דוקסינג - התופעה החדשה שאתם לא רוצים להכיר, ואיך מתמודדים איתה

תופעה חדשה מטרידה את המשפיענים ברשת - דוקסינג - ואם לא תיזהרו, זה עלול לקרות גם לכם. באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה מציינים כי המונח דוקסינג נגזר מהמילה Docs - כלומר מסמכים אישיים, תמונות או סרטונים שהושגו במרמה מחשבונותיו האישיים של הקורבן ברשת, במטרה לפרסם אותם בפומבי.

בעוד שבתחילה המונח דוקסינג שימש בעיקר כדי להביך ולבייש אושיות רשת ודמויות ציבוריות, לאחרונה התופעה מקבלת תאוצה ככלי ניגוח בכל מי שמחזיק בהשקפת עולם מנוגדת לזו של התוקף. זו אולי הסיבה שמאז המלחמה, בעוד הפופולריות שלנו כישראלים צונחת לשיאים חדשים, התופעה ההזויה מורגשת במחוזותינו ביתר שאת.

שי בן-בסט, יוצר תוכן הידוע גם כמר שיבולת ומנכ"ל הסטארטאפ LootLabs, שיתף כיצד סבל מהתופעה לאחר שהעלה לרשת סרטוני הסברה שזכו למיליוני צפיות ומשכו את תשומת הלב של האנשים הלא נכונים.

"דמיינו לעצמכם שאתם יושבים בסלון שלכם בעשר בלילה ופתאום, משום מקום, אתם מתחילים לקבל מבול של 300 שיחות טלפון ממספרים לא מוכרים באינדונזיה, אחת אחרי השנייה", הוא מספר. "בעוד שהטלפון רוטט ללא הפסקה, אתם מבחינים, דרך מסך הנעילה, במאות תמונות של היטלר ודגלי פלסטין, ומבינים שיש אנשים שמנסים לפגוע בכם בגלל האידיאולוגיה שלכם. זו תחושה שקשה לתאר, תחושה של אובדן פרטיות ושל פגיעות בלתי מוסברת."

את כל זה הוא חווה על בשרו כאשר פרטי הקשר שלו הודלפו לרשת, בצירוף מידע על פעילות ההסברה שלו למען ישראל, ואם זה לא מספיק, הם גם דיווחו עליו והביאו לחסימתו בוואטסאפ. למזלו, כיוצר תוכן בתחום הטכנולוגיה הוא הגיע לסיטואציה עם קצת ידע מקדים שעזר לו למזער את הנזק ולמצוא את הפיתרון. הוא כמובן לא שכח לתעד את הכל בסרטון הבא:

כעת, לאחר שהבעיה נפתרה והשלווה חזרה על כנה, הוא משתף מספר טיפים שימושיים לכל מי שיפול קורבן, בהווה או בעתיד, לתופעה המטרידה:

פרטים אישיים שהופצו ושותפו ברשתות החברתיות תמיד יגיעו ממקור מסוים ולכן, לפני שמטפלים בגורם הנוכחי צריך להבין מאיפה התוקפים בכלל הגיעו לפרטים שלכם. אחת הדרכים לגלות זאת היא באמצעות שירות Google Alerts, שישלח לכם התראות בזמן אמת בכל פעם שהמידע שהזנתם לו יופיע ברשת. כך, אם תזינו את השם המלא, הטלפון והאימייל שלכם לגוגל אלרטס, תקבלו עדכון בכל פעם שיש תוצאה חדשה בגוגל המכילה את המידע הזה. ברגע שתדעו מה מקור ההדלפה, יהיה לכם קל יותר לפנות לאותו מקור ולפעול מולו להסרת התוכן.

יש כמה דרכים לבקש מחברות להסיר תוכן מהאינטרנט, ומבחינתי כולן כשרות. הדרך הראשונה היא קופירייט סטרייק - תלונה על קניין רוחני. הרעיון הוא להתלונן שהתוכן - במקרה הזה תמונה שלי שהעלו בלי רשותי - היא קניין רוחני שלי. אם יש לכם לינק שיוכיח שהתוכן עלה אצלכם קודם (כנראה שיש כי משם הדוקסרים לוקחים את התמונות), ניתן להשתמש בו כהוכחה. צירוף של קישור המכיל תאריך העלאה קודם לתמונות של המפיצים יסיר את הספק שהתוכן שייך לכם ולכן אין לדוקסרים זכות להשתמש בה. בקשות כאלה בדרך כלל ניתן לשלוח לתמיכה של החברה. זה עובד בעיקר מול רשתות חברתיות אבל גם לאתרים פרטיים יש את החובה להתייחס לבקשות כאלו בכובד ראש. דרך יותר ספציפית היא בקשה על בסיס דוקסינג, שזה תחום שהם מאוד לא אוהבים. כך או כך רוב האתרים יעדיפו להסיר את התוכן מראש ולא להסתכן בתביעות משפטיות שעלולות להגיע בעקבותיו.

למרבה הצער, רוב הפלטפורמות לא תומכות בדיווח מרוכז ולכן במידה והתוכן הפרטי שלכם הופץ על ידי חשבונות רבים או על גבי אתרים רבים, תצטרכו לדווח על כל פוסט כזה באופן פרטני. הרבה פעמים המקום לדווח הוא אייקון של דגל ליד התוכן, אבל לפעמים מדובר במייל או טופס דיגיטלי שיהיה עליכם למלא באופן ידני. שמירה אוטומטית של נתוני הטופס במקרה של דיווחים רבים עשויה להקל במקצת על המשימה הזו ולזרז אותה במידת מה.

במקרים רבים, דליפת מידע או דוקסינג עלולים למשוך תשומת לב לא רצויה ולפעמים אפילו לקשר בין פריצות ישנות ומידע חדש ובכך לסכן חשבונות עם סיסמאות ישנות יותר. לכן, הדבר הבטוח לעשות זה לשנות את הסיסמאות שלכם ולהקפיד שהן יהיו שונות זו מזו בפלטפורמות השונות.

הרבה פעמים, דליפת מידע לא קורית מהצד של הלקוח אלא מהצד של הפלטפורמה ולכן כדאי להשתמש בסיסמאות שונות לכל שירות, כך שאם פלטפורמה אחת נפרצה, התוקפים לא ידעו את הסיסמה היחידה שיש לכם לכל המשתמשים.

ישנם כמה גורמים במדינה שאמורים לספק כלים ולעזור במקרים כאלו, כמו הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר הלאומי, ניתן לפנות אליהם על ידי האתר הרשמי של הממשלה, מחפשים את השם של הארגון הרלוונטי בגוגל ודואגים שהתוצאה נגמרת ב .gov.il התמיכה שלהם חוזרת אליכם עם כל המידע שצריך בשביל להשלים את התהליך בדרך כלל תוך כמה ימי עסקים או אם מדובר באיומים ממשיים ניתן גם לפנות למשטרה.

למדנו לקחים על שינוי של הרגלי צריכה והגנה מתמדת על הפרטים שלנו. למדנו שלא צריך להיות מנכ"ל בהייטק בשביל להגן על עצמכם ברשת, ושכל בעיה, לא משנה כמה מאסיבית, ניתנת לפתרון.
כאשר אנו נתקלים בבעיה כזאת צריך לקחת אותה, לפרק אותה לגורמיה ולפתור כל אחד בזמנו. בסופו של דבר אין בעיה יותר מדי גדולה שלא ניתן להתמודד איתה, וגם בעיה מאסיבית כמו "אלפי אינדונזים שעושים לכם טרור ברשתות" יכולה להיפתר על ידי פירוק לגורמים ופעולה נכונה. ואמנם אף פעם לא נצליח למחוק תוכן שעלה לאינטרנט כי זה לא אפשרי, תמיד אפשר למצוא פתרון היקפי שיעזור למזער את הנזק ולהחזיר את החיים שלנו לשגרה.

• בקשה להסרת מידע ממנוע החיפוש של גוגל.
• בקשה להסרת תוכן מאינסטגרם על בסיס הפרת פרטיות.
• בקשה להסרת מידע אישי מטוויטר (X).
• דיווח על בעיות פרטיות בפייסבוק.
• אימייל של אימגור - אתר להעלאת תמונות שמשתמשים בו לאחסון מידע או תמונות של הקורבן