ישראל במירוץ הבינה המלאכותית - עלייה מתונה בהשקעות ומחסור בכוח אדם

מכון המחקר והמדיניות RISE Israel (לשעבר SNPI) ו-Google, מפרסמים מחקר חדש ומקיף שמנתח את מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הדוח סוקר את מספר הסטארט-אפים הישראלים העוסקים ב-AI ורמת ההשקעות בהם, לצד השוואה בינלאומית בקצב הצמיחה. המחקר בודק את פערי ההון אנושי והאקדמיה, ואת עמדות הציבור הישראלי ביחס ל-AI בנושאים מרכזיים, תוך השוואה למדינות שונות בעולם.

• בישראל פועלות כ-2,300 חברות בתחום הבינה המלאכותית, המהוות כ-25% מכלל ההייטק המקומי, כשלמעלה מ-60% מתוכן הן בענף התוכנה. כמחצית מהסטארט-אפים שהוקמו ב-2023 מדווחים כי עושים שימוש בטכנולוגיית בינה מלאכותית. מתוך החברות שנוסדו בחמש השנים האחרונות - יותר משליש הן בתחום זה.
• כ-50% מסך ההשקעות ומספר סבבי הגיוס בהייטק הישראלי ב-2023 היו בחברות בינה מלאכותית.
• העלייה בהשקעות בסטארט-אפים מבוססי Gen-AI בישראל נמוכה משמעותית ביחס לעולם: גידול של 85% בין השנים 2020-2023, לעומת זינוק של 900% בארה"ב ו-300% באירופה (כלומר הגידול שם גדול יותר מפי 9 ופי 3 בהתאמה).
• מחסור בהון האנושי בתחום ה-AI בישראל: תפקידי בינה מלאכותית בישראל נשענים על עובדים בעלי תארים מתקדמים (מעל 60%). אך בישראל מצטרפים לשוק העבודה בכל שנה פחות מ-700 בוגרי תואר שני במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, כשמספר בוגרי הדוקטורט בשנה עומד על 100 בלבד. כ-15% מבעלי התואר השני ו-21% מבעלי הדוקטורט במדעי המחשב הם חלק מבריחות המוחות מישראל למדינות אחרות.
• שיעור הנשים היזמיות בחברות AI גבוה יותר מייצוגן ביתר חברות ההייטק בישראל, אך נותר נמוך ביחס לשיעורן בתעשייה ובאוכלוסיה ועומד על 13% בלבד.

• בעוד שכ-55% מהישראלים לא הרגישו כי הבינה המלאכותית השפיעה על חייהם באופן משמעותי בשנים האחרונות, יותר מ-80% מעריכים כי השפעת הטכנולוגיה תורגש ב-3-5 השנים הקרובות.
• כמחצית מהציבור הישראלי חושש מבינה מלאכותית, בדומה לממוצע הגלובלי. כ-80% מהישראלים סבורים של-AI יש יותר יתרונות מחסרונות, שיעור הגבוה בהרבה ביחס לממוצע העולמי שעומד על כ-55%.
• התחומים שבהם הישראלים חושבים שיתרחש השינוי המשמעותי ביותר בעקבות הטמעת AI הם חינוך, תחבורה, ותעסוקה. יותר מ-60% מהנשאלים השיבו כי הם צופים שהשינוי בחינוך ובתחבורה יהיה חיובי, אך רק שליש סבורים שההשפעה על תעסוקה תהיה חיובית.

המחקר הוא חלק מפרויקט "AI Forward" בהובלת Google ומכון RISE Israel, שמטרתו גיבוש והטמעת מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית לטובת החברה והכלכלה המקומית, בחמישה תחומים בעלי פוטנציאל ההשפעה הגבוהה ביותר על חיי האזרחים בישראל.

הפרויקט, שהושק בימים האחרונים, מוכוון על ידי ועדת היגוי שמורכבת מבכירי ובכירות תחום הבינה המלאכותית בישראל: בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud (יו"ר ועדת ההיגוי); פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel; שי-לי שפיגלמן, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות והמדע; ד"ר ליטל הלמן, מומחית למשפט וטכנולוגיה; אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית; שמרית ביינהורן, מנכ"לית מעוז; ומחמוד רחמאן, לשעבר סגן הממונה על השכר במשרד האוצר.

מכון RISE Israel נמנה על קבוצה מצומצמת של מרכזים מחקריים ואקדמיים ברחבי העולם שנבחרו על ידי Google.org כדי לשרטט את הקווים המנחים לאסטרטגיה ומדיניות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. המכון פועל במטרה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות לשיפור חיי היום-יום של אזרחי מדינת ישראל, תוך שיתוף פעולה חוצה מגזרים באקוסיסטם החדשנות המקומי.

בועז מעוז, מנכ"ל Google Cloud ישראל: "המחקר של RISE מצביע בבירור שתחום הבינה המלאכותית מתחזק בישראל והשפעתו צפויה לשנות את עתיד הכלכלה הישראלית. בינה מלאכותית יכולה לשפר גם את חייהם של אזרחי ישראל במגוון תחומים, מחינוך ועד בריאות ותחבורה. אנחנו מאמינים שהידע שנצבר בסטארטאפ-ניישן לצד אסטרטגיה מסודרת, שלומדת מהסטארטאפים המקומיים שכבר פועלים בתחום, ישנה את עתידה של מדינת ישראל".

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר RISE Israel: "מהפכת הבינה המלאכותית היא עובדה מוגמרת, וישראל איננה יכולה להרשות לעצמה שלא להיות מדינה מובילה בתחום. מעבר לחשיבות של שימור התחרותיות של ישראל במירוץ הגלובלי, לאימוץ הבינה המלאכותית יש יכולת לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של אזרחי ישראל. פרויקט AI Forward שם לו למטרה לסייע בגיבוש וביישום של אסטרטגיה ומדיניות AI מתקדמת וצופת פני עתיד. אני מודה לחברת גוגל על שיתוף הפעולה בפרויקט החשוב הזה, שבתקווה יביא למציאות חדשה בישראל".