זה לא מפתיע שהרשתות החברתיות נמצאות על המוקד, אחרי הכל הן אחראיות לתופעות שליליות רבות: פייק ניוז, הפצת שנאה, אלימות, הונאות, אידאליזציה של מודל יופי בלתי מושג ועוד.
הנזק הזה לא נעלם מעיני קובעי המדיניות ביוטה, שהפכה למדינה הראשונה בארה"ב האוסרת את השימוש ברשתות החברתיות על קטינים, במידה ולא קיבלו את הסכמת הוריהם. בנוסף, החוק החדש מחייב את הרשתות החברתיות ליצור "כיבוי אורות" לכל משתמש קטין, שלא מאפשר לו להשתמש ברשתות החברתיות בשעות הלילה המאוחרות (22:30-6:30).
במקביל, מחקר שפורסם בחודש שעבר ב- Journal of Technology in Behavioral Science, מצא שהפחתת השימוש ברשתות החברתיות אפילו ב-15 דקות ביום יכולה לשפר את המצב המנטלי.
במשך שלושה חודשים, החוקרים בחנו את ההשפעות על הבריאות הגופנית והתפקוד הפסיכולוגי של הפחתת השימוש במדיה החברתית ב-15 דקות ביום. המשתתפים ענו על שאלות חודשיות לגבי תפקודם הבריאותי והפסיכולוגי וכן סיפקו דוחות שבועיים על השימוש שלהם במדיה החברתית. התוצאות הושוו בין הקבוצה שהתבקשה להפחית לקבוצות שלא התבקשו להפחית את השימוש או שהתבקשו במפורש לעשות משהו אחר מלבד מדיה חברתית במהלך 15 הדקות הללו.
המחקר מצא כי בקרב הקבוצה שהתבקשה להפחית את השימוש, נרשם שיפור ממוצע של 50% באיכות השינה וירידה של 30% בתסמיני דיכאון. לעומת זאת אף אחת מהקבוצות האחרות לא הראתה שינויים כלשהם במדדים אלו.
אבל עם כל החסרונות הטמונים ברשתות החברתיות (ולא חסר כאלה), יש להן יתרון גדול מאוד, שלא תמיד שמים לב אליו: האופציות שהן פותחות בפני אינטרוורטים - אנשים מופנמים.
מה זה בכלל אומר להיות אינטרוורט
מקור המושג במילים הלטיניות vertere שפירושה "פניה" ו-intro שפירושה "פנימה", וביחד, פניה פנימה. אינטרוורט הוא אדם שנוטה להסתגר ולהתבודד, נמנע ממקומות הומי אדם ומעדיף לבלות את זמנו לבדו.
בשנות ה-80 וה-90 פיתחו פסיכולוגים את מודל "חמשת התכונות הגדולות" (Big Five Personality Traits). על פי המודל ישנן 5 תכונות המשפיעות על אופי האדם והדרך שבה הוא מתנהל. אחת מן התכונות היא מוחצנות אל מול מופנמות (Extraversion - Introversion), כאשר כל אדם ממוקם איפשהו על הסקאלה. אדם מוחצן הוא אדם פעיל בחברה, אסרטיבי ו'חיה חברתית' או 'משפיען' ברמה כזו או אחרת. לעומתו, אדם מופנם הוא הרבה יותר שקט, שקול, מחושב, ביישן ולעתים גם הססן.
מחקר שנערך באוניברסיטת ייל ב-2018 וכלל קרוב ל-1,000 משתתפים מצא שלאנשים מופנמים יש הבנה פסיכולוגית טובה יותר של אחרים ולמעשה הם "פסיכולוגים טבעיים".
החוקרים בדקו באיזו מידה יכולים המשתתפים לענות על שאלות לגבי אמיתות פסיכולוגיות מבוססות כמו למשל "האם אנשים עובדים קשה יותר בקבוצות או בנפרד?", האם להוציא את העצבים על כרית או בובה יכול לגרום לאדם הכועס להרגיש קתרזיס" (התשובה הנכונה על פי השאלון של ייל היא "בנפרד" ו"לא").
באופן כללי, הנשאלים ענו על שאלות שבחנו את ההבנה שלהם בכל הנוגע לאיך אנשים חושבים מרגישים ומתנהגים בהקשרים חברתיים. המחקר הראה כי הטיפוסים הביישנים התעלו בצורה חד משמעית על ה"חיות החברתיות".
כיצד זה ייתכן? "יכול להיות שהאנשים המלנכוליים והמופנמים מבלים יותר זמן בהתבוננות בטבע האנושי מאשר אלה שעסוקים באינטראקציה עם אחרים, או שהם מדויקים יותר בהתבוננות פנימית כי יש להם פחות הטיות מוטיבציה", הסביר הפסיכולוג ומחבר המחקר אנטון גולביצר.
המחקר למעשה מצביע על כך שהמופנמים הנוטים למלנכוליה, חכמים יותר כשזה נוגע להבנת המניעים וההתנהגות של אנשים אחרים. זה אומר שהם יכולים לעשות חיל במגוון תחומים: ממנהיגות, דרך תחום בריאות הנפש ועד לשיווק. הרי אם אתה יודע מה מניע אנשים, קל יותר להנהיג אותם, לטפל בהם או למכור להם.
אינטרוורטים מרוויחים יותר מהרשתות החברתיות
מאז שהרשתות החברתיות פרצו לחיינו, יותר ויותר אינטרוורטים עושים בהן שימוש נרחב. הרשתות החברתיות מאפשרות לאותם אנשים מופנמים לקיים אינטראקציות חברתיות ללא הלחץ והחרדה הכרוכים במפגש פנים אל פנים. הן מאפשרות לאותם אנשים לשלוט בנוכחות שלהם וכן לשלוט ברמת האינטראקציות החברתיות שהם חווים.
כמובן שגם המופנמים יכולים לסבול מתופעות הלוואי של שימוש ברשתות החברתיות כמו: פגיעה בדימוי העצמי, חרדה ודיכאון. לכן, המפתח עבור אינטרוורטים הוא להתשמש במדיה החברתית באופן מבוקר ומדוד. למשל, הם יכולים להגביל את זמן השימוש שלהם ולהתמקד באיכות על פני כמות. כלומר, במקום לנסות לתקשר עם כמה שיותר אנשים, להתמקד בבניית קשרים עמוקים ומשמעותיים עם מספר קטן יותר של אנשים.
הרשתות החברתיות כמקפצת קריירה
בפן המקצועי, הרשתות החברתיות מעניקות לאנשים מופנמים הזדמנות לפתח קריירה ייחודית שתפורה בדיוק למידותיהם. הן מסייעות לאותם משתמשים לבנות את המיתוג האישי ואת המוניטין שלהם, לעשות נטוורקינג וליצור רשת של חיבורים שיכולה לקדם את הקריירה שלהם, והכל בקצב שלהם, מאזור הנוחות שלהם.
אז נכון, הרשתות החברתיות ראויות לכל הביקורת שהן סופגות, אבל בתוך כל זה חשוב להכיר בערך העצום שהן מביאות לחיים של כולנו ובמיוחד לאינטרוורטים.
עופר נידם הוא יזם, מייסד ומנכ"ל דאסמיט