וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הטוב הרע והמכוער: שלושה שימושי AI שהולכים לשבש את שוק העבודה

רותם מי-טל

עודכן לאחרונה: 6.3.2023 / 14:32

שתי פצצות הוטלו בחודשים האחרונים על התעשייה וענף ההייטק בפרט: מהפכת ה-AI המסחרי, וההאטה במשק, שגוררת גלי פיטורין נרחבים בענף. האם יש קשר בין השניים?

ריאיון עבודה. ShutterStock
ריאיון עבודה/ShutterStock

לקראת סוף 2022 החלה מהפכה טכנולוגית גלויה של שימוש מסחרי ופרטי בבינה מלאכותית. המשתמש הפרטי ואף הפרילנסר המקצועי קיבלו גישה למנועים שונים, אשר הם בתורם רצו במהירות על אנושית על מאגרי מידע אין סופיים של טקסט, תמונות ומידע נוסף מכל רחבי הרשת. התוצאה הינה תוצרים אשר שואפים לייתר את האונה הימנית של בני האדם.

מאמרים, תמונות מעוצבות, כרזות, סרטונים, מכתבים רשמיים, מסמכים משפטיים, דפי נחיתה מעוצבים, אתרי אינטרנט וחנויות דיגיטליות, מחקרי שוק, תוכניות עסקיות, וכל תוכן אשר עד לסוף שנת 2022 היה מקובל לשלם עבורו ליוצר, אנליסט או מפתח, ניתן כיום, בשנת 2023, להפיק בשניות בודדות על בסיס מודלי שפה הנשענים על ידע מצטבר של מיליוני בני אדם, טריליוני ג'יגה של מידע דיגיטלי, ואין ספור הצלחות עבר המוטמעות באתרי מידע ברשת. אם מישהו עשה את זה לפנינו, פרסם והנגיש את זה באינטרנט וזה עובד, זה על הכוונת ועומד לרשותו של מנוע AI כלשהו.

כיצד הטכנולוגיה הזאת הולכת לשמש את שוק ה- B2B, החברות והמעסיקים, והאם אלו כלים שוברי שוויון באיזון העדין בין מעסיק למועסק? נסקור שלוש מגמות צפויות.

מגמה ראשונה - רשימות התייעלות וקיצוצים

מנועי בינה מלאכותית מבוססי מודלי ייעול מפיקים רשימות יתירות בחברות ומייצרים רשימות פיטורין. בליגה המקומית, אנחנו קוראים וחווים בחודשים האחרונים גלי פיטורין של עשרות ואף מאות עובדים בחברות מובילות במשק. זוהי ללא ספק טראומה בסדר יומה של התעשייה, וזה לא קורה רק בליגה הלאומית.

במשחק של הגדולים, הליגה הבין לאומית, ישנם גלי פיטורין בסדרי גודל של 5 ספרות: 12,000 מפוטרים בגוגל, 11,000 במיקרוסופט, 18,000 באמזון, 10,000 באפל, ונכון לעכשיו, אף אחד לא יודע מה קורה באימפריה של אלון מאסק (טוויטר, טסלה ושות').

תאגיד אמריקאי לא יכול להפיק רשימת פיטורין בסדר גודל כזה במספר ימים בודדים, כי יש לו תהליכים ופרוצדורות, ניהול ידע, משובים וחוות דעת של מנהלים ישירים ומנהלים סקטוריאליים. נכון שלפטר עובד יחידני באמריקה התאגידית זאת פרוצדורה של כמה דקות, אבל להפיק רשימת ייעול רוחבית בארגון, או בשמה הסוריאליסטי, "רשימת חיסול", זאת פעולה שהיא לכשעצמה פרויקט עם אבני דרך, יעדים, משאבים, ועדות ייעודיות, קבלני משנה ויועצים מקצועיים.

פה נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית, שכורה נתונים, מנתחת אותם, ומפיקה פלט מתומצת של תובנות ליישום. למנוע ה-AI לא אכפת אם יש בארגון עשרות או מאות אלפי עובדים והאם נדרש להתייעל באלפי או בעשרות אלפי תקנים ומשרות. בשונה ממנהלים בשר ודם, גם אין לו סנטימנטים לאף אחד והוא מסתמך אך ורק על טובת החברה.

לטכנולוגיה הזאת יש מודל ותנאי שפה, גישה למאגרי מידע, כוח עיבוד ושאילתה ברורה, והיא תפיק עוד באותו יום רשימה עם תיעדופים ומשקלים, סיבות ונימוקים, סימוכין ותיעוד ביצועים, וגם את הפלט המשפטי הנכון שהעובד יקבל במייל לצד כל הניירת הנדרשת על פי חוק בתהליך הפיטורין.

מגמה שניה - בוטים לצרכי משא ומתן בתחום ה-HR

כבר היום יש אתרים ייעודים להפעלת בוטים לצרכי C2B לטובת ביצוע מו"מ או פניות סדורות ורשמיות בין המשתמש לבין נותן השירות. זה יכול להיות אתר ממשלתי או בוט מסחרי. לאחרונה, חברתdonotpay.com השיקה בוט לצרכים אלו.

כבר בסוף 2022 יכולנו להפעיל באתר ייעודי בוט שיריב עבורנו עם הדואר או המכס לטובת שחרור חבילה שהזמנו מאתר קמעוני ונתקעה אי שם במכס או בשילוח. יש גם בוט שאומן לריב עבורנו עם חברות הכבלים, הסטרימינג וספקי האינטרנט, עם מודל שפה ייעודי אחד לנציג תמיכה ומודל שפה אחר לנציג שימור לקוחות או מנהל.

האם בוט יכול לנהל מו"מ ולהתמקח על תנאי ההעסקה בין מועמד למעסיק? כנראה שבשנת 2023 הדבר יהיה אפשרי.

בסופו של דבר, לתקן של משרה ישנם תנאי סף וישנם תנאי פשרה. המעסיק יודע מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, למה הוא מסכים ולמה אינו מסכים, זה אלגוריתם דיי פשוט. כנ"ל לגבי המועמד, אשר שואף לתנאי העסקה מסוימים כמו שכר, תנאים סוציאליים, והיקף העבודה מרחוק, אך מוכן להתפשר על דברים אחרים כמו זכאות לקרנות, ניידות, ימי חופשה ובונוסים.

הפינג-פונג בנושא הוא דיי בנאלי ודיי מתיש, ובכנות, גם די מיותר, כי אם ניתן לבוטים לבצע את המו"מ, נוכל להגיע לאופטימזציה דיי מהר ודי בקלות, בדיוק כמו במודל B2B שכבר קיים היום.

מגמה שלישית - אוטומציית סורסינג

סורסינג הינו תחום במשאבי אנוש העוסק בכל השלבים המוקדמים של פעולת גיוס כ"א, מאיתור מועמדים מתאימים ועד גיוסם למשרה המבוקשת בחברה. אז כיצד מאתרים עובדים מתאימים?

בשנת 2022 עשינו זאת בעיקר בצורה אנלוגית: מודעות דרושים, חבר מביא חבר, מפה לאוזן, חיפוש וסקירה במדיה רלוונטית כמו לינקדאין ורשתות אקדמיות, פרסום בקבוצות ייעודיות בוואטספ, שימוש בקהילות והטריק הכי ישן בספר - לשונית דרושים באתר האינטרנט של החברה.

בשנת 2023 שם המשחק הוא אוטומציה. במהלך השנה צפויה כניסה לשוק של כלי דאטה ומנועי בינה מלאכותית ייעודיים לצורך כריית מידע ממאגרי מידע גלויים כמו רשתות חברתיות ואתרים אינפורמטיביים, ביצוע מיון אוטומטי לפי תנאי משרה ודרישות מוכתבות, ודירוג המועמדים (שלא יודעים עדיין שהם מועמדים) לפי סדר יורד, יחד עם הפנייה וקישור לכתובת המייל שלהם או לתיבת הצ'אט שלהם בלינקדין.

כל הקסם הזה קורה בשניות בודדת על ידי הרצת מנועי חיפוש כמו באתר Manatal.com, תוכנה בתשלום המאפשרת למנהלי ומנהלות משאבי אנוש בארגונים למיין ולקטלג מועמדים פוטנציאליים לעבודה. הכלים האלו עולים לא מעט כסף, אבל חוסכים זמן יקר של אנשי הגיוס, שהעלות שלהם גבוהה בהרבה מרישיונות התוכנה.

לסיכום

האיזון העדין בין מעסיק למועסק או מועמד עובר טרנספורמציה דיגיטלית נרחבת. המפתח למהפכה מתחיל מהשינוי הרוחבי שקורה בשוק העבודה לאור ההאטה האחרונה, וממוקסם מכלי האוטומציה, הבוטים ומנועי ה-AI שמציפים את התעשייה והאקוסיסטם.

שנת 2023 התחילה בבום בשתי חזיתות אלו ונותר רק להישען לאחור ולחזות בזמן אמת כיצד היא תתקדם ומה יוליד השילוב של מעבר משוק של עובדים לשוק של מעבידים.


רותם מי-טל הוא מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully