מודל החשיבה העיצובית - Design Thinking Model
חשיבה עיצובית היא גישה ממוקדת-משתמש הכוללת הבנה עמוקה של צרכי המשתמש, גילוי אמפתיה לחוויות שלו, ועיצוב פתרונות העונים בדיוק גבוה על צרכיהם. היא מורכבת מחמישה שלבים עיקריים: הזדהות, הגדרה, רעיון, אב טיפוס ובדיקה.
- השלב הראשון הוא Empathize, כניסה לנעליים של המשתמש כדי להבין לעומק את צרכיו. זה נעשה באמצעות תצפית, ראיונות, סקרים ושיטות אחרות לאיסוף משוב מהמשתמשים.
- השלב השני הוא Define, שבו מגדירים את הבעיה או האתגר על סמך התובנות שהושגו בשלב הקודם. שלב זה כולל מיזוג של הנתונים שנאספו וזיהוי סוגיות הליבה בהן יש לטפל.
- השלב השלישי הוא Ideate, שבו הצוות מייצר רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיה. שלב זה מעודד חשיבה שונה וחקירה של פתרונות מרובים.
- השלב הרביעי הוא Prototype, שבו הרעיונות שנוצרו בשלב הקודם הופכים לאבות טיפוס מוחשיים שניתן לבדוק ולהעריך. שלב זה כולל יצירת אבות טיפוס בנאמנות נמוכה שניתן לשנות במהירות ובקלות על סמך משוב.
- השלב החמישי והאחרון הוא Test, שבו אבות הטיפוס נבדקים עם משתמשים כדי לאסוף משוב ולהעריך את יעילותם. שלב זה כולל איטרציה וחידוד אבות הטיפוס על סמך המשוב שהתקבל מהמשתמשים.
מודל החשיבה העיצובית מעודד גישה שיתופית ואיטרטיבית לפיתוח מוצר. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת המשתמש וצרכיו ושימוש בהבנה זו כדי ליצור מוצרים שימושיים, שמישים ורצויים. מודל החשיבה העיצובית נמצא בשימוש נרחב בפיתוח מוצרים, חדשנות ופתרון בעיות במגוון תעשיות, כולל טכנולוגיה, בריאות וחינוך.
אפל למשל עושה שימוש נרחב בחשיבה עיצובית בתהליך פיתוח המוצרים שלה. הגישה הממוקדת-משתמש מסייעת להם לעצב מוצרים אינטואיטיביים, פשוטים ומושכים ויזואלית. צוות העיצוב של אפל מתחיל בהבנת צרכי המשתמש והתנהגותם, מה שעוזר ביצירת מוצרים ידידותיים למשתמש שפותרים בעיות מהחיים האמיתיים. גישת החשיבה העיצובית של אפל ניכרת במוצרים כמו אייפון, אייפד ומקבוק, שנועדו לספק חווית משתמש מעולה.
דוגמה לכישלון היא גוגל גלאס, משקפי ה-VR של גוגל, שאמנם היו חדשניות אך לא ענו על שום צורך מהותי של קהל היעד.
מודל הסטארט-אפ רזה - Lean Startup Model
מודל ה-Lean Startup הוא מתודולוגית פיתוח מוצר ששמה דגש על ניסויים מהירים, פיתוח מוצר איטרטיבי ומשוב מלקוחות. המודל נועד לעזור לסטארט-אפים לפתח מוצרים שמתאימים לצרכי הלקוחות תוך הפחתת הסיכון לכישלון.
מודל הסטארט-אפ הרזה מתמקד בשלושה עקרונות מפתח: בנייה, מדידה ולמידה:
- התהליך מתחיל בבניית Minimum Viable Product ) MVP), שהיא הגרסה הפשוטה ביותר של המוצר שניתן להשיק לשוק. ה-MVP מאפשר לחברה לבדוק את רעיון המוצר ולאסוף משוב מלקוחות.
- השלב הבא הוא למדוד את הביצועים של המוצר ולאסוף נתונים על האופן שבו הלקוחות משתמשים בו. זה כולל הגדרת מדדים ומדדי ביצועים מרכזיים (KPIs) כדי לעקוב אחר הצלחת המוצר.
- לבסוף, החברה משתמשת במשוב ובנתונים שנאספו כדי ללמוד מתהליך פיתוח המוצר ולבצע התאמות במוצר. תהליך איטרטיבי זה נמשך עד שהחברה מגיעה למוצר שמצליח בשוק.
מודל ה-Lean Startup מדגיש את החשיבות של משוב לקוחות בתהליך פיתוח המוצר, ומעודד חברות להתייעץ עם לקוחות בשלב מוקדם של התהליך כדי לבדוק ולחדד את רעיונות המוצרים שלהן. הוא עוזר לחברות להפחית בזבוז ולמזער סיכונים על ידי התמקדות במה שהלקוחות רוצים וצריכים, במקום להתסמך על הנחות. הוא נמצא בשימוש נרחב בסטארטאפים ובחברות אחרות המתמקדות בחדשנות ובצמיחה מהירה.
דרופבוקס היא דוגמה ידועה לחברה שהשתמשה במודל ה-Lean Startup בפיתוח המוצר שלה. החברה התחילה עם Minimum Viable Product) MVP) בעל מספר תכונות בסיסיות, שאפשר למשתמשים לאחסן ולשתף קבצים בענן. כשמשתמשים ראשונים החלו להגיע לפלטפורמה, היא השתמשה במשוב שלהם כדי לחזור ולשפר את המוצר שלה, מה שעזר לה להשיג צמיחה מהירה. גישת ה-Lean Startup של Dropbox עזרה לחברה להימנע מהוצאת זמן ומשאבים רבים מדי בפיתוח תכונות שהמשתמשים לא רצו.
דוגמה הפוכה היא Juicero. הם גייסו מימון רב והשקיעו רבות בפיתוח חומרה לפני שהבינו ששוק היעד שלהם לא מוכן לשלם פרמיה חודשית עבור מכונת מיץ.
פיתוח אג'ילי - Agile Development
מודל הפיתוח האג'ילי/זריז שם דגש על פיתוח איטרטיבי, עבודת צוות חוצת מחלקות ופונקציות, ושיתוף פעולה עם לקוחות. במודל זה, הצוותים עובדים בספרינטים קצרים שאורכים בדרך כלל כשבועיים עד ארבעה שבועות, כדי לספק שיפורים קטנים ומצטברים למוצר.
מודל הפיתוח הזריז מאפשר לצוותים להגיב במהירות לדרישות משתנות או לצרכי הלקוח. היא מתעדפת פיצ'רים שעובדים על פני תיעוד מקיף, ומדגישה את החשיבות של תקשורת קבועה בין חברי הצוות לבעלי העניין. כך, מודל הפיתוח הזה עוזר לצוותים לספק מוצרים העונים על צרכי הלקוחות תוך מתן ערך לעסק. הוא נמצא בשימוש נרחב בפיתוח תוכנה, אך ניתן ליישם אותו בכל תהליך פיתוח מוצר.
ספוטיפיי היא דוגמא ידועה למוצר שפותח באמצעות מודל הזה, שמשלב פרקטיקות זריזות וצוותים חוצי-מחלקות בעלי פונקציות מגוונות כדי לעודד יצירת אבות טיפוס מהירים, בדיקות מתמשכות ואספקה שוטפת של תכונות חדשות למשתמשים. גישה זו סייעה ל-Spotify לפתח מוצרים ותכונות מוצלחות כמו Discover Weekly, Daily Mix ופודקאסטים.
דוגמה לכישלון היא נגן המוזיקה Zune של מיקרוסופט. הם היו איטיים להסתגל לתנאי השוק המשתנים ולא הצליחו לעמוד בקצב של מתחרים כמו אפל וספוטיפיי.
מודל השערים - Stage Gate Model
מודל ה- Stage Gate, המכונה גם מודל המפל, הוא מסגרת לפיתוח מוצר המשמשת לניהול תהליך כניסתו של מוצר חדש לשוק. בדרך כלל מדובר בארבעה עד שישה שלבים, בהתאם למורכבות המוצר ולתעשייה, שכל אחד מהם נועד להעריך ולחדד את הרעיון למוצר לפני המעבר לשלב הבא. בכל שלב יש מכלול פעילויות אותן חייבים להשלים לפני שהמוצר יוכל לעבור לשלב הבא. בסוף כל שלב נערכת סקירת שער על מנת להעריך את התקדמות הפרויקט ולקבוע האם להתקדם או לעצור את הפרויקט.
- השלב הראשון הוא שלב הגילוי (Discovery), מזהים ומעריכים רעיונות למוצרים באמצעות סדרה של 'שערים', המשמשים כחסמים, במטרה להעריך האם הפרויקט בר-קיימא, עומד ביעדים העסקיים, ומותאם לצרכי השוק.
- השלב הבא הוא שלב העיצוב, שבו רעיון כללי הופך לעיצוב מפורט. שלב זה כולל גם יצירת אב טיפוס ובדיקות על מנת לוודא שהמוצר עונה על צרכי הלקוח ושיש לו היתכנות טכנית.
