על פני קריירה ארוכת שנים, מנהלים בהייטק זוכים להתנסות בארגונים מסוגים ובגדלים שונים, ששונים מהותית זה מזה. המעבר מסטארטאפ אג'ילי לתאגיד ענק ולהפך נוטה לאתגר גם את המנהלים המנוסים ביותר, שנדרשים לסט מיומנויות חדש ואחר, כמו גם תרבות ארגונית, תחומי אחריות וצורת עבודה שונים לחלוטין. אז מהם ההבדלים הבולטים ואיך עושים את זה נכון? שוחחנו עם ארבעה מנהלים בכירים שהיו בשני צידי המתרס ושרדו כדי לספר.
מתאגיד לסטארטאפ - אחריות גדולה יותר, קבלת החלטות מהירה
"הבדידות שם למעלה היא כוח בונה ושוחק גם יחד", מספר אריאל כץ, מנכ"ל הסטארטאפ Sisense ובכיר מיקרוסופט בעברו. לדבריו, "בסטארטאפ האחריות הכבדה והבדידות נוכחים כל יום. זה כולל קבלת החלטות אסטרטגיות וטכניות שרק בדיעבד ניתן יהיה לדעת את תוצאותיהן. זה בא לידי ביטוי בכל החלטה, קטנה כגדולה, כמו למשל החלטה אסטרטגית על שינוי המיקוד של החברה. כדי להתמודד עם הבדידות, יצרתי רשת תמיכה של עמיתים ומנטורים, ביססתי צוות הנהלה חזק עם ערכים משותפים, ושילבתי את המשפחה כעוגן רגשי יומיומי".
אריאל מוסיף כי "המעבר מניהול של מחלקה או יחידה בתוך ארגון גדול לניהול של חברה שלמה דורש הבנה מעמיקה במגוון תחומים: כספים, ליגל, מכירות ושיווק. הפכתי ממומחה לתלמיד בתחומים רבים. אימצתי גישה של growth mindset, למדתי לשאול הרבה שאלות ופחות לתת תשובות ולהיות חשוף ושקוף לגבי מה שאני לא יודע. בסוף למדתי שכולם רוצים לעזור".
בסטארטאפ, הבורד הוא שותף אסטרטגי ולא מנהל שמטיל משימות שוטפות כמו בתאגיד. על כך מספר אריאל: "השתמשתי בידע ובקשרים של חברי הבורד כדי לנווט את החברה טוב יותר. הם ראו חברות רבות כמו שלי והעצות שלהם חסכו לי הרבה תסכולים וגם חשפו אותי לאנשים מדהימים. למרות האתגרים, אני נהנה מאד מכל יום בעבודה. יש משהו כל כך מרתק באתגרים המגוונים היומיומיים וביכולת שלי להשפיע ישירות על הצלחת החברה. כל יום הוא הזדמנות לצמוח, ללמוד ולהוביל את Sisense לשיאים חדשים".
לומדים לעשות הכל, תוך כדי תנועה
לדברי ודים קסטין, סמנכ"ל איכות ורגולציה בסטארטאפ וקטוריוס טכנולוגיות רפואיות, "לאחר יותר מ-30 שנה בהן ניהלתי מערכות איכות בחברות בינלאומיות גדולות, בין השאר בג'ונסון וג'ונסון בתחום ציוד רפואי, חשבתי שכבר ראיתי הכל. עד שקיבלתי הצעה מ- Vectorious, חברת סטארטאפ ישראלית המפתחת מוצר רפואי מדהים למדידת לחץ בעליית הלב השמאלית.
ידעתי שאני נכנס לטריטוריה חדשה, שתהיה שונה לחלוטין ממה שאני מכיר - כי אין הרבה משאבים בחברה כדי לחלק את התפקידים והאחריות בין העובדים בצורה מושלמת - אבל רק לאחר שהתחלתי בתפקידי הבנתי כמה עמוק הפער הזה. אין תחום שאני לא נוגע בו, ולא רק בתחום האיכות והרגולציה. פתאום מצאתי את עצמי מבצע תפקידים שמעולם לא נגעתי בהם".
ודים מוסיף כי "אם כבר מדברים על התחום של חוקים וסטנדרטים, שזה בעצם הלחם והחמאה של התפקיד שלי, דווקא בסטארטאפ יש צורך בהכרת הסטנדרטים בצורה מושלמת כדי לדעת לפרש וליישם אותם בצורה קריאטיבית ולהתאים אותם לחברה קטנה ודינמית. תהליכים קיימים עשויים שלא להתאים או להשתנות מעת לעת בהתאם לשלב התפתחות החברה".
הוא מסכם כי "המעבר מחברה גדולה לחברת סטארטאפ היה משמעותי כדי לסיים את הפאזל של התפתחות אישית ומקצועית ולאפשר טעימה של עולם מקצועי וחברתי אחר - עולם דינמי ומאתגר, מקצועי ויצירתי".
כשסטארטאפ מתמזג לתאגיד - יותר משאבים, יותר השפעה, אבל נעים לאט
שי מורג, לשעבר מנכ"ל הסטארטאפ Ermetic, עשה את הדרך ההפוכה. בשנה שעברה הוא מכר יחד עם שותפיו את ארמטיק לענקית הסייבר Tenable. כיום הוא סגן נשיא בכיר ומנכ"ל Cloud Security ב - Tenable, המתמחה בניהול חולשות וצמצום איומי סייבר.
לדבריו, "כמנכ"ל של סטארטאפ, אתה זה שאומר את המילה האחרונה, לטוב ולרע. כל החלטה נראית גורלית, והיא רשומה על שמך. מרגישים לחץ יום יומי, גם כשהולכים לישון בלילה. בתאגיד, לעומת זאת, יש שותפים רבים לקבלת ההחלטות, וצריך לדעת לרתום את הארגון גם למעלה וגם לצדדים. המשמעות היא שמשך קבלת ההחלטות ארוך יותר, אך גם שלא נושאים בנטל האחריות לבד. ההבדל בין החלטה מוצלחת בתאגיד להחלטה פחות מוצלחת לא מרגיש גורלי כמו בסטארטאפ".
הבדל נוסף שהוא מציין זה הגמישות: "בגלל שיש אלפי עובדים, עשרות אלפי לקוחות ושותפים רבים, כל שינוי משפיע לרוחב ולכן חייבים לפעול על פי נהלים מאוד מסודרים. בסטארטאפ יש הרבה יותר גמישות ואפשר לפתור דברים בצורה יותר קