וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נערה שחוותה אונס קבוצתי במטאוורס תובעת את התוקפים - האם יש בסיס להפללה?

עו"ד שני מזרחי

עודכן לאחרונה: 10.1.2024 / 10:02

במקביל להתרחבות הפעילות במרחב המציאות הרבודה, גם עבירות פליליות הופכות שכיחות יותר. האם עבירה וירטואלית במטאוורס שוות ערך לעבירה "בעולם האמיתי" ומה יעלה בגורלם של התוקפים?

מציאות מדומה.. Unsplash
מציאות מדומה./Unsplash

בשבוע החולף התקיים בבריטניה דיון סוער בהקשר של עבירת פליליות במרחב הוירטואלי, זאת לאחר אונס קבוצתי מזעזע שהתרחש במסגרת משחק מציאות מדומה.

משטרת בריטניה חוקרת תלונה של קטינה בת 16 הטוענת שעברה אונס קבוצתי במהלך משחק מציאות מדומה בו השתתפה, כשהיא מיוצגת על ידי האוואטר שלה, כך עולה מדיווח של הדיילי מייל. במשטרה טענו כי למרות שלא מדובר בעבירה פלילית במציאות וכי הנערה אינה סובלת מחבלות גופניות, ייתכן שהיא סובלת מטראומה דומה לזו הנגרמת כתוצאה מאונס מציאותי ולא וירטואלי.

כשהמדע הבדיוני פוגש את הריאליטי

לירון אלדר, מומחית חוויית משתמש בדיגיטל ומי ששואלת במקומנו את השאלות המעניינות בתחום העדיין חדש הזה, 'המטאוורס', מעלה נקודות מרתקות לדיון. לדבריה, "ראוי לתת את הדעת לנקודת החיבור שבין המציאות ה'אמיתית' למציאות המדומה, אשר בתוכה נוצרת החוויה האימרסיבית שמעוררת במשתתף חוויה פיזית, ממשית וגשמית, בתוך עולם פנטזיה מדומה ווירטואלי. משהו בסגנון 'ללכת עם ולהרגיש בלי', או להיפך".

היא מוסיפה כי "החוויה האימרסיבית הזו היא סוג של חוויית משתמש שמיועדת ליצור שקיפות בין הגוף של המשתמש ובין הסביבה הווירטואלית בה הוא נמצא, סוג של חוש חדש, שעוד צריך להתפתח אבולוציונית, אך בזכותו יכול המשתתף להתמקם באופן טבעי בתוך הסביבה הוירטואלית, ולחוש נוכחות אמיתית עם חיבור חזותי וריגשי במקום החדש, בעוד שבגופו הוא אפילו לא קם מהספה".

לירון מציינת ש"החוויה הזו יכולה להועיל לעולם בכל כך הרבה הזדמנויות ותחומים ולשמש ככלי לשינוי חברתי, רפואי, חינוכי, תרבותי ועוד ולהוביל לחוויות עשירות ומעוררות השפעה בזכותה שלא היו מתאפשרות, אלמלא היקום המקביל הזה בעולם המטאוורס. יחד עם זאת, המקרה המצער של הנערה בת ה-16, שבחוויה האישית שלה עברה אונס לכל דבר, מחזיר אותנו לדיון על הצד הפחות זוהר של המטאוורס והוא זה הנוגע לחוויות השליליות עד כדי פליליות שחווה המשתתף הקורבן. מחד, מבחינת הנפש, קשה להתווכח איתן, מאידך, מבחינת ה'אמת העובדתית' לא בטוח שניתן לקבוע אם התרחשו בכלל".

החוק בבריטניה מבדיל בין וירטואלי למציאות

לפי הדיווח, רשויות החוק בבריטניה חוששים שלא ניתן יהיה להעמיד את התוקפים לדין לפי החוקים הקיימים, אשר מגדירים תקיפה מינית כמגע פיזי מיני ללא הסכמה. בין היתר, החל דיון האם המשטרה צריכה לבזבז זמן ומשאבים כדי לחקור פשע וירטואלי, בזמן שצבר משמעותי של מקרי אונס "אמיתיים" ממתין לטיפולה.

שר הפנים של בריטניה, ג'יימס קלברלי, שהתארח באחת מתוכניות הבוקר של LBC, הצהיר כי אסור לזלזל במקרה. לדבריו, קל לפטור את האירוע כלא אמיתי, אלא שכל העניין של סביבה וירטואלית סוחף להפליא. הוא הוסיף כי לאירוע תהיה השפעה פסיכולוגית משמעותית שאסור לזלזל בה, וכי מי שמוכן לאנוס אוואטר של ילדה במשחק מחשב יכול בהחלט להמשיך לעבירות דומות בעולם האמיתי.

לעמדתו הצטרף גם ראש החקירה להגנה על ילדים במועצת המשטרה הלאומית של בריטניה ואמר כי העולם הוירטואלי יוצר "שער לטורפים להפוך ילדים לקורבנות". הוא הדגיש את הצורך להמשיך בחקיקה רלוונטית ביחס לפשעי אינטרנט וירטואלים.

בבריטניה היו מספר דיווחים על פשעי מין וירטואליים ב-Horizon Worlds, משחק ה-VR החינמי שמפעילה מטא, אך עד כה לא הוגשו כתבי אישום בגין עבירות וירטואליות בבריטניה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

בישראל בתי המשפט נוקטים בעמדה הפוכה

חוק העונשין בישראל מבוסס על המשפט הפלילי האנגלי עוד מתקופת המנדט הבריטי (1936). לכן, הופתענו לגלות שבתי המשפט בארץ נוקטים בגישה הפוכה לקולות שעולים מרשויות החוק בבריטניה.

"העובדה שמדובר בניסיון ל'אינוס מרחוק' באמצעות רשת האינטרנט, אין בה כדי להמעיט מחומרת המעשה", כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בפרשת אלירן הללי, שהורשע בעבירות אינוס וירטואלי ונדון ל-30 חודשי מאסר בפועל. הנשיאה חיות הוסיפה בפסק הדין כי עבירות ניסיון האינוס או האינוס אשר מתבצעים באופן פיזי ובמגע ישיר עם נפגע העבירה חומרתם ברורה, ידועה ומובהקת, "אך אל לנו להסב את פנינו מן החומרה שנושאים עמם מעשי אינוס או ניסיון אינוס המתבצעים 'מרחוק', כבענייננו, הגם שמאפיינהם שונים".

בישראל אם כך, הרשויות אינן ממעיטות בערך העבירות הפליליות אשר מתרחשות במרחב הוירטואלי. להיפך, פרשת הללי היא אחת מבין שורה ארוכה של כתבי אישום, הרשעות והטלת עונשי מאסר חמורים שהוגשו בישראל. יחד עם זאת, נראה שעדיין מדובר בחלק קטן בלבד אשר מדווח ומגיע לכדי אכיפה.

למעלה מ-40% מבני הנוער אשר משחקים במשחקי רשת נחשפו לתכנים בלתי הולמים כגון אלימות, שיימינג, תוכן מיני והצעות מגונות, כך עולה מסקר ראשון שפרסם המשרד לביטחון לאומי באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת 105 ולשכת המדען הראשי בחודש בחודש אוגוסט האחרון.
הנתון המדאיג בסקר שמצביע על כמות העבירות המתבצעות במרחב הוירטואלי מדבר על כ-66% מקרים שלא דווחו מבין אלו שנחשפו לתכנים לא הולמים. הסיבה העיקרית לחוסר הדיווח היתה: "לא חשבתי שזו עבירה".

כשהעולם רץ קדימה, בתי המשפט נשרכים מאחור

"אם מה שמתרחש בסביבת המטאוורס שייך לעולם שמלכתחילה ברור לגביו שהוא לא מתקיים במציאות הפיזית, איך אפשר לשפוט מקרים, אירועים וחוויות באותם כלים הקשורים למציאות מקבילה או אחרת?" שואלת לירון ועונה: "המטוטלת הזו שנעה בדיכוטמיה שבין השחור והלבן, היה או לא היה, מחייבת את מקבלי ההחלטות לתת סעד לעוולות המתרחשות בעולם הוירטואלי ויש להם השלכות על האדם בעולם המציאות".

לירון מוסיפה ש"כשמדובר בחוויות אלקטרוניות שמשפיעות על הנפש והקיום האנושי, האתגר העיקרי הוא להבין כיצד ניתן לפרש ולהתמודד עם עבירות פליליות במסגרת זו. מאחר שהעולם הדיגיטלי אינו מותאם לחוקים קיימים במדינות, שמתמקדים בפלילים בעולם הפיזי, יש להעמיק בהשלכות הנוירוביולוגיות והפסיכולוגיות של מעשים אלו ולפתח יכולת חדשה לזיהוי והוכחה של פלילים בסביבה וירטואלית".

טכנולוגיה היא (לא בהכרח) הפיתרון

התמודדות כזו דורשת שילוב של ידע חוקי ושיתוף פעולה עם הענף הטכנולוגי כדי לפתור את האתגרים המורכבים שמתגלים. עד כמה זה ריאלי במציאות של היום?

לירון אומרת ש"כמו בתחומים אחרים, העובדה שמבחינה טכנולוגית קיימים כלים ופתרונות למניעה ואכיפה, כמו טכניקות זיהוי מתקדמות, תיעוד ויזואלי, תיעוד לוגים, כתובות ומידע בזמן אמת, לא באמת מאפשרת פתרון אלגנטי לפלילים במטאוורס, היות והיא מעוררת דילמות שיוצרות בעיות חדשות, הקשורות לחוקי הגנת הפרטיות, אשר לא עומדים בהלימה עם הטכנולוגיה המתקדמת", מציינת לירון.

"גם אם נפגוש את האמת באמצע, והשימוש בכלים הטכנולוגיים ייעשה במשורה, לאחר בחינת מידתיות, הבחינה הזו תיאלץ להיעשות בדיעבד ולא בזמן אמת, כך שאולי יהיה פתרון לאכיפה, אך לא למניעה".
היא מסכמת ש"בשורה התחתונה, המחוקקים חייבים להדביק את הפער שבין המציאות המתקדמת שהטכנולוגיה מאפשרת לנו להגיע אליה, לבין מציאות החיים הנוכחית, שדורשת התאמות ברמה שעתית כמעט. שיהיה לנו בהצלחה, אה?"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully