גם כיום, בשנת 2024, חברי קהילת הלהט"ב חווים אתגרים וקשיים משמעותיים, בהקשר של הזהות והנטייה המינית שלהם בסביבת העבודה.
מסקר של LGBTech, ארגון העוסק בגיוון והכלה של קהילת הלהט"ב בשוק התעסוקה, עולה כי 18% מהעובדות והעובדים הגאים חוו להט"בופוביה במקום העבודה וש- 37% מחברי הקהילה מרגישים שהזהות שלהם/ן כלהט"ב מגבילה את קידום הקריירה שלהם. הנתונים המדאיגים הללו מדגישים שהמאבק הגאה עדיין לא הגיע לסיומו, למרות כברת הדרך הגדולה וההישגים בנושא. עוד עלה מהסקר כי 92% מהמשיבים והמשיבות מעידים כי אופי מקום עבודה להט"ב פרנדלי מהווה שיקול מרכזי בבחירת האתגר המקצועי הבא שלהם.
מה החשיבות של חודש הגאווה עבורך?
נועם פרץ, מנהל הצלחת לקוח ב-AU10TIX, מובילה עולמית באימות וניהול זהויות דיגיטליות: "כמי שגדל והתחנך בדרום בחינוך דתי ובישיבת הסדר בגוש קטיף, היציאה מהארון היא תהליך ארוך שנמשך כל יום בשנה, אפילו עד היום. אני גאה בעצמי על הבחירה שלי ללכת עם הלב, להיות קשוב ונאמן לעצמי, לאפשר לעצמי להיות מי שאני בצורה הכי אותנטית שיש, למרות ובזכות כל המורכבויות".
"אני זוכר שלמדנו בישיבה את מקור המילה 'גאווה'; בסיפור קריעת ים סוף ביציאת מצרים, המים 'גאו', כלומר התרוממו מעלה והים נחצה לשניים. כשאני חושב על המסע הפרטי שלי, אני יודע בדיוק איך זה מרגיש להיקרע לשניים. אני בטוח שעוד הרבה אנשים יכולים להזדהות עם התחושה הזו אחרי שנים ארוכות שבילו בארון. לכן, בעיניי חודש הגאווה הוא תזכורת לכך שלכל בן אדם יש ארון לצאת ממנו, מחסומים ומגננות שמונעים ממנו לממש את עצמו ולהיות גאה במי ובמה שהוא. תזכורת לכך שלכל אחד יש גוון וצבע ייחודיי שעלינו לקבל, לאהוב ולהכיל כפי שהוא".
אתי ביטון, מנהלת פרויקטים ב-Redis, מסד הנתונים המהיר והפופולרי בעולם מחזקת את הטענה: "גם היום בשנת 2024 לחודש הגאווה יש משמעות וחשיבות גדולה בהעלאת המודעות לחוסר השוויון בחברה, ובחוסר בזכויות הבסיסיות של הקהילה הגאה."
היא מוסיפה כי "כל אחד מחברי הקהילה מגיע עם סיפור אישי, שבדר"כ כולל שנים של הסתרה, וכמעט תמיד הסיפור הוא מורכב ורגיש. חודש ואירועי הגאווה שמים את חברי הקהילה במרכז וזה מאפשר להעמיק את השיח ולקרב לבבות, להפוך את החברה שלנו למקבלת וסבלנית יותר. אני מאמינה שככל שעוד אוכלוסיות יחשפו לתכנים גאים ויכירו את קהילת הלהט"ב הם כנראה יבינו שאנחנו אנשים נורמטיביים, נמצאים בכל מקום, וככל הנראה גם במשפחה שלהם".
עמית הררי, ראש צוות פיתוח בקבוצת growth ב-HoneyBook, שפיתחה טכנולוגיה לניהול פיננסי ועסקי, מספר שחודש הגאווה זה החודש שהוא הכי מחכה לו במהלך השנה. "בזמני הפנוי אני מופיע כמלכת דראג בשם MissPeak, שמאפשרת לי להוציא לאור צדדים שהצנעתי והסתרתי עוד מילדות. הכי מספק בעולם שהחברים מהאניבוק שמכירים אותי בכל הזוויות והצבעים שלי מגיעים להופעות להרים לי".
"בחודש הזה הקהילה הגאה הכי נוכחת שיש. המאבק הגאה לא הגיע לסיומו, יש עוד המון פערים להשלים עד שנגיע לשוויון זכויות מלא, לכן אסור לנו לשכוח את החשיבות הגדולה והמשמעותית של ציון חודש הגאווה. העובדה שהזרקור מופנה לקהילה הגאה ושעיריות וארגונים מציינים את החג אינה מובנת מאליה. זו תוצאה של שנים של מאבק עיקש ואינטנסיבי. אני מקווה שנגיע ליום בו לא נצטרך להילחם על הזכויות הבסיסיות שלנו וכל אחד יוכל להיות עצמו ולאהוב את מי שהוא/היא רוצה".
איתמר שהם, מנהל מוצר ביוניקורן ביטוחי הסייבר At-Bay. "חודש הגאווה הוא זמן לחגוג את הגיוון, לציין את ההתקדמות עבור זכויות הלהט"ב, וכמובן לסמן את הצעדים והמטרות הבאות קדימה. עבורי, זו תקופה שאני מרגיש גאווה בקהילה שלי בה אני מחזק את הקשרים האישיים והמקצועיים עם אנשים שמאמינים בשוויון ובכבוד הדדי. הכי מרגש לחגוג ביחד עם חברים ומשפחה את עצם היותנו".
האם לתעשייה יש תפקיד חברתי בהקשר הזה?
הדר מזרחי, מפתחת בק אנד בחברת Laguna Health שפיתחה טכנולוגיה המתמקדת בניתוח שפה טבעית בזמן אמת בתחום הבריאות, מאמינה שלתעשייה יש מקום מרכזי בעיצוב המציאות.
לדבריה, "יש המון מקום לתעשיית ההייטק לתרום לקהילה — בין אם זה בתרומות כספיות או בפעילויות שהחברות מארגנות. גם בתוך החברות עצמן יש משמעות לציין את היום הזה, ולתת במה לחברי הקהילה הלהט"בית בחברה. זה מאפשר חשיפה לעולם הזה, שרוב האנשים ההטרוסקסואלים לא נוגעים בו, וגם לא בהכרח מרגישים בנוח לחפש אותו או לחקור ברוב המקרים. כבר ביום הראשון כשהגעתי ללגונה ראיתי דגל גאווה קטן על שולחן האוכל בכניסה, סממן כה קטן, שגרם לי ברגע אחד להרגיש יותר בנוח".
נטלי דאיזדה, מנהלת אופרציה ב-BeeHero, מאמינה שלכל חברה וקהילה יש אחריות בהקשר הזה. "כמו שבאירועי חברה דואגים לאוכל כשר למהדרין למי שצריך, כך גם מכבדים כל מאפיין מייחד של כל עובדת ועובד. אני יכולה להגיד בשמחה שלמרות שאני עובדת בצוות יחסית מצומצם, הרגשתי הכי טבעי עם מי שאני מהיום הראשון. ויום המצעד אפילו מצויין אצלנו כיום חג בחברה ותולים דגלי גאווה במשרד."
נטלי מוסיפה כי בתור חברה מובילה בתחומה בחו"ל, וכמו כל הסטרטאפים הישראלים, הם גם סוג של שגרירים של ישראל בעולם. "במיוחד בימים כאלה, חשוב שהעולם יראה שהחברה הישראלית פלורליסטית וסובלנית. במדינה שמרנית כמו שלנו, תעשיית ההייטק היא לא רק הקטר של הכלכלה, אלא גם של שוויון הזכויות לקהילה. המעטפת שחברות נותנות לקהילה ולמשפחות גאות, החל מאירועים וסדנאות ועד לתמיכה כלכלית ומתן שוויון זכויות בפועל, מייצרת דה פקטו שינוי במציאות".
"אצלנו ב-At-Bay, יש שוויון מלא עוד משלב הראיונות ובעבודה המשותפת בצוותים השונים, התרבות הארגונית וסביבת העבודה מכילה ופתוחה. בשנה האחרונה בתקופה שלפני פרוץ המלחמה, הנהלת החברה תמכה ונתנה גב למאבק למען הדמוקרטיה ולזכויות הקהילה. זה לא מובן מאליו, וזה מחזק מאוד את תחושת השייכות למקום העבודה, שמאפשר לכולם, ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר להרגיש שווים ומשמעותיים". מציין איתמר.
"תעשיית ההייטק מאופיינת בפתיחות ובגיוון האנושי שלה וסטארטאפים לרוב מקדמים את הערכים האלה של שוויון, סובלנות וקבלה בתרבות הארגונית שלהם בצורות שונות. אין חברה שאני מכיר היום שלא מציינת את חודש הגאווה בדרך כלשהי, בין אם באירוע תרבות, פאנל שאלות תשובות ושת"פים עם דמויות מובילות בקהילה כמו מרצים, מלכות דראג או מובילי דעת קהל כדי להעמיק את השיח, ולגבש ולקרב בין העובדים" מוסיף עמית ומשתף בחוויה שלו בהאניבוק.
"מהרגע שהתחלתי לעבוד כאן לפני 5 שנים, הצלחתי להביא ולהביע את עצמי בצורה הכי פתוחה ומקבלת שיש. מעבר לשיחות, פעילויות והרצאות בחודש הגאווה, הלוגו של החברה נצבע בצבעי הגאווה לאורך כל החודש גם ברשתות החברתיות וגם במוצר עצמו. לאורך כל השנה יש אווירה שמאפשרת שיח מכיל ושוויוני שבו יש מקום להביא נטייה, נראות, זוגיות וכל אספקט מחיי היומיום לתוך המשרד. האווירה והתרבות הארגונית הזו אפשרו לי לצמוח אישית ומקצועית".
אתי מחזקת את הטענה "לדעתי לתעשיית הטק יש תפקיד חשוב בהקשר הזה, וכמו שהיא מתפקדת כ'קטר של המשק' היא יכולה להוביל אחריה ולייצר נורמות וערכיים חברתיים ליברליים בשוק העבודה ובחברה בכלל. לשמחתי ברוב המקרים היא אכן מצליחה במשימה זו.
השנה נציין בחברה את הפרייד באופן מותאם למצב במדינה, יחד עם חבר צוות נוסף אעביר סדנה לכל עובדי Redis בישראל על חוסר השוויון בישראל, סטטוס זכויות והמאבק של הקהילה הגאה. השלב הראשון בדרך לשינוי הוא להכיר בפערים הקיימים ולרתום כמה שיותר שותפים ושותפות למאבק הגאה. יש לכך חשיבות גדולה עבורי ואני מודה על כך שמקום העבודה שלי מאפשר לזה לקרות.
"התרבות הארגונית באותנטיקס מקבלת כל אדם, בלי קשר למוצאו או העדפותיו. היא עוברת בתקשורת פנים ארגונית, מושרשת ע"י ההנהלה ומורגשת היטב בכל מחלקות וצוותי הארגון" מספר נועם. "מדי שנה בחודש הגאווה החברה צובעת את הרשתות ומקשטת את המשרדים בצבעי הגאווה, מקיימת Happy Hour חגיגי הכולל פעילות העשרה, מפרסמת את אירועי הגאווה ומעודדת את כל העובדים שמבקשים לקחת חלק. באותו האופן לדעתי תעשיית ההייטק צריכה להוביל בהקשר הזה, ולהיות חוד החנית של ערכי השוויון והסובלנות בחברה הישראלית כולה".
מה דעתכם על ביטול מצעד הגאווה בת"א? איך בכל זאת תציינו את החג השנה?
נטלי: "מצד אחד לא הצלחתי לחגוג או לשמוח באף חג מאז ה-7 באוקטובר. מצד שני אני כל כך מחכה לזמן הזה כל שנה. זה באמת מורכב אבל אין ספק שאסור לנו לוותר על היום הזה, על הגאווה. נמשיך להילחם עבור הזכויות של הקהילה ולחגוג את האהבה".
"לדעתי ביטול מצעד הגאווה זו החלטה הגיונית. זה אירוע מורכב מאוד לקיים בשנה הזו, אחרי ה-7 באוקטובר" אומרת הדר. "במקום המצעד תתקיים עצרת גאווה, שזו דרך ממש נכונה לדעתי להנכיח את רוח המצעד. בירושלים למשל, מצעד הגאווה דומה יותר לאירוע מחאה והפגנה למען הזכויות שלנו. אני חושבת שזה יהיה הרבה יותר חזק ומשמעותי ליישם את זה באותה צורה בתל אביב."
נועם מסכים עם הדר: "עברנו אסון לאומי, המלחמה עדיין נמשכת. קשה מאוד לחגוג גאווה כשאחינו ואחיותינו החטופים נמצאים מתחת לאדמה ועוברים עינויים נפשיים ופיזיים. אני מברך על ההחלטה לשנות את אופי המצעד השנה. זה הזמן להפגין סולידריות ואחדות".
גם אתי מסכימה עם ההחלטה לבטל את המצעד "בזמן הנוכחי עם המציאות בישראל אין מקום כרגע לחגיגות ומצעדים. ובכל זאת, אציין את החג באופן פרטי במעגל המשפחתי. אני מתכננת להסביר בפעם הראשונה לבתי הבכורה, בת השנתיים ותשעה חודשים, את הבסיס למשפחה שלנו אל מול משפחות אחרות. אני מקווה שבמשך השנים כל סוגי המשפחות יהיו שוות".
"אני מבין את המורכבות והסיבות שהמצעד בוטל השנה. אני מסכים עם ההחלטה לציין את החג במתכונת שונה שלוקחת בחשבון את מצב המורל הלאומי. זאת השנה הכי קשה שחווינו כעם, ואין צורך להפריז בחגיגות אבל עדיין , גם היום, אסור לנו לזנוח את המאבק על הזכויות שלנו לשוויון. אני אגיע ואצעד השנה במצעד בירושלים, שבמהות שלו הינו צעדת מאבק שמתאימה לרוח התקופה", מספר עמית.
איתמר מזכיר את החשיבות להשתתף באירועי גאווה מותאמים למצב, גם השנה "אומנם המצעד המסורתי בוטל, אבל מתקיימת עצרת למען השוויון בשיתוף משפחות החטופים בצ'ארלס קלור בתל אביב, ובירושלים מצעד שוויון בחיים לזכר רס"ן שגיא גולן ז"ל."
הוא מסכם: "בתקופה מורכבת זו, המצעד חוזר לשורשים המחאתיים שלו. בזמן שבכנסת יושבת קואליציה רחבה שעושה כל שביכולתה לקחת את זכויות הקהילה אחורה, זו שנה קריטית להתייצב ולמחות ולהזכיר שאנחנו כאן - ולא הולכים לשום מקום. אני מקווה מאוד שכל מי שבא לחגוג עם הקהילה בשנים קודמות יגיע גם השנה לציין את החג בצורה מותאמת ולדרוש יחד איתנו שוויון זכויות מלא לכולם".