וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לחשב את אי הדיוק: על הקשר בין בינה מלאכותית לטיפול ממוקד קצר מועד

יוסי סורוקה

עודכן לאחרונה: 30.5.2024 / 12:45

הרחק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מתנגדיו של ד"ר פרויד ניסו להתוות דרך חדשה בעולמות הטיפול ובלי משים נטעו כמה מהיסודות החשובים של הבינה המלאכותית: לוגיקה עמומה ופתרון בעיות קצר מועד

מה הקשר בין בינה המלאכותית לעולמות הטיפול הפסיכולוגי?. Freepik, עיבוד תמונה
מה הקשר בין בינה המלאכותית לעולמות הטיפול הפסיכולוגי?/עיבוד תמונה, Freepik

בתחילת החודש ציינו 168 שנים להולדתו של פרויד. בעידן הבינה המלאכותית ולאור הפיתוחים המסעירים של טכנולוגיה זו, מעניין דווקא לחזור אל קבוצת מטפלים שפיתחה מודל טיפולי מנוגד למודל של אבי הפסיכואנליזה, שקשור במידה רבה להתפתחות הבינה המלאכותית.

בשנת 1965, פרופסור לוטפי זאדה מתמטיקאי ואיש מדעי המחשב מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הציג את התיאוריה של "לוגיקה עמומה" (Fuzzy Logic). תיאוריה זו עמדה בניגוד לחשיבה הבינארית, שהייתה ביסוד החשיבה של המדעים המדויקים.

עד אז, המדענים ניסו לארגן את העולם במודלים מתמטיים מלאכותיים שלא השאירו מקום לחשיבה "בתחום האפור". לעומת הלוגיקה הקלאסית שארגנה מידע באופן בינארי (שחור/לבן, אמת/שקר, כן/לא). לתפיסתו של זאדה, עולמנו מושפע, לרוב, ממידע שאינו מדויק.

לוגיקה עמומה, המתייחסת לתחום האפור, מתבססת על ההנחה שהעולם סביבנו קיים ברמות משתנות שמושפעות מהטבע המשתנה של התנהגות או תפיסה אנושית. זאדה חשב שלוגיקה עמומה צריכה לבנות מודלים מדויקים למחקר כדי לחשב את אי-הדיוק. בהתאם לכך, הוא התעקש לשאול תמיד באיזו מידה דבר כלשהו "עמום".

לוגיקה עמומה מכילה כלים לארגון מידע בקטגוריות רחבות, גושיות. ללוגיקה עמומה יש אינסוף אפשרויות ליישום, פשוט ויעיל, במערכות שמתמודדות עם מידע מורכב, והיא מיושמת בהווה, בתחומים רבים כמו הנדסת חשמל, מדעי מחשב, כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פוליטיקה, רפואה ותחומים רבים נוספים שמתמודדים עם מורכבות החשיבה האנושית.

לתפיסה של זאדה הייתה השפעה רבה על התפתחות הבינה המלאכותית. על פי תפיסתו, נוסף טווח לעיבוד נתונים, במרחב האפור, על הרצף שבין "כן" לבין "לא". תפיסה זו הרחיבה את חשיבת האדם מעבר לשימוש בינארי במדע, בטכנולוגיה או בשימוש בשפה הטבעית.

טיפול במרחבים האפורים

אם נחזור לפרויד, בשנות ה-60 של המאה שעברה התארגנה קבוצת מטפלים במרכז לטיפול קצר מועד (Brief Therapy Center) בפאלו-אלטו שבקליפורניה, שקידמו גישה הפוכה מזו של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית. חברי הקבוצה באו מתתי-תחומים בפסיכותרפיה; הפסיכיאטר ריצ'ארד פיש, הפסיכולוג היונגיאני פאול ווצלביק, האנתרופולוג ג'והן וויקלנד ואחרים. למרות הגיוון, חברי הקבוצה היו מאוחדים באכזבה רבה מהגישות הטיפוליות המבוססות על הגישה הרפואית שהתווה פרויד.

"האשליה המסוכנת ביותר, היא זו שאומרת כי יש רק מציאות אחת", ציין ב-1977 ווצלביק. "מה שיש למעשה, הן גרסאות רבות של מציאות, אחדות מהן מתנגשות, אך כולן הן תוצאה של תקשורת ולא הארות של אמיתות נצחיות, אובייקטיביות".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

פתרון-בעיות קצר מועד

חברי הקבוצה פיתחו מודל טיפולי שנקרא "פתרון בעיות קצר מועד", שמכוון לשנות קשיים בחיי אנשים באמצעות דרכי חשיבה מועילות שמביאות לשינוי מיטבי. המודל הטיפולי כולל ארבעה צעדים שמאפשרים לתת משמעות לאותו תחום "אפור", שבין שני קצות הרצף:

  • ראשית, זיהוי בעיה, תוך הגדרת קשיים בחיים כנורמטיביים ולא כפתולוגיים.
  • שנית, בירור הפתרונות שננקטו בעבר על ידי הפונה ולא הניבו את התוצאה הרצויה עבורו.
  • שלישית, אופן ההתערבות המעשי בתלונה, בתיאום עם הפונה.
  • לבסוף, הערכת תוצאות התערבות, בהקשר לתלונה המקורית.

בניגוד למודל של פרויד שהציג פרדיגמה של "חולי", המודל הטיפולי שהתפתח בשנות ה-60 הציג פרדיגמה של "בריאות". כלומר, הקשיים בחייו של אדם שפונה לטיפול הוגדרו כנורמטיביים ולא פתולוגיים. תוצאות ההתערבויות הטיפוליות היו מועילות בשיעור גבוה, והתהליכים הטיפוליים היו קצרים באופן משמעותי לעומת טיפול בגישת פסיכותרפיה פסיכואנליטית, שנמשך לעתים שנים, ובעקבות זאת גם יקר מאוד. גישה זו של קיצור תהליכים באה היום לידי ביטוי בטכנולוגיות הבינה המלאכותית, אשר מצמצמות את העבודה הרוטינית למינימום ומאפשרות להתמקד במה שחשוב באמת: תכנון אסטרטגי וחשיבה קריאייטיבית.

כשפסיכולוגיה וטכנולוגיה נפגשות

מאז שנות ה-60 ועד היום התפתחו גישות טיפוליות שפועלות בדרך של ארגון מידע בקטגוריות רחבות, תוך שימוש בתחומים אפורים בעזרת שפות טבעיות. להערכתי, בגישות של לוגיקה עמומה לפתרון בעיות, נמצא פחות טעויות והטיה בהבנת התנהגות האדם והתוצאות יהיו מספקות יותר.

כאשר אנו לא לוקחים בחשבון את המרחבים האפורים, אנו עלולים להסיק מסקנות ולקבל החלטות שנוגעות יותר להסתברות וזיכרון של מצבים דומים. בגישה הטיפולית של "פתרון בעיות קצר מועד", מתמודדים עם תפיסות פרטיות של הפונה, דפוסי המחשבה שלו ודרכי פעילותו בנסיבות נתונות, ולא בהתאם לניסיון מצטבר וזיכרון שנאגר בחייו.

לסיכום, הדמיון, בין שתי התפיסות — "פתרון-בעיות, קצר מועד" ו"לוגיקה עמומה" — משלב בין שני תחומי ידע שונים; האחד מייצג דרך לעיבוד מידע מורכב בעולם הפסיכותרפיה, בדרך חישוב (computation) סמנטי, בשימוש בשפות טבעיות. והתחום השני מייצג את עולם עיבוד המידע באמצעות מחשבים. החיבור בין שני התחומים מאפשר להרחיב את הבנת הקשיים המורכבים של בני האדם, ובעתיד לקדם דרכי התערבות בעזרת טכנולוגיות חישוב ועיבוד מידע סמנטי.



יוסי סורוקה הוא ד"ר לעבודה סוציאלית, מטפל מוסמך בטיפול ממוקד ופיתח מודל מקוון ללימוד גישת הטיפול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully