הקמפיין להשבת החטופים ממשיך בכל הכוח והחברות העסקיות מצטרפות למאבק

אתמול ציינה מדינת ישראל 100 ימים למלחמה. 100 ימים בהם 136 חטופים ישראלים עדיין מוחזקים בשבי חמאס. לציון המאורע הדרמטי, חברות מובילות במשק הודיעו על שביתה בת 100 דקות, כאות הזדהות וסולידריות עם החטופים בשבי, שהתקיימה אתמול בין השעות 11:00-12:30, במהלכה נערכו פעילויות מיוחדות בחברות השובתות, במטרה לעורר מודעות ותמיכה בחטופים.

מי שעוד זוכר את הימים שלפני ה-7 באוקטובר ודאי לא שכח את ההפגנות הרבות שהתקיימו במחאה כנגד ההפיכה המשפטית מדי שבוע במוקדים רבים ברחבי הארץ, כאשר המרכזי שבהם היה רחוב קפלן בתל אביב. אלפי עובדים מתעשיית ההייטק של תל אביב פקדו את המקום בכל הזדמנות לאורך חודשים רבים במחאה על הרפורמה המשפטית שהיתה עתידה למחוק במחי יד עשורים של עבודה קשה בתעשייה זו ולמוטט את ההייטק הישראלי לקרשים. עכשיו שהרפורמה ירדה מהפרק, המלחמה עושה זאת במקומה והסיבות לצאת שוב לרחובות הולכות ונערמות.

ואולם, אם יש משהו שהמלחמה לימדה אותנו, בדרך הקשה יש לציין, הוא שלקוטביות ופילוג יש מחיר כבד מנשוא וכעת, תנועת המחאה החדשה הולכת על מכנה משותף רחב שעליו לפחות רוב העם יכול להסכים: את החטופים יש להשיב לביתם, ויפה שעה אחת קודם.

בתוך כך, חברות רבות במשק, שאחדות מהן אף ספגו אבידות אישיות בנפש, הצטרפו אתמול למאבק ויצאו בקריאה ברורה וחדה להשיב את החטופים לביתם, זאת במקביל לפעילות המחאה הנרחבת שהתקיימה בכיכר החטופים במרכז תל אביב. מדובר בתפנית ביחס לפעילות שנעשתה עד עכשיו, שהתמקדה בעיקר במתן תמיכה פרקטית, כלכלית או מוראלית לחיילים ולמשפחות שפונו מבתיהן, והיום מתמקדת בהעלאת מודעות והפעלת לחץ ציבורי מתון על גורמי הממשלה הממונים על הטיפול בנושא.

אפשר היה לחשוב שהמניע להצטרף למאבק למען החטופים הוא מיתוגי בלבד, אולם כאשר רבים כל כך בחברה הישראלית מצאו עצמם תחת פגיעה ישירה של מתקפת חמאס, לא חסרות דוגמאות לחברות שאיבדו עובדים או קרובי משפחה של עובדים, בין אם במתקפת השבת השחורה או במהלך הלחימה המתמשכת בעזה ובגבול הצפון.

חברת הטכנולוגיה אנבידיה קיימה מפגן תמיכה מיוחד יחד עם משפחתו של אבינתן אור, בן זוגה של החטופה נועה ארגמני עובד אנבידיה ישראל שנחטף לשבי החמאס ב-7 באוקטובר מן המסיבה ברעים, יחד עם 135 חטופים וחטופות נוספים שעדיין נמצאים בשבי. למעלה מ-100 עובדות ועובדי החברה בישראל הצטרפו היום למשפחתו של אבינתן, והחזיקו כל אחד שלט מתוך 100 שלטים שונים שהופקו עם 100 תאריכי הימים שעברו, ליצירת מיצג תמיכה עבור משפחות החטופים והחטופות, ומשפחתו של אבינתן.

גדעון רוזנברג, סמנכ"ל משאבי אנוש באנבידיה ישראל: "אני גאה לעמוד כאן היום לצד משפחתו האמיצה של חברינו אבינתן אור בערב קשה זה לציון 100 ימים לחטיפתו, ויחד עם מאות עובדות ועובדי החברה המצטרפים למשפחת אור מרחבי הארץ מדי ערב בחודשים האחרונים, וביתר שאת היום. יחד, אנו מתפללים ומקווים לשובם הקרוב של אבינתן וכל החטופות והחטופים המוחזקים בשבי החמאס".

דיצה אור, אימו של אבינתן: "כבר 100 ימים שאבינתן נמצא הרחק מאיתנו בשבי החמאס בעזה, ואני מתפללת ומקווה שהוא יחזור אלינו במהרה עם כל החטופות והחטופים, ונוכל לחגוג יחד את שובו. עד אז, אנחנו בע"ה נמשיך להגיע כאן לקריה מדי יום, מלווים בחברים ובחברות של אבינתן, ונמשיך לקרוא לחזרתו".

בחברת המובייל גיימינג הבינלאומית Playtika (פלייטיקה), מאות עובדים התכנסו ברחבה שמחוץ למשרדים, שמעו את הסיפור של עומר שם טוב במעמד אמא שלו - שלי שם טוב, שהגיעה למטה החברה בהרצליה, שיתפו בתחושותיהם על גבי מיצג קיר ענק בדמות 100 הימים שעברו והביעו סולידריות ותמיכה בהשבת החטופים ובבני משפחותיהם.

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה, פתח את 100 הדקות באומרו לעובדים: "הפקרנו אותם ואנחנו צריכים להחזיר אותם. אסור לנו לוותר עליהם. אסור לנו לשכוח, אסור לנו לעבור לסדר היום. אסור לנו לתת לזה לעבור לידינו כאילו זה לא שלנו. זה שלנו. זה יכל לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו נמצאים בשעת המבחן הכי גדולה של המדינה". לאחר מכן הזמין המנכ"ל לבמה את שלי שם טוב, אמו של עומר שחטוף בעזה, לספר את סיפורה לעובדים. לא נותרה בקהל עין אחת יבשה.

חברת טבע הצטרפה גם היא ליוזמה לציון "100 ימים בשבי", שמובילים נציגי משפחות החטופים, וזוכה לתמיכה רחבה של חברות רבות במשק. בשעה 11:00 עובדי טבע עצרו לרגע משגרת היום והקשיבו לסיפור מאבקו של עובד החברה ממטה טבע בת"א יאיר מוזס להשבת הוריו, בני משפחה נוספים והחטופים כולם, משבי החמאס, בחזרה לישראל.

בעוד אימו מרגלית מוזס, מקיבוץ ניר עוז, וקרובי משפחה נוספים (דורון כץ-אשר ובנותיה רז ואביב) הוחזרו לישראל במהלך הפעימות הראשונות, אביו, גדי עודנו נמצא בידי החמאס, שאף פרסם לאחרונה, כחלק מהמלחמה הפסיכולוגית, אות חיים מצמרר ממנו.

כמו כן, טבע מקימה בימים אלו את קרן "מטפלים בנפש" לקידום הטיפול בטראומה הישראלית מתוך הבנה כי לאחר ה-7 באוקטובר, רבבות ישראלים וישראליות הצטרפו למעגל ההתמודדות עם טראומה, וכעת נדרשים לטיפול וריפוי, כשבפועל אין מספיק מטפלים ומטפלות בישראל המוסמכים לכך, מה שהופך את נושא הטיפול בנפש לאתגר לאומי מן המעלה הראשונה. קרן זו נועדה להכשיר מאות מטפלים מקצועיים נוספים ולחזק את מרכזי החוסן בדרום - יחד עם 'הקואליציה הישראלית לטראומה' - ובנוסף, לפעול לאיתור ושילוב חדשנות טכנולוגית בטיפולים.

וכמובן, כשמדובר במחאה כל כך צודקת, גם חברות שאין להן נגיעה אישית במלחמה מצטרפות למאבק כדי להדהד את סיפוריהם של החטופים, החטופות ובני משפחותיהם. חברת אדמה התגייסה אף היא למאמצים כשקיימה שיחה עם לישי לביא מירן, רעייתו של עמרי מירן, המוחזק בשבי החמאס מאז השבעה באוקטובר. עמרי מירן, בן 46, תושב קיבוץ נחל עוז, הוא אבא, בעל, בן ואח. בנוסף, אתרי החברה בישראל, באשדוד, נאות חובב, באר שבע ואיירפורט סיטי, נצבעו בצהוב כהזדהות עם המאבק.

מודי בניה, סמנכ"ל אנשים באדמה, שלח מכתב לכלל עובדי החברה בישראל בו כתב: "סיפורם של החטופים אינו רק שלהם - הוא הסיפור של כולנו, של כל החברה הישראלית. גם אנחנו באדמה נעצור את הפעילות כדי להצטרף לקריאה החשובה. אני מבקש לעודד את כל אנשינו בישראל, להצטרף ליוזמה ולקריאה".

עוד בין החברות שהשתתפו בפעולות המחאה, קבוצת סלקום שעצרה את השידורים בערוצי הבית שלה למשך 100 שניות; קבוצת שופרסל שעובדיה ענדו מדבקה מיוחדת להזדהות עם החטופים ואף חילקו צמידים מיוחדים למבקרים בסניפים, בעיצוב תואם לצמידים שחולקו למשתתפי "פסטיבל נובה"; קבוצת שטראוס אשר הנגישה את מוצרי מטה המאבק של משפחות החטופים והנעדרים לרכישה באפליקציית שטראוס+; קבוצת הנדל"ן אביב שהפריחה מאות בלונים צהובים ואף עיטרה את בנייניה בדגלים צהובים; וכן חברת ויסוצקי, פקטורי 54, נארס, רשת ביונד סקין, מכון דוידסון, יורופה נדל"ן ועוד רבים וטובים.