- שלב הפיתוח כולל בניית מוצר וביצוע בדיקות מקיפות, אופטימיזציה של המוצר וביצוע כל ההתאמות הנדרשות על סמך משוב מלקוחות ומבעלי עניין אחרים.
- השלב האחרון הוא שלב ההשקה, בו המוצר מוצג לשוק. שלב זה כולל פיתוח תוכניות שיווק ומכירה, פעילויות השקת מוצר וניטור לאחר ההשקה על מנת להבטיח שהמוצר עומד בציפיות הלקוח.
מודל ה- Stage Gate מספק גישה מובנית המאפשרת לצוותים להעריך רעיונות למוצר, לזהות בעיות פוטנציאליות ולחדד את המוצר לפני השקתו. הוא נמצא בשימוש נרחב בתעשיות רבות, כולל תרופות, מוצרי צריכה וטכנולוגיה.
ענקית התמרוקים פרוקטר אנד גמבל היא דוגמה לחברה המשתמשת במודל ה- Stage Gate בתהליך פיתוח המוצרים שלה כבר עשרות שנים. לחברה יש גישה מובנית הכוללת שישה שלבים: העלאת רעיונות, סינון, פיתוח קונספט, בדיקה, מסחור וסקירה לאחר ההשקה. לאורך השנים, מודל ה- Stage Gate הוכיח את עצמו כשעזר לפרוקטר אנד גמבל לפתח מוצרים מוצלחים כמו משחת השיניים Crest, מוצרי הכביסה של Tyde, חיתולי פמפרס ועוד.
דוגמה לכישלון היא המצלמה הדיגיטלית של קודאק. היה להם רעיון נהדר, אבל הם לא הצליחו למנוע מהמתחרים להעתיק את ההמצאה שלהם. כתוצאה מכך, מחזור פיתוח איטי ויקר הוביל בסופו של דבר לקריסת החברה אחרי 100 שנה ששלטה בשוק הצילום.
ספרינט עיצובי - Design Sprint
מתודולוגיית הספרינט העיצובי, שפותחה על ידי מומחי גוגל, היא תהליך קבוצתי מוגבל בזמן הכולל שישה שלבים: הבנה, הגדרה, שרטוט, קבלת החלטות, בניית אב טיפוס ואימות שלו. הקבוצה לרוב תהיה מורכבת ממגוון אנשי מקצוע מתחומים שונים כמו מחקר ופיתוח, שיווק ותפעול, כאשר תהליכי טיעון והצבעה מובנים מסייעים להגיע לפתרונות שמוסכמים על כולם. דוגמה אמיתית למתודולוגיה הזו היא אפליקציית מפות Google. הם השתמשו בספרינט עיצובי כדי לבצע אבטיפוס מהיר ולבדוק תכונות חדשות, ויצרו מוצר ידידותי בעל ערך רב שרק הולך וגדל.
גם Airbnb השתמשה במודל הספרינט העיצובי בתהליכי הפיתוח שלה כדי ליצור מוצרים מצליחים כמו Experiences ו-Airbnb Plus. החברה השתמשה בגישת הספרינט העיצובי כדי לזהות את צרכי המשתמש ולפתח פתרונות העונים על צרכים אלה. במהלך הספרינט, המעצבים ומנהלי המוצר של Airbnb עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם המשתמשים כדי להמציא אבות טיפוס שניתן לבדוק ולשפר. גישת הספרינט העיצובי סייעה לחברה ליצור מוצרים חדשניים העונים על צרכי המשתמשים שלה.
דוגמה הפוכה היא Amazon Fire Phone. הם השקיעו רבות במוצר חדש מבלי לאמת את הקונספט כראוי מול הלקוחות, מה שהוביל לכישלון יקר מאוד.
לסיכום
פיתוח מוצר הוא תהליך מורכב ומסועף הכולל מספר רב של שלבים ותהליכים המתרחשים במקביל. שימוש במתודולוגיה מוכרת ונפוצה לצורך פיתוח המוצר שלכם תסייע לכם להתמקד ולבנות מוצר חדשני העונה על הצרכים והרצונות של המשתמשים. המפתח הוא לבחור מתודולוגיה שמתאימה לסגנון העבודה שלכם, השלב בו אתם נמצאים כיזמים או כחברה, והשווקים הספציפיים שאתם פועלים בהם, ולהיות מוכנים ולחזור על התהליך שוב ושוב על סמך משוב, כל הדרך להצלחה.