"שם עליך אלף ז**": מנהל קבוצת פייסבוק פופולרית חושף מה קורה בשטח, ומה לא כולם יודעים על קהילות

זאביק אבינר, האדמין הבלתי מעורער של ירושלים, מגלה איך באמת מנוהלות קהילות ברשת, ומה קורה כשהקהל מסוכסך ומפולג. כתבה שניה בסדרת "הסודות של מנהלי קהילות מצליחות".

דיצה קרן
02/08/2022
השיח הכי מעניין ומקצועי(צילום: Unsplash)

"במקום שיש שני יהודים, יש שלוש דעות". הפתגם היהודי העתיק הזה מסכם את תמצית ההוויה שלנו כעם שמורכב מאינספור תתי קהילות: דתיים וחילונים, מזרחים וספרדים, שמאלנים וימנים, ועוד היד נטויה. תוסיפו על זה את הנוצרים, המוסלמים, הארמנים, וכל שאר העמים המרכיבים את הפסיפס האנושי הירושלמי, שימו את כולם בקבוצת פייסבוק אחת, וקיבלתם סיר לחץ של דעות מנוגדות שאיכשהו אמורות לחיות זו לצד זו.

נשמע מורכב? זה מה שעשה זאביק אבינר, שמנהל היום 60 קבוצות פייסבוק עירוניות ושכונתיות עבור תושבי ירושלים, נוסף על קבוצות ייעודיות למציאת בייביסיטר, קהילות של בעלי כלבים, מורים פרטיים, חוגים וסדנאות ועוד. בהמשך למאמר שלנו על ניהול קהילות בסושיאל, תפסנו אותו לשיחה כדי לשמוע את התובנות שלו על ניהול קהילות בעידן דיגיטלי, כאשר קהל היעד רחוק מלהיות מאוחד. הנה מה שהיה לו להגיד.

זאביק אבינר, "האדמין של ירושלים".. מיכאל אדרי, באדיבות המצולמים
זאביק אבינר, "האדמין של ירושלים".(צילום: באדיבות המצולמים, מיכאל אדרי)

לזכור את הטוב

"אחד הדברים החשובים זה שלמנהל הקהילה יהיה כיף לנהל את הקהילה. זו לא עבודה מתגמלת", אומר אבינר. "צריך לראות את חברי הקהילה מעבר לטקסט שהם כותבים. הרשת היא עולם של טקסט וזה פורמט שקשה להביע בו רגשות. בשונה מהעולם האמיתי, בפייסבוק יש הרבה מלל קיצוני ואלימות מילולית שמופנית אל מנהלי הקהילות, כי יש להם כח בלחיצת כפתור למחוק, לחסום, ולהעיף אנשים מהקבוצה. זה שם אותנו במקום שחווה תוקפנות, ואנשים לא נותנים על כך את הדעת".

אם תהיתם כמה גרוע זה כבר יכול להיות, ככה נראית התכתבות טיפוסית עם ירושלמים שנחסמו מהקבוצה:

השמצות וקללות במסנג'ר(צילום: צילום מסך, זאביק אבינר)

לשאלה כיצד הוא מתמודד עם מתקפות שכאלה, הוא עונה: "הדבר החשוב הוא ללמד את עצמך, עם הכוח העצום שיש לך, לראות שמאחורי כל פרופיל יש בנאדם, בד"כ בנאדם טוב, שאם היית פוגש אותו ברחוב הוא היה מחייך אליך".

"השפה של הפייסבוק היא שפה קיצונית. צריך לדעת לקרוא מעבר למילים, הקללות והאיומים; להתעלם מהטקסט ולשאול לגופו של עניין מה התוכן ולא מה המילים. זה מאפשר לי לאהוב ולכבד את האנשים האלה כי אני יודע שזה לא אמיתי, זו רק צורת הבעה בעולם חסר אינטונציה".

אבל אל תתבלבלו, למרות השלווה שבה אבינר מתייחס לדברים, הוא לא חסין לביקורות. מפעם לפעם הוא נאלץ להתמודד עם איומים משפטיים בגלל ויכוחים שיצאו משליטה או פוסטים של שיימינג שלא הוסרו בזמן. למרבה המזל, תמיד יש מי שיוצאים להגנתו.

מסרים מעודדים מחברי הקבוצה.(צילום: צילום מסך, זאביק אבינר)

גם רומא לא נבנתה ביום אחד

"הדבר השני שחשוב לזכור זה שקהילות נבנות בתהליכים ארוכים. כל מה שקורה בקהילה בשנה-שנתיים הראשונות הוא רק הקדמה למה שיקרה אחר כך. צריך להסתכל בפרספקטיבה ארוכת טווח ולשאול את עצמך איפה את.ה רוצה שהקהילה תהיה עוד שנתיים, והאם הפוסטים והתכנים שעולים עכשיו משרתים את מטרת העל הזו? זה צריך להיות כל הזמן מול העינים, אחרת מבזבזים אנרגיה ושוכחים לאן הולכים".

