אנחנו חיים בעולם בו מכונות מבצעות עבודות של בני אדם, אולם על מנת לעשות זאת הן צריכות לקבל הנחיות מבני אדם. הנדסת פרומפטים או Prompt Engineering הוא מונח המתייחס ליצירת הנחיות לכלי AI באופן שמוציא את הפלט הרצוי.
ככל שכלי בינה מלאכותית הופכים נפוצים יותר בתעשיות שונות, המציאות מראה שהנדסת פרופמטים עשויה להיות המקצוע המבוקש הבא, אולם באותה מידה ייתכן שהבינה המלאכותית תכחיד גם אותו במהירות, ולא בטוח שזה דבר רע.
הבינה המלאכותית מחסלת משרות
עליית הבינה המלאכותית (AI) משפיעה באופן מרחיק לכת על מקצועות שפעם היו חלומו של כל הורה. בעלי מקצוע בתחומים כמו משפטים, רפואה ופיננסים מרגישים שהענף שהם יושבים עליו מתנענע בחוזקה על ידי כלי ה-AI שמאיימים להחליף אותם.
על פי ה-OECD, כ-27% מהמשרות במדינות ה-OECD נמצאות בסיכון גבוה להיות מוחלפות בכלי AI. עם זאת, הארגון מעריך כי בינה מלאכותית תשנה את אופי העבודה אך לא בהכרח תחליף את כל בעלי המקצוע לחלוטין. אלה שישרדו את הפיטורים יהיו חייבים ללמוד לעבוד עם הכלים החדשים והרבה מזה יהיה תלוי ביכולת שלהם לכתוב פרומפטים מדויקים.
המקצוע המבוקש הבא?
ל-AI יש השפעה עמוקה על שוק העבודה, וכפי שהוא עומד לחסל או לכל הפחות לשנות משרות, הוא יוצר משרה חדשה ונחשקת: מהנדס/ת פרומפטים. כאמור, הפרומפט הוא המלל שמזינים לכלי ה-AI בכדי שיספקו את התוצאה הרצויה. כאשר כולנו משתמשים באותם כלים עם אותן יכולות, ההבדל בתוצאות נובע מההוראות, ולכן מי שמרוויח מכלי ה-AI הוא מי שיודע "לדבר בשפה שלהם".
כך למשל, ב-ChatGPT ככל שתהיו מפורטים יותר ותדרשו יותר, רמת הדיוק תעלה. חלק מהמומחים אף טוענים כי יש יתרון בלבקש מהצ'אט "להתנהג כמו" בעל מקצוע שהמשימה היא תחום ההתמחות שלו. כלומר, אם ארצה שהצ'אט יבנה לי מסלול טיול בחו"ל, אבקש ממנו להתנהג כמו מדריך תיירים, ואם ארצה שהצ'אט ינסח לי מכתב רשמי, אבקש ממנו שיתנהג כמו איש יח"צ או עורך דין.
כך בעצם ניתן לנכס לעצמכם ידע ויכולות שלא היו לכם מעולם, ולהכפיל את סל המיומנויות שלכם פי עשרות מונים. למעשה, הנדסת פרומפטים היא תחום שבו אנחנו מתאימים את עצמנו לבינה המלאכותית ולומדים איך לתקשר איתה בצורה הברורה לה ביותר, אבל זה יכול גם לעבוד הפוך. איך?
במקום שאני אלמד את ה-AI, ה-AI ילמד אותי
למעשה, כבר היום יש מערכות AI שלומדות אותנו: אמזון וגוגל משתמשות באלגוריתמים שיידעו בדיוק מה להציע לנו, אינסטגרם וטיקטוק מציעות לנו סרטונים שייתפסו את תשומת הלב שלנו ואפילו נטפליקס מתאימה את תמונת הנושא של כל סדרה, על ידי אלגוריתם שקובע מה התמונה שהכי תמשוך אותנו באופן אישי. אבל אם היום נראה שהאלגוריתמים האלה מנוצלים כדי למכור לנו או כדי להדביק אותנו מסך, ייתכן שבעתיד הם ישמשו אותנו ויתווכו עבורו כמעט כל פעולה בחיי היום היום.
דמיינו לכם תינוק, שמהרגע שהוא נולד מוצמדת לו תוכנת AI, שכל מטרתה היא ללמוד אותו: נתוניו, אופיו, מצבו המשפחתי וכו', ובהתאם לכך לסייע לו בביצוע משימות. כבר לא יהיה טעם ב- Prompt Engineering, כי המערכת תבין אותו כל כך טוב, שכל רעיון שיעלה בפיו יבוצע מיד בדיוק לפי כוונת המשורר. תוכנה כזו עתידה לשנות את תפיסת החיים שלנו: את הדרך שבה אנחנו תופסים כישרון, עבודה קשה, אינטליגנציה וכו'. מדוע? מפני שעד היום אנחנו קודם כל מעריכים את מי שמפצח את ה'איך' ולא את ה'מה'.
למשל, רוב ההערכה שלנו כלפי ניל אמסטרונג ונאס"א לא נובעת מהעובדה שהם חשבו על להגיע לירח, אלא מכך שהם הצליחו לבצע זאת, הם פיצחו את ה'איך'. זה נכון להמון תחומים בחיים. השאיפה לשלום עולמי, כלומר ה'מה', היא לא שאיפה מקורית, אבל מי שיצליח להבין איך לעשות זאת, ויבצע זאת בהצלחה, כנראה יזכה בפרס נובל לשלום.
אך בעולם עתידי עם מערכות AI מותאמות אישית שמבינות כל אחד מאיתנו ברמה הקרובה לשלמות, ועם סט יכולות רחב וידע בלתי מוגבל בכל תחומי החיים (אמנות, מדע, ספרות, רפואה וכו'), הפוקוס יעבור אל ה"מה?".
המשמעות היא שהדבר הכי חשוב אצל כל אדם יהיה האופי, הדמיון, והיכולות הרגשיות, ולא היכולות האנליטיות, הפיזיות, השפתיות וכו'. האם מדובר באוטופיה? זה כבר עניין של דעה אישית ושל הדרך שבה אתם תופסים את היתרונות היחסיים שלכם בחיים.
בין אדם למכונה
כרגע נראה שהיכולת שלנו לתקשר בצורה מוצלחת עם כלי ה-AI היא פקטור מרכזי בסיכוי שלנו להצליח, כמעט בכל מקצוע שנבחר. עם זאת, ייתכן שהפקטור הזה יאבד משמעות במהירות. בסופו של דבר, הבינה המלאכותית לומדת יותר מהר מאתנו וסביר להניח שהיא תלמד להבין אותנו לפני שאנחנו נלמד להבין אותה.
ואם אתם צריכים דוגמה ממשית, כדי לאסוף נתונים על אובדן המשרות בשל הבינה המלאכותית, נעזרתי בפלאגין Prompt perfect, שמתלבש על ChatGPT כדי להפוך את הפרומפט למדויק יותר. המשמעות היא שכבר היום יש כלי AI ראשוני שמסייע לכלי AI אחרים להבין אותנו טוב יותר, וזאת רק ההתחלה.
הכותב הוא עופר נידם, יזם,מייסד ומנכ"ל דאסמיט ומהנדס אווירודינמיקה