בשבוע שעבר פרסם מגזין פורבס כי סך ההכנסות של 10 המרוויחים ביותר בענפי הספורט השונים בשנת 2022, הגיע ל-1.1 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. בעוד שעורכי דין, אנשי שיווק, אמנים ועוד רשימה ארוכה של מקצועות נמצאים בסכנת התייתרות, הספורטאים מבלים בחוף מבטחים, אבל יתכן שלא לעוד הרבה זמן.
10 הספורטאים המרוויחים בעולם
זה לא מפתיע שבראש הרשימה מופיעים שלושה כדורגלנים: כריסטיאנו רונאלדו, ליונל מסי, קיליאן אמבפה. גם ענף הכדורסל שולח 3 נציגים: לברון ג'יימס (מקום 4), סטפן קרי ( מקום 8) וקווין דוראנט (מקום 10). את הרשימה משלימים: המתאגרף קאנסלו אלברז (מקום 5), שחקני הגולף דסטין ג'ונסון ו- פיל מיקלסון (6 ו-7 בהתאמה), והטניסאי רוג'ר פרדר (מקום 9).
הבינה המלאכותית מאיימת על מקומות העבודה
קצרה היריעה מלהכיל את כל המקצועות שהולכים לאבד מקומות עבודה ולפנות את הבמה לכלי AI פרודוקטיביים: מתכנתים, עורכי דין, קופי-רייטרים, תסריטאים, אמנים ועיתונאים הם רק חלק מהמקצועות שהולכים לחוות טלטלה. לא מדובר בהשפעה עתידית, היא מורגשת ממש עכשיו. כך למשל חברת IBM הודיעה על עצירת הגיוס לכ-7,800 משרות, שאת מקומם של העובדים המיועדים, יתפסו טכנולוגיות AI.
האם גם עולם הספורט נמצא בסכנה?
ואם כבר הזכרנו IBM, זו לא הפעם הראשונה שהיא מראה לנו שמחשב יכול להחליף אדם. מחשב השחמט שיצרה החברה ששמו "כחול עמוק" (Deep Blue) הדהים את העולם כאשר ניצח ב-1997 את אלוף העולם גארי קספרוב.
האם מה שקרה בשחמט יכול לקרות גם בספורט? חברת נייקי הקדימה את זמנה עם השאלה הזו. בפרסומת ויראלית ששחרר המותג ב-2014 מוצג לנו עתיד בו רובוטים מחליפים את שחקני הכדורגל. כוכבי כדורגל כדוגמת רונאלדו, ניימאר וזלטאן מוצאים את עצמם ללא מעש, שעה שהרובוטים גורפים את התהילה. כדי לשנות את זה, רונאלדו (הברזילאי) מחליט לעשות מעשה: הוא אוסף את הכוכבים ובונה נבחרת שתתחרה ברובוטים, אם הם יפסידו, הם יפסיקו לשחק לתמיד, אך אם הם ינצחו, הכדורגל יחזור להיות אנושי. הפרסומת מסתיימת כמובן בניצחון של הכוכבים האנושיים על פני הרובוטים.
אך האמת היא, שסכנה כזו לא באמת קיימת. הסיבה לכך פשוטה, גם אם רובוטים ישחקו כדורגל טוב יותר מבני אדם, כנראה שפשוט נמשיך לצפות בבני אדם משחקים. הרי גם כיום, אחרי הניצחון המהולל של המחשב, עדיין יש טורנירי שחמט. ומה לגבי רובוטים נגד רובוטים? בהקשר הזה יש לציין את אפרים קישון, שבאחד מסיפוריו הגיבור ששומע כי יש מחשב שיודע לשחק שחמט, קונה שניים כאלה כדי שהמחשבים ישחקו אחד נגד השני והוא יוכל לקרוא עיתון בשקט.
אז כיצד יכולה בכל זאת הבינה המלאכותית לאיים על הספורט
חשוב להבין שספורט הוא כבר מזמן לא רק ספורט. מבחינה כלכלית הוא חלק מתעשיית הבידור והכסף הגדול נמצא כמובן סביב זכויות שידור, מרצ'נדייז וחסויות, בדומה לעולמות הטלוויזיה והקולנוע. מבחינה כלכלית, קבוצות כדורגל מתחרות בענפים כמו סטרימינג וגיימינג לא פחות משהן מתחרות אחת בשנייה.
אם הקהל שצורך ספורט כבידור יחליט שמתחשק לו לראות סדרה בנטפליקס במקום לצפות במשחק, או שהוא יעדיף להשקיע במרצ'נדייז של פורטנייט במקום של מנצ'סטר יונייטד, אז תעשיית הספורט ניזוקה כלכלית. זה לא אומר שמסי ורונאלדו צריכים להתחיל לדאוג, אבל מעבר לכוכבים עצמם, ובכלל מלבד הספורטאים, התעשייה הזו מפרנסת המונים, ואם ההכנסות שלה ירדו, גם ההכנסות שלהם ירדו בהתאם.
איך זה קשור ל-AI?
אם יש משהו שאפשר לומר בוודאות על הכלים החדשים שנחשפנו אליהם לאחרונה, היא שיש להם יכולת לייצר תוכן ללא הפסקה. ואם יצירת תוכן ומשחקים תהפוך לזולה יותר, כי מכונה כותבת את התסריט, מעצבת את הדמויות, או מתכנתת את המשחק, זה אומר הרבה יותר תוכן, משחקים, ומוקדי עניין נוספים שתעשיית הספורט תצטרך להתחרות מולם על הקשב והכסף של הקהל.
מי לא חלם להראות לחבריו את השער שכבש רק לפני רגע בשכונה או להשוויץ במספרת שניצחה את הטורניר הבית-ספרי? ילדי טורניר הנוער של "החלוץ - חינוך דרך ספורט", שנערך אתמול במתחם וולפסון בת"א זכו לחשיפה של אפליקציה ראשונה בעולם מסוגה שיודעת לקחת משחקי כדורגל - בכל גיל ומקום ולכל מטרה - ולנתח אותם בעזרת בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת עמוקה כדי להפיק תקצירים של האירועים החשובים במשחק.
"רצינו להנגיש את היכולות הטכנולוגיות שקיימות עבור הכדורגלנים המקצוענים לכל אחד שאוהב לשחק. אם זה בפארק, במגרש, בשכונה או בחצר", מסביר מנכ"ל "PLAIVIEW", אור פינס. "כל מה שצריך זה להוריד את האפליקציה, להירשם, לצלם את המשחק והמערכת יוצרת את התקציר האוטומטי, אותו ניתן לשלוח לחברים ולשתף ברשתות החברתיות. זה ממכר את האנשים לראות את הגולים ולשתף עם כל המשפחה והחברים. בסוף כשאתה בועט מספרת לחיבורים, אתה רוצה שהעולם יראה את זה".
מייסד "החלוץ - חינוך דרך ספורט", עומר ליבנת: "אנחנו גאים ונרגשים לקראת עוד טורניר שמאגד מספר בתי ספר ומפגיש ילדים מערים שונות, כשהמטרה כדרכנו היא לשלב בין כדורגל לחינוך. החידוש הגדול הוא שהפעם יוכלו כל הילדים, בעזרת שיתוף הפעולה עם PLAIVIEW, לקבל כל בעיטה ושער שלהם במהלך האירוע. אנחנו בטוחים שכל ילד וילד ייצא מהיום הזה מאושר ובעיקר אדם טוב יותר".
ומה לגבי ספורט מקצועני?
כשמדובר בספורטאים אולימפיים וכדורגלני על, רמת השקעה באנליזה היא כזו שלא מביישת גם את חברות ההייטק הגדולות בעולם. אנליסטים, רופאים ותזונאים מבצעים ניתוחי נתונים וסטטיסטיקות בכדי לשפר את ביצועי הספורטאים. אליהם מצטרפות יצרניות הציוד ששוקדות על שכלול הנעליים, המחבטים וכלל הציוד שנלווה לענפי הספורט השונים. השילוב של ה-AI בתחום הזה יכול להשפיע בשתי דרכים.
הראשונה, קיצוצים מאסיביים בכוח האדם. כאשר האנליסטים והסקאוטרים יפנו את הבמה לכלים כמו סקאוט AI. השניה, החרפה של תופעת ה"סימום הספורטיבי". באולימפיאדה האחרונה בטוקיו נשברו 3 שיאי עולם ו-12 שיאים אולימפיים. חלק מהפרשנים ייחסו את ההצלחה האדירה של הספורטאים ליתרון שמעניקות טכנולוגיות חדשות כדוגמת נעלי ריצה משוכללות ומסלול ריצה משופר. התופעה זכתה לכינוי "סימום ספורטיבי". כעת, כשמהפכת ה-AI עדיין בחיתוליה, נותר לנו רק לתהות האם ומתי נזכה לראות נעלי AI שמעלות את הדיוק בבעיטה ובמסירה, או מחבט AI שמאפשר לשחקן הגולף לחבוט את הכדור בדיוק אל תוך הגומה.
תהייה נוספת שאנחנו עוד לא יודעים לענות עליה היא איך נרגיש לגבי זה? האם נשמח שכעת אנחנו יכולים לצפות בביצועים המשופרים של הכוכבים האהובים עלינו, או שהדבר יפגום באותנטיות ובקסם של הספורט וירגיש כמו רמאות?
הכותב הוא עופר נידם יזם, מהנדס אווירודינמיקה מייסד ומנכ"ל דאסמיט