חודש נובמבר הגיע ואיתו ימי הקניות הגדולים ברשת - חג הרווקים הסיני, בלאק-פריידי, סייבר-מאנדיי, שופינג IL בישראל ועוד. כל יום כזה הוא חגיגה צרכנית מקוונת. עבור חברות ועסקים רבים מדובר בתקופה משמעותית וחשובה שמסמלת עלייה בפעילות ובפדיון. חודש זה מביא לשיא את מה שכולנו כבר חווים כנורמה: קנייה באינטרנט היא כלי מרכזי וחשוב בחיינו כצרכנים.
על פי נתוני eCommerceDB, ממסדי הנתונים המובילים בתחום האיקומרס, סך ההוצאה על קניות און-ליין בישראל עומד על יותר מ-26 מיליארד שקלים בשנה, והישראלי הממוצע מוציא בכל שנה כ-5,935 שקלים על קניות ורכישות ברשת.
אבל המספרים היפים האלה הם רק חלק מהסיפור, כי למרות שחגיגת הקניות ברשת אמורה להיות נחלת הכלל, יש אוכלוסיות שלמות שמודרות ממנה.
ישראל היתה המדינה הראשונה בעולם, בשנת 2017, לחוקק חוקי נגישות הדורשים מכל עסק בעל מחזור של 100,000 ש"ח בשנה ומעלה להנגיש את האתר לאנשים עם מוגבלות.
לצערנו, אתרים רבים עדיין מנסים להתחמק ממשימת ההנגשה ומחפשים פתרונות קסם רק כדי להימנע מתביעה. רכיבי נגישות מבוססי AI משתפרים ויכולים לעזור בתיקון עד 70% מהבעיות באתר, אך ללא המשך עבודה לתיקון שאר 30% מהבעיות (בדר"כ בעיות במבנה והיררכיית האתר), אדם הסובל ממוגבלות חמורה לא יצליח לגלוש באתר.
החובה שבעלי אתרים נוטים להזניח
ברמת החוק והאכיפה של תביעות נגישות, הוספת רכיב הנגשה אוטומטי לאתר יכולה לקנות זמן לתיקונים אך אינה מכסה ב-100% את בעל האתר מסכנת תביעה. לגולש בעל המוגבלות לא רק שזה לא עוזר, אלא עשוי לגרום לעוגמת נפש.
הפערים המרכזיים הם ניווט לא איכותי, מדיה שאינה מותאמת, אתגרים ויזואליים וטפסים ופקדים שלא ניתן לגשת אליהם כראוי. מדובר בבעיה עולמית, כאשר 96% מהאתרים ברשת לא באמת מונגשים. יש לפחות 200 מיליון אתרי אינטרנט שחייבים לעבור הנגשה.
מעבר לאפליה דה-פקטו כלפי אנשים עם מוגבלות, יש כאן פשוט פאול כלכלי-עסקי: בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון בעלי מוגבלויות, שמהווים כ-17.1% מכלל האוכלוסייה. בעולם יש כ-1 מיליארד אנשים שמתמודדים עם אתגרי גלישה שנובעים ממוגבלויות. מדובר בשמינית מכל בני האדם. זהו נתח שוק משמעותי שלא מקבל את המענה לו הוא ראוי ובעצם מפוספס בכל מה שקשור ליכולות קנייה מקוונת.
אז מהם שלושת המרכיבים שחובה להקפיד עליהם כשבונים אתר נגיש?
- נגישות ויזואלית - עיצוב המקפיד על קונטרסט, אפשרות להגדלת טקסטים, עצירת אנימציה והבהובים (לחולי אפילפסיה).
- הקפדה על היררכיית האתר - כותרות ומסלול ניווט הגיוני עבור אנשים המנווטים באתר באמצעות המקלדת בלבד בגלל מוגבלות מוטורית או מוגבלות ראייה.
- הקשר ברור - תיאור תמונות, כפתורים, קישורים וטפסים עבור קוראי מסך של אנשים עם מוגבלות ראיה.
אתרים ישראלים מפסידים 75% מההכנסות הפוטנציאליות מלקוחות בעלי מוגבלויות
מבדיקה שערכנו ב-Pluro עולה כי כוח הקנייה ברשת של בעלי מוגבלויות בישראל עומד על לא פחות מ-7.65 מיליארד שקלים בשנה, וכי 75% מהסכום הזה - כ-5.7 מיליארד שקלים, לא מנוצל כיוון שאתרי מסחר ישראלים פשוט אינם מונגשים כראוי.
הבדיקה מבוססת על השיטה של מיזם בריטי מוכר בתחום, "Purple Pound", העוסק בכוח הקנייה של אנשים בעלי מוגבלויות בבריטניה. ביצענו השוואה כלכלית עקב הדמיון בין שתי המדינות בעולמות האי-קומרס ותוך שימוש בנתונים הנוגעים לאוכלוסייה ולכלכלה בישראל.
על פי הבדיקה, בעל מוגבלות בישראל קונה בהיקף של 25% פחות אונליין מאדם שלא סובל ממוגבלות. לכן, אם הישראלי הממוצע מוציא בכל שנה על קניות ברשת כ-5,935 ₪, אז פוטנציאל של אדם עם מוגבלות עומד על כ-4,500 ₪ בשנה - בהתחשב בהכנסה נמוכה יותר, הכנסה פנויה נמוכה יותר וחוסר נגישות באתרים שמונעים ממנו לבצע רכישה.
דווקא הפתרון הנוח ביותר לבעלי מוגבלויות אינו נגיש להם
יחד עם זאת, עבור אנשים עם מוגבלות, קניות ברשת מהוות פתרון נוח יותר - וזאת עקב מוגבלות פיזית שמקשה עליהם בעולם הפיזי. למשל, אדם עם לקות ראייה מתקשה יותר בקניה בחנויות פיזיות. הוא יצטרך לצאת מהבית, להגיע לתחנת האוטובוס (שכן הוא אינו יכול לנהוג), לעלות על האוטובוס הנכון, לרדת בתחנה הנכונה, להיכנס לחנות הנכונה, לבחור את המוצר ואז עוד לחזור. אבל מתברר שגם בעולם המקוון, הוא עדיין לא מקבל מענה טוב מספיק.
בעולם שצועד באופן עקבי מקניות בחנויות פיזיות לקניות אונליין, מצב זה אינו בר-קיימא. על תאגידים ועסקים, גדולים כקטנים, חלה חובה מוסרית, חוקית וגם עסקית - לדרוש ממפתחי האתרים עמם הם עובדים ליישם פתרונות הנגשה יעילים ומתקדמים שמתעדכנים כל העת. כי מי שמדיר בפועל אוכלוסיות שלמות מרכישה עקב מוגבלותן, סופו שיעניש את עצמו בכך שפשוט יפסיד את כספן.
אורן דיבון הוא מנהל השיווק של חברת Pluro, העוסקת בהנגשת אתרים עבור בעלי מוגבלויות באמצעות טכנולוגית היברידית המשלבת רכיבי AI לצד הנגשה ידנית.