השבוע התכנסה לראשונה "השדולה להגנה על ילדים ברשת" בראשותה של חה"כ מיכל שיר-סגמן (יש עתיד), ובניהולו של סער חלק, סמנכ"ל ארגון 'לוקחים אחריות' שיזם את הקמת השדולה. חברי השדולה אמרו כי יפעלו ללא לאות על מנת לשפר את ההגנה על ילדים ונוער ברשתות ובמדיה בכלל, ויקדמו רגולציה בנושא, בנוסף לפעילות שקיימו עד היום.
שדולה, אם לא ידעתם, היא קבוצה של חברי כנסת, לאו דווקא מאותה סיעה, הפועלת לקידום מטרה משותפת. מדובר בהתארגנות וולונטרית ללא כלים פרלמנטריים שעומדים לרשותה, ולפיכך ללא סמכות פורמלית.
מנתוני המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מ-2022 עולה כי אחד מכל חמישה נערים מעיד שקיבל תמונות או סרטונים אינטימיים מאחרים וכי 2% הודו ששלחו תיעודים מסוג זה של ילדות או ילדים אחרים. נערות נפגעות פי שניים מנערים. 43% מהפגיעות ברשת אירעו בווטסאפ ובאינסטגרם.
חברת הכנסת מיכל שיר פתחה ואמרה כי "האינטרנט הוא לא עוד תחום או פלטפורמה, אלא עולם שלם, מדינה מקבילה, וכמו בחוקי התנועה, יש לנו החובה לשרטט עבור הילדים שלנו את מעברי החצייה והרמזורים גם ברשת".
סער חלק, סמנכ"ל 'לוקחים אחריות', ארגון הפועל להעלות את המודעות לסכנות ברשת, בשימוש במסכים ובמדיות החברתיות ומעניק כלים להורים, למחנכים ולצעירים לשימוש נכון, אמר כי "הבעיה הגדולה באמת היא היעדר רגולציה מסודרת בתחום הרשתות".
חלק הוסיף כי, "בכל תחום מרכזי בחיינו יש גוף רשמי שאחראי להסדיר תקנות וחוקים ולפקח על הגופים השונים. רק ברשת אין גוף רשמי שאחראי על התחום, ואין רגולציה על התכנים שעולים לרשתות. מדינות רבות בעולם כבר מיישמות חוקים רגולטוריים על הרשת, וישראל נשארת מאחור. חוק ה-DSA של האיחוד האירופי ותזכיר חוק ועדת דוידי יכולים להוות מודל לחקיקה הנדרשת בישראל, ונעשה הכל כדי שיקודמו".
בשדולה השתתפו גם ח"כ אלי דלל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ד"ר נאוה אביגדור כהן, ראשת האגף האזרחי מוקד 105, נציגות Google ו-Tiktok ישראל, ומספר ארגונים אזרחיים העוסקים בתחום. גם הדר להב מאיגוד האינטרנט הישראלי, אוהד עזרן מהמרכז הישראלי למוגנות ברשת וד"ר דרור קריקון - מרצה בכיר למוגנות ילדים, שחשפו נתונים מסעירים ומדאיגים בנושא, וחידדו את הכרחיות ודחיפות הטיפול בסוגיה.
נאוה אביגדור-כהן ממוקד 105 הציפה נושאים נוספים חשובים כמו האיומים המתחדשים מדי יום ביומו בחסות ה-AI, הרחבת ההגדרה בחוק ל"פגיעה", מעורבות מערכות החינוך והבריאות בתהליך, המניע המוסרי ואף הכלכלי הרווחי של הרשתות לשתף פעולה עם הפיקוח, מעורבות הורים, חינוך והסברה.
נציגות Tiktok ו-Google, כצפוי, סיפרו על מנגנוני האבטחה וההגנה המובנים בפלטפורמות, ועל אלה שנוספו כתוספים חיצוניים לקהל הרחב. לטענתן, הבעיה היא חוסר המודעות וההכרות של ההורים והמורים עם אמצעי הגנה חשובים אלה. לכן המליצו לשתף פעולה עם משרד החינוך, ואף העידו על ניסיונות חוזרים ונשנים מצדם - ללא הועיל.
בתגובה לשאלת הערכת והגבלת הגיל בשימוש באפליקציה, הסבירה נציגת TikTok לירון ריפמן שיש צורך בהיכרות של ההורים בגיל המינימלי המותר לפתיחת חשבון והכוונת ילדיהם. כמו כן הוסיפה ש-TikTok ממשיכה לפתח אמצעים טכנולוגיים לזיהוי והסרת חשבונות של קטינים מתחת לגיל 13.
בנושא הרגולטורי, הוסיפה נציגת TikTok כי החברה משתפת פעולה עם הרגולטור ביחס לכל חובות רגולציית ה-DSA במדינות האיחוד האירופי.
לסיכום, עם כל הרצון הטוב, האתגרים של עידן ה-AI וההשלכות על הדור הבא גדולים מדי ומדינת ישראל תצטרך הרבה יותר משדולה וולונטרית כדי להתמודד איתם. עם זאת, מדובר בצעד קטן בכיוון הנכון. כשהבוץ העזתי מסרב לשקוע ותחת איומים בלתי פוסקים על בטחון המדינה, זה כנראה הכי טוב שנקבל.