"יש קבוצות עם נושא מאוד מוגדר שברור מה צריך להיות בהן, כמו למשל הקבוצה של הבייביסיטרים. לעומת זאת יש קבוצות אחרות בהן זה פחות ברור כי אין נושא ספציפי. קהילות גיאוגרפיות, כמו הקבוצה הראשית של "ירושלמים וירושלמיות", הן דוגמה טובה לכך. אלה קבוצות שיותר קשה להגדיר מה המטרה שלהן ומהם הקווים המנחים, אבל בד"כ המטרה היא לייצר מרחב קהילתי. זה אומר שרוב החברים בקבוצה אמורים להרגיש שמדובר במרחב מוכר ובטוח שבו הם יכולים להתבטא, לבקש עזרה, להתייעץ ולשאול. "

לעודד את הגרעין הקשה

"לכל תופעה בעולם יש קצוות. רוב האנשים נמצאים במרכז ורובם גם לא פעילים בקבוצות, אבל בכל קבוצה יש מיעוט של פעילים שמעלים פוסטים או מגיבים. זהו חוד החנית, או הגרעין הקשה, וצריך לשמור עליהם."

"כשמנהל הקהילה מזהה אנשים שעושים טוב לקהילה, חשוב לתת להם תחושה בטוחה כדי שימשיכו. אם אני רואה, למשל, שמישהו שפירסם הרבה פוסטים יפים מפסיק פתאום, אני פונה אליו בפרטי ושואל מה קרה. בדרך כלל התשובה היא שאנשים כתבו לו תגובות מעליבות או פוגעניות. במקרים כאלה חשוב לעודד אותם שלא יפסיקו ושיבקשו עזרה מהאדמין, שתמיד יכול למחוק, לחסום או להציע עזרה. בסופו של דבר, הכוח הוא בידי האדמין, וחשוב להשתמש בו בחכמה".

"כמו בכל התארגנות קבוצתית, צריך לדעת לנתב את הכוחות. לאור כמות התכנים היא עצומה, קיים צורך להגדיר מהם כוחות בונים ומהם כוחות הורסים, ולשמור שהכוחות הצינים והתוקפניים לא יקבלו משקל כבד מדי. למשל, האם דיונים פוליטיים יכולים לייצר חוויה קהילתית, ומרחב משותף שמחבר אנשים? האם ציניות משרתת או הורסת?"

"בדיחות זה נחמד, כולם אוהבים את זה, אבל אם בנאדם אחד מעתיק ומדביק בדיחות לקבוצה 3 פעמים ביום, זה כבר יותר מדי. אני צריך להגיד לו שימנן את זה כי זו לא אמורה להיות קבוצה רק של בדיחות." כאן אני מתערבת ומפנה אותו לראיון שלנו עם אהוד פורת, מייסד פשפשוק. אצלו זה דווקא עובד נהדר.

"גם תלונות זה משהו שרואים הרבה. מצד אחד זה טוב, כי יש הרבה דברים שקורים במרחב הציבורי שצריך ואפילו חשוב להתלונן עליהם כדי לעורר שיח ומעורבות אזרחית. מצד שני, אם הקבוצה תתמלא בתלונות, היא עלולה להידרדר למקום של ויכוחים והתנצחויות. הכל עניין של מינון. זה לא עניין של טוב או רע, יש פשוט איזון שאם שומרים עליו אז יש מקום לכולם. "

זה לא הפוסטים, זה האנשים

"כל הקבוצות מלאות בתכנים, אבל בפרספקטיבה של זמן אפשר לראות מי תרם לדיון לכאן או לכאן ולזהות את התפקידים השונים שאנשים לוקחים על עצמם בדינמיקה הקבוצתית. יש את אלה שמובילים דיונים; יש כאלה שחייבים להעביר ביקורת ולהתלונן; ויש את אלה שמניעים אנרגיה חיובית עם סיפורים או בדיחות. "

"כשאנשים מתחילים פתאום לכתוב פעמיים בשבוע או יותר בקבוצה, הם הופכים להיות מוכרים והקבוצה כבר מחכה לפוסטים שלהם. מנהל מעורב יכול לזהות את התפקידים, שכמובן מתחלפים ומשתנים כל הזמן, ולמנף אותם כדי להגביר את תחושת המעורבות בקהילה."

הצד המואר של הרשת

"אנשים אוהבים לכתוב על זה שהרשת מייצרת ניכור, בדידות וניתוק. יש הרבה מחקרים על זה, אבל בתוך הרשת החברתית הזאת יש רובד נוסף: רשת של קהילות שעושה בדיוק את הדבר ההפוך. היא מייצרת תחושת הזדהות ושייכות, ומחברת אנשים באמת."

"כשמדובר על קהילות שכונתיות, זו לא רק חוויה וירטואלית שמתקיימת ברשת. יש המון חיבורים שקורים בעולם האמיתי וזה מה שיוצר את תחושת הקהילה. לדוגמא, הרבה מהפוסטים שרואים בקבוצות זה אנשים שמחפשים להשאיל משהו. כל חצי שנה מישהו פתאום בא עם רעיון לעשות מחסן של השאלת ציוד. מבחינתי זה מבורך, כי זה מייצר חיבורים ומפגשים פיזיים."

לשאלה שלי על המסר שלו לאומה, אומר זאביק: "היום, כל קבוצת רכישה של פנסי ראש בעליאקספרס פתאום קוראת לעצמה קהילה. המושג הזה הפך למשהו נדוש וזול שהרבה מותגים משתמשים בו כמעט בציניות כדי לקדם מטרות עסקיות למיניהן. צריך לזכור שקהילה אמיתית אמורה לתת לחברים בה תחושת שייכות ומשמעות, ואת זה לא כל קבוצת פייסבוק יכולה לעשות. לזה אני קורא הצד המואר של הרשת."


דיצה קרן היא כתבת תוכן בוואלה! שיווק ודיגיטל

רוצים להגיב?

הצטרפו לדיון בקבוצה בה מתנהל השיח של עולם השיווק

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully