השלכות הרות גורל: מה קורה כשחברות, ארגונים ומדינות יוצאים מגבולות האתיקה?

אם אתם לא אתיים, אתם מסתכנים בכך שהכל יקרוס עליכם כמו מגדל קלפים, וכנראה שזה יגיע לכם.
קחו למשל את משפחת סאקלר וחברת התרופות שלהם, Purdue Pharma, שהפכה למוקד של ביקורת ציבורית עקב תרומתה למשבר האופיואידים. הם נתבעו בשל הפרסום המטעה סביב התרופה OxyContin, שגרמה לחולים המסכנים להתמכר לאופיואידים ויצרה מגיפה של ממש בארה"ב. לצד האחריות החברתית והנזק הבלתי נסלח שנגרם לציבור האמריקאי והעולמי, פעולות אלו גרמו לנזק עצום גם בפן העסקי כאשר ריסקו לחלוטין את תדמית החברה ואת אמון הציבור בה. אמינות ותדמית חשובות לכל חברה, אך החשיבות שלהן מתעצמת עוד יותר כאשר מדובר ביצרנית תרופות. אפילו הסדרה "אימפריית הכאב", המגוללת את סיפורה של המשפחה, לא זכתה לביקורות אוהדות.

עוד דוגמא לאתיקה קלוקלת שמובילה לכישלון עסקי קולוסאלי היא הסאגה הבלתי נגמרת של אילון מאסק וטוויטר. מאסק הגיע לטוויטר אך ורק בשל אתיקה קלוקלת. הוא הכריז שיקנה את החברה במחיר מופרז, חזר בו, ונאלץ לרכוש את הרשת בכל זאת משום שציוציו והתנהלותו הקפריזית גרמו לערעורים ביציבות המניות שלה.

תחת ניהולו, יצאו לפועל מספר מהלכים שנויים במחלוקת. בין השאר, מאסק החזיר לטוויטר חשבונות רעילים, אנטישמיים, מיזוגניים, ועוד שלל "כוכבים" מצלחת הפטרי של האנושות. מהלך הזה לא רק הבריח משתמשים רבים אלא גם את כל המפרסמים הגדולים, מה שהוביל להפסדי עתק, כי אף חברה רצינית לא תרצה שמודעת פרסומת שלה תופיע מעל ציוץ של חלאה נאו-נאצית כמו ניק פואנטס.

דוגמא נוספת לאתיות הקלוקלת שמאפיינת את טוויטר בתקופת מאסק היא פרשת הוי הכחול, שבה טוויטר החלה לדרוש תשלום עבור אימות חשבונות, מה שיצר גל של התחזויות וערער את האמון של הגולשים ברשת. כל אלו, לצד מהלכים נוספים כמו הגבלת כמות הציוצים שגולשים יוכלו לקרוא ביום, הם שהובילו בין השאר לירידה של למעלה מ- 70% בערכה של טוויטר מאז נרכשה על ידי מאסק.

מחקרים מראים כי חברות המחויבות לאתיקה נהנות מיתרונות כלכליים ותדמיתיים. עמידה באחריות חברתית ואתיקה יכולה להביא ללקוחות נאמנים יותר, למוניטין חיובי, וכן ליציבות כלכלית בטווח הארוך. כמו כן, אתיקה מונעת הסתבכויות מוסריות ומשפטיות.

הסיפורים של משפחת סאקלר וטוויטר מדגימים כיצד חוסר אתיקה יכול להוביל למשברים תדמיתיים ומשפטיים. ואם אתם חושבים לעצמכם, הרי החברות הגדולות בעולם כמו אפל ופייסבוק אינן אתיות כלל וכלל. ובכן, שימו לב לתהליך שמתרחש בשנים האחרונות: הצרכן ובעיקר הדור הצעיר שמים דגש על ערכים כמו קיימות ותנאי העסקה הוגנים, ונותנים עדיפות לחברות שעומדות בסטנדרטים האלה.

אפילו אפל הסתבכה לאחרונה כאשר נאסר עליה למכור חלק מדגמי השעון החכם שלה, כיוון שהפסידה במשפט שעסק באחד הפטנטים של השעון. ובכלל, אמנם התאגידים הגדולים לא משחקים הוגן, אבל האתיקה עדיין יוצרת להם גבולות גזרה, וכשהם חורגים מהם, היא מוציאה להם כרטיס אדום. תשאלו את משפחת סאקלר, הארווי ויינשטיין (ה-Metoo היא דוגמא עוצמתית לעלייה בחשיבות האתיקה), או אמן הונאות הקריפטו סם בנקמן פריד.

אם בעסקים חשובה גם שורת הרווח, הרי שבארגונים האתיקה מקבלת חשיבות רבה עוד יותר. עמותת "כולן" ספגה נזק רב כאשר התברר שאחת המנהלות בה הטרידה מינית את הפעילות, וגם במישור הפוליטי מפלגת העבודה משלמת עד היום את המחיר של ההתנהלות הלא אתית של מפא"י כלפי כל מי שלא היה לו פנקס אדום.

גם ברמה התקציבית, ארגונים חיים הרבה פעמים מתרומות, וארגון שנחשף במערומיו כמושחת או כלא אתי, כמובן יחווה לא רק את נחת זרועה של מערכת המשפט, אלא גם צפוי להפסיק לקבל תמיכה מתורמים.

תשאלו את הרשות הפלסטינית, שבמאי 2023 נתבשרה על ידי האיחוד האירופי כי הוא מקפיא את סכומי סיוע שתכנן להעביר לה למימון מערכת החינוך שלה, בשל ההסתה הפרועה בתכניות הלימוד הפלסטיניות, או את UNRWA, ארגון הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים, שמספר מדינות הודיעו על הפסקת התמיכה בו נוכח הראיות על השתתפותם של אנשי הארגון בטבח המתועב של ה-7.10.

וכשמדברים על אתיקה, אי אפשר שלא לדבר על האירוע שמקבץ בתוכו מבול של התלבטויות ושאלות אתיות - מלחמה. המלחמה הנוכחית היא אמנם מלחמת הגנה שפרצה אחרי טבח נורא שחמאס ביצע בעמנו, אבל נסיבות פרוץ המלחמה אינן מבטלות את כל הדילמות שמלחמה מעוררת, במיוחד כזו שבה הקרב מתחולל במרכזי אוכלוסייה.

מלבד הרצון להיות מוסריים, העמידה של צה"ל בכללי המלחמה הבינ"ל, שהם למעשה כללים שמנסים לשמור על רמת אתיקה מסוימת בזמן מלחמה, היא חיונית. היא מאפשרת להמשיך בשיתוף פעולה עם בעלות הברית החשובות שלנו ובראש ובראשונה - ארה"ב.

אני לא נכנס לדיון של עד כמה עלינו להיות מחויבים לכל דרישה בינלאומית שעה שהיא מאתגרת את המטרות הביטחוניות שלנו, אך ברצוני להדגיש נקודה חשובה: בעידן המודרני, מדינה מערבית שאינה מעצמת על (למעשה, כל מדינה מערבית שאינה ארה"ב) תתקשה מאוד לנצח מלחמות מבלי לקחת בחשבון את כללי הלחימה הבינלאומיים.

אתיקה היא לא רק "לעשות את הדבר הנכון" אלא הכרח ממשי בבנייה אסטרטגית לטווח ארוך של חברה, ארגון ואפילו גופים מדיניים. מדובר בתחום שיש בו הרבה גוונים ולא כזה שמוגדר על ידי 1 או 0. ניתן להמשיל זאת למשחק כדורגל: לא כל דחיפה קטנה או טראש טוק יזכו לתגובה, אך חריגה בוטה מגבולות הגזרה האתיים של המשחק כמו עבירה ברוטלית, מניעת שער ודאי בצורה לא חוקית וכו', יובילו את השופט להוציא כרטיס אדום, מה שיוציא את השחקן מהמשחק. באופן דומה, ככל שגבולות הגזרה של האתיקה מתהדקים סביב גופים ציבוריים ומסחריים, למשל כאשר הציבור מביע התעניינות והעדפה למוצרים ידידותיים לסביבה, כך המחויבות של אותם גופים להבין ולפעול בתוך אותם גבולות גזרה הולכת ומתהדקת והופכת למרכיב חיוני להמשכיותם.


עופר נידם הוא יזם ,מייסד ומנכ"ל דאסמיט ומהנדס אווירודינמיקה.