביטוי. אמנם רגולציה איננה הצד החזק של ישראל, אבל טכנולוגיות זיהוי ואכיפה כן. כמו שעד היום מדינת ישראל עמדה בחזית הטכנולוגית והציגה לעולם פיתוחים מעוררי השראה, כך היא נדרשת לעצור את ההפקרות לפני שיהיה מאוחר מדי.
אסף נעמן הלל הוא מנכ"ל חברת הייעוץ העסקי "נסיקה עסקית" ומייסד פרויקט כנפיים.