וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בישראל 2023 עדיין חוקי להפיץ פייק ניוז, אז מה הפלא שאנחנו מפסידים בקרב על התודעה?

עו"ד שני מזרחי

עודכן לאחרונה: 28.12.2023 / 9:24

הדיון שהתקיים השבוע בכנסת בעניין הפייק ניוז חשף אמת מטרידה: ישראל אינה ערוכה להילחם בדיווחי כזב - לא ברמה המשפטית ולא ברמה הטכנולוגית. אם כך, כיצד נוכל לעצור את האיום על התודעה הציבורית?

חדשות כזב - תופעה עולמית בעלת השלכות הרות גורל על התודעה האנושית.. Pexels.com
חדשות כזב - תופעה עולמית בעלת השלכות הרות גורל על התודעה האנושית./Pexels.com

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. שלושה חודשים בהם ישראל נלחמת במקביל גם בממד הדיגיטלי מול פייק ניוז, מתקפות סייבר, ושלל כלי בינה מלאכותית. אם קיימת תקווה שבמלחמה הצבאית מול חמאס יש לנו עוד סיכוי לצאת עם ידינו על העליונה, הרי שבכל הקשור לממד הדיגיטלי - בינה מלאכותית, רשתות חברתיות ועוד, השבוע התברר שישראל, אומת הסטארט אפ והטכנולוגיה, נמצאת הרחק מאחורי הפלסטינים.

הפלסטינים שולטים בממד הדיגיטלי, ישראל עדיין בתקופת האבן

השבוע כינסה ועדת המדע והטכנולוגיה בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן), דיון מזורז בנושא השימוש בבינה מלאכותית ליצירת תודעה שקרית. הדיון הסתיים בכך שהוועדה ביקשה/דרשה מענקיות הטכנולוגיה שמייצרות כלי בינה מלאכותית להגן על אזרחי ישראל מפני הסיכון של שימוש בכלים אלו.

במקביל, המדינה דרשה מהרגולטור שיחוקק לכל הפחות חובת שקיפות והתראה על תוצרים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, כמו שעושים באירופה. הסיבה: כל עוד הפייק/השקר אינו מכיל הסתה לטרור או עבירה פלילית, הרי שלישראל אין כלים משפטיים לטפל בו. חמור מכך, הוא אפילו אינו מגיע למשרד המשפטים על ידי גורמי האיסוף.

"אנחנו נמצאים בעידן האבן לעומת ההסברה הפלסטינית", הכריזה שרת ההסברה לשעבר, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, שללא ספק התעוררה מאוחר מדי. לדבריה, הפלשתינים יוצרים סרטונים באמצעות כלי בינה מלאכותית תוך שהם מייצרים הזדהות ולא כקורבנות. "הם מייצרים סרטוני אופנה ולייף סטייל. הנרטיב שלהם, שהוא שקרי, הוא שהאויב אינו מאפשר לעם הפלשתיני לייצר ייצור תעשייתי, ואז אתה מקבל סרטונים של ייצור אופנה ביתי, ירוק וסביבתי".

לדבריה, בעוד ישראל מדברת על חקיקה ורגולציה מול ענקיות הסושיאל, הם כבר מזמן מייצרים ההזדהות באמצעות נרטיב שקרי ומגייסים את הרשתות ואת הבינה המלאכותית לטובתם. כל אלה מאפשרים להם ליצור קשרים עם צעירי העולם ולהניע אותם לפעולה הלכה למעשה בעולם האמיתי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

עברית שפה קשה - במיוחד כשמדובר בכלי AI

ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ביקשה בדיון להתנתק מהתוכן ולהתייחס לכלים עצמם. לדבריה, ישראל היא בעלת שפה ייחודית ולכן ככל שהכלים לא יאמצו את מודל השפה, הרי שהיא נמצאת בסיכון ביחס למדינות אחרות. לישראל, לשיטתה, עומדות האפשרויות של הטלת רגולציה על מייצרי ומפתחי כלי טכנולוגיה של AI, כך שיפתחו אפשרות ניטור תוכן בשפה העברית (מה שיפחית את הסיכונים). לחלופין או במקביל, ישראל יכולה לייצר ולפתח בעצמה מודל AI בשפה העברית. כל אחת מאפשרויות אלו יפחית את הסיכון למידע שקרי באופן משמעותי.

בישראל אין חוק נגד פייק ניוז

נציגת משרד המשפטים, עו"ד שרה גרין, שפירטה את הפעולות שנעשו מפרוץ המלחמה כדי להילחם בתופעה. מסתבר שבשלושת החודשים האחרונים התקבלו אלפי פניות לרשתות החברתיות להסרת תוכן מסית, אולם אף לא פנייה אחת התקבלה בקשר לתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. מדוע?
ובכן, משרד המשפטים פונה לרשתות בבקשה להסרת תוכן, רק כאשר הוא עומד בשני תנאים מצטברים: הוא מהווה עבירה פלילית ומפר את תנאי המדיניות של הפלטפורמה. לדבריה, לא קיימת קטגוריה של הסרת תוכן שהוא פייק ניוז, אלמלא הוא עומד בשני התנאים המצטברים. במילים אחרות, כל עוד התוכן השקרי אינו מסית או מהווה עבירה פלילית, הוא כלל לא מגיע לפתחו של משרד המשפטים.

הצורך בפתרונות טכנולוגיים בוער מאי פעם

נציג מערך הסייבר, רועי פרידמן, הסביר כי עוד לפני המלחמה, ישראל פעלה במספר אפיקים כדי לייצר מרחב תודעתי מוגן. בין היתר, בימים אלו בוחנת ישראל כלים טכנולוגיים שיאפשרו זיהוי של תמונות פנים וקול סינטטיים, כך שניתן יהיה להגן על מערכות שפועלות באמצעות זיהוי ביומטרי. כלומר, בינה מלאכותית שתאפשר זיהוי של בינה מלאכותית אחרת.

בנוסף מבשר מערך הסייבר כי בקרוב תעלה לאוויר פלטפורמה שתאפשר לאזרחים לבדוק ולזהות אותנטיות של קישורים שהם מקבלים, ותאפשר הגנה בכל הקשור לנסיונות הונאה ופישינג.
באשר למישור השלישי, שהוא הגדול והמורכב מכולם, מידע שקרי - פה הוא מודה בכנות כי אין כל גורם שמרכז את הטיפול. פרסומת "עוצרים את השתפת" שכולנו נחשפנו אליה בתקופה האחרונה, היא אחד הכלים להתמודדות, אבל היא רחוקה מרחק רב מהתגברות על בעיית הפייק.

לסיכום,

הדיון שהתקיים השבוע אמנם היה צעד בכיוון הנכון, אבל הוא חשף אמת מדאיגה ומטרידה: ישראל מסורבלת הבירוקרטיה צריכה להקדים חקיקה להתפתחויות הטכנולוגיות, משימה כמעט בלתי אפשרית אם תשאלו כל מדינה אחרת. כמו חזון אחרית הימים, רק בלי מבוגר אחראי שיתכלל את האירוע.


עו"ד שני מזרחי היא בעלים של משרד יחסי ציבור ואסטרטגיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully