מנועי בינה מלאכותית גנרטיבית, מודלי שפה, ודאטה נגיש ואין סופי מייצרים תכנים ותוצרים רבים בשניות בודדות. על אף קריאות האזהרה של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, מירוץ החימוש הגנרטיבי והטכנולוגי לא מאט ולא עוצר, ונראה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, תהום עמוקה של ביטחון תעסוקתי נפערת בענף. כל מי שחלם על נוודות דיגיטלית ועצמאות כלכלית התעורר למציאות פיננסית שנוגסת בחשבון הבנק.
נותני השירותים היו רק פלח ראשון בקו ההשתלטות האימפריאליסטי של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. הפלח השני היה חברות אינטרנטיות, תאגידי טכנולוגיה ופורטלים ברשת, שנכנסו בין הכוונות של הטכנולוגיה.
אז אילו תאגידים הולכים להיפגע מהתפתחות ה-AI?
פלטפורמות הפרילנס
הקורבנות הראשונים שעלולים להינזק מהתפתחות ה-AI הם פורטלים כמו Fiverr ו-Upwork, שמאגדים מיליוני נותני שירותים ופרילנסרים בתחומים שונים, שרבים מהם נעשים היום על ידי מכונות: כתיבה, עריכה, תרגום והגהה, עיצוב, הכנת מסמכים ומצגות, אנליזה עסקית, מחקר עסקי, והרשימה רק הולכת ומתארכת.
כמו שכל נותני השירותים האלו סופגים נזק פיננסי מהתפתחות ה-AI, כך גם החברות המאגדות את נותני השירותים עלולות אף הן לספוג האטה פיננסית. בסופו של דבר, עבור אותן חברות, נותני השירותים הם המוצר, ואם המוצר בסכנה, אז גם הן בסכנה. אני משוכנע שבכירי ההנהלה באותן חברות עוקבים בדאגה ומקרוב בכל הקשור להתפתחות טכנולוגיית מודלי השפה ומחפשים את הפיבוט שיהפוך את האתגרים הללו להזדמנויות מסחריות וטכנולוגיות.
אתרי המרקטפלייס
הקורבנות השניים שעלולים להינזק הם אתרי מרקטפלייס כמו יד2, דרושים, ומקבילותיהן מעבר לים, כמו גם אזורים ייעודים בפלטפורמות הסושיאל כמו פייסבוק מרקטפלייס ולינקדאין ג'ובס. שווקים דיגיטליים אלו מאפשרים מכירה של מוצרים חדשים או משומשים, נכסים למכירה או להשכרה, מועמדים לעבודה, שירותים שונים, עסקאות בארטר או טרייד-אין וכמובן תיווך. אתרים אלו לא תמיד גובים עמלת מכירה ולרוב מאפשרים לשני הצדדים לסגור את פרטי העסקה מחוץ לאתר. זאת כיוון שהמודל העסקי שלהם אינו נשען על מכירות, טרנזקציות או סליקות, אלא על טראפיק אנושי של יוזרים שנמצאים באתר ונחשפים לתכנים ופרסומות.
מדוע אתרים אלו בסכנה? ובכן, טכנולוגיית הבינה המלאכותית צועדת בצעדי ענק לעבר בוטים דיגיטליים שסורקים, מאתרים, מתמחרים ומבצעים מו"מ קר ודיגיטלי עבורנו מול הצד השני, שגם הוא עשוי להיות בוט דיגיטלי. בכך מצד אחד ממקסמים ומשפרים את שאיפת משתמשי המערכת לבצע עסקת מכירה או קניה, בתנאים המיטיבים ביותר עבורם, אך מצד שני מייתרים את האינטראקציה האנושית בכלל ואת הטראפיק האנושי באתרים אלו בפרט, מה שפוגע במודל העסקי שנשען על תעבורה אנושית.
מאגרי המדיה
דוגמא שלישית ואחרונה לחברות שעלולות להינזק מההתפתחות הטכנולוגית של מנועי ה-AI הם מאגרי מדיה בתשלום כמו Shutterstock ו-iStockphotos, או מאגרים חינמיים כמו Pexels ו-Unsplash. אתרים אלו מאגדים תמונות, איורים וסרטונים חינמיים לצד מדיה בתשלום, ובדרך כלל עובדים בשני מודלים. הראשון הוא כמובן מכירת המוצרים הדיגיטליים והשני הוא חשיפת המבקרים לפרסומות, שמייצרות ערך מסחרי לבעלי האתרים.
הנזק הפוטנציאלי מהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית יכול להיות כפול: גם התייתרות הצורך לחפש ולרכוש תוצרים דיגיטליים, כיוון שמנועי AI כמו Midjourney ו- DALL-E יכולים לייצר קריאייטיב חלופי ומקצועי במהירות וביעילות, וגם מיעוט טראפיק באתרים אלה, שבהכרח יוביל לירידה בהכנסות.
מה צפוי לנו בהמשך?
מודלי השפה הגנרטיביים החלו את דרכם בתעשייה בשנת 2022 והטילו איום טכנולוגי ותעסוקתי על אוכלוסיית נותני השירותים הדיגיטליים והפרילנסרים. אבל בשנת 2023, ההתפתחות הטכנולוגית הזו כבר לא מאיימת רק על עובדים אלא גם על חברות, תאגידים ואתרים מסחריים. בשנת 2024, אפשר לצפות שהטכנולוגיה תאיים גם על סקטורים נוספים, כמו ענפי החדשנות והיזמות.
יזמים וסטרטאפים ששואפים לגייס הון, לבנות צוות ולפתח מוצר, על מנת להירכש בעתיד על ידי תאגיד ענק ולהיטמע בו, יהיו בקו היורים של הטכנולוגיה, שתאפשר למחלקות המו"פ של התאגידים לפתח מוצרים טכנולוגיים בעצמם במינימום זמן, משאבים ועלויות, ובכך לחסוך את הצורך לרכוש פיתוחים חיצוניים. אסור לנו להקל ראש בהתפתחויות הללו ועלינו לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות והשפעותיה של הטכנולוגיה על האקו-סיסטם העסקי, ולא, גם הסטרטאפ ניישן עלולה להישאר מאחור.
רותם מי-טל הוא מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