התנהלות קיצונית של הרשתות החברתיות לוקחת את יכולות ניתוח הנתונים שנים אחורה

עושה רושם שלרשתות החברתיות נמאס לתת דין וחשבון ביחס לעמדתן בנוגע למלחמה בין ישראל לעזה. שתי ענקיות הטכנולוגיה המובילות, מטא וטיקטוק, ביצעו שורה של שינויים בפלטפורמות שגורמות לטשטוש השקיפות ויגבילו את היכולת של מפרסמים וחוקרי נתונים לבחון נתוני אמת.

כבר דובר רבות על המימד הרביעי והמשמעותי של מלחמת חרבות ברזל, מימד המלחמה על דעת הקהל, שמתרחש בעיקר ברשתות החברתיות. בעוד שכל אחד מהצדדים מנסה להכפיש את הצד האחר ולהפיץ את משנתו, גם הרשתות עצמן חשופות ללא מעט אש וביקורת שמופנית כלפיהן בגין תמיכה בצד כזה או אחר בסיכסוך. האשמות אלה הובילו אותן להקים חמ"לים מיוחדים ולפקח בתשומת לב יתרה על הנעשה במוקדי סינון התוכן שתפקידם למנוע הפצה של תכנים פוגעניים.

נראה כי הרשתות מתחילות להבין שיהיה זה לטובתן לטשטש את שקיפות הנתונים כך שיהיה קשה יותר לטעון כנגדן על נקיטת עמדה בסכסוך. במסגרת השינוי שהשיקה מטא ביום ראשון, חשבונות שמפרסמים תוכן פוליטי יפסיקו להיות מקודמים בהמלצות התוכן באינסטגרם ובת'רדס, אך יוכלו לפרסם תוכן פוליטי לעוקביהם כרגיל. זאת לאחר שמשתמשים רבים התלוננו כי מאז המלחמה הפוליטיקה השתלטה להם על הפיד והם מתגעגעים לסרטונים של חתולים, אופנה ואסקפיזם כללי.

השבוע פורסם בוושינגטון פוסט כי חברת מטא בוחנת אפשרות להסיר בצורה אגרסיבית פוסטים המכילים את המילה "ציוני", וזאת על מנת להתמודד טוב יותר עם גל האנטישמיות ברשת. לדברי מטא, המילה "ציוני" עשויה לבטא שנאה כאשר היא נאמרת כמילה נרדפת ל"יהודים" או "ישראלים".

על פניו, נראה שהשימוש במילה "ציוני" בא לעקוף את המגבלות וההנחיות של מטא ולכן ברשת החברתית שוקלים להרחיב את האכיפה גם לשימוש במילה הזאת. בשלב זה מטא מסירה פוסטים שמכילים הצהרות כדוגמת "העיר הזו מלאה בציונים", "אני שונא את הציונים האלה", "הציונים האלה הם חבורה של עכברושים" ו"להרוג את הציונים". מתנגדים למהלך טוענים שהדבר עלול לפגוע בקיומם של דיונים לגיטימיים בנושא המלחמה, וזה עוד מבלי לציין שמבחינת היהודים מדובר בקונספט רעיוני שהקשר בינו לבין המלחמה רופף במקרה הטוב.

לא משנה כיצד תצדיק מטא את הדיון, נראה כי הרשת החברתית מאסה בניסיון להגן על עצמה ומבינה היטב שעדיף לה לא להיות צד במלחמה הזו. הבנה זו נובעת, ככל הנראה, מהבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית ומהחשש להפצת פייק ניוז באמצעות הרשתות, מה שעלול פעם נוספת לסבך את מטא בצרות ואף להטיל עליה קנס עצום כפי שהיה בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016.

גם טיקטוק, המתחרה הגדולה של מטא, הסירה מבלי לעדכן את האפשרות לצפות בנתוני הצפייה בסרטונים לפי האשטאג. חוקרים, ארגונים חברתיים ומשתמשים משני צידי המתרס (ישראל-פלסטין) עשו שימוש בנתונים אלה כדי להשוות ולדון איזה צד מבליטה יותר הרשת החברתית.

טיקטוק הכחישה כי הצעד נעשה על רקע הניסיון לנגח את החברה כי היא נוטה להבליט תכנים פרו פלסטינים. לטענתה, היא כל הזמן מפתחת את הפלטפורמה והצגת המדד כפי שהוא כעת, לפי מספר פוסטים ולא לפי צפיות, מציבה את טיקטוק בקנה אחד עם הסטנדרטיים בתעשייה.

רק נזכיר שבנובמבר האחרון טיקטוק הבהירה כי המידע שמופץ לגביה שגוי. היא הסבירה כי ההאשטאגים בפלטפורמה נוצרים ומתווספים על ידי יוצרי תוכן ולא על ידה. באותה הצהרה ציינה כי "במבט פשטני על מספר צפיות של האשטאג מסוים, ניתן להסיק נרטיבים שקריים על הפלטפורמה כולה. מספר הסרטונים המשויכים להאשטאג, לבדם, אינם מספקים הקשר מספק".

צעד זה הוביל לביקורת נגד טיקטוק, בטענה שהדבר מחזיר אותנו אחורה מבחינת השקיפות והיכולת לבחון ולבקר "נזקים פוטנציאליים". לטענת המרכז הבריטי למניעת שנאה ברשת, הקבוצה השתמשה בנתונים אלה במהלך השנים כדי לחקור ולבחון התפשטות של סרטונים המקדמים אנטישמיות, הפרעות אכילה ותכנים מזיקים אחרים. לדבריה, בדוח של שנת 2023 נוכחו לדעת כי סרטוני טיקטוק שקידמו סטרואידים ותרופות נצפו יותר מ-589 מיליון פעם.

השינוי הנוכחי הוא צעד נוסף שביצעה טיקטוק למזעור נזקים. חודש קודם לכן היא הגבילה את ה- Creative Center, במסגרתו חוקרים בחנו את הבדלי הצפייה בסרטונים במהלך המלחמה. כיום הפיצ'ר אינו מספק מידע על האשטאגים שקשורים למלחמה או לנושאים פוליטיים אחרים.

בין אם הרשתות נוטות לצד ישראל או לצד פלסטין, נראה שהן מבינות היטב שלא יצליחו לנצח את המלחמה הזו. ההבנה הזו מובילה לשורה של צעדים שיטשטשו את העובדות והנתונים כך שיהיה קשה לטעון נגדן כי הן פרו ישראל או פרו פלסטין. הדבר היחידי שאולי ניתן יהיה להגיד שהן פרו עצמן.



עו"ד שני מזרחי היא בעלים של משרד אסטרטגיה, יח"צ וניהול משברים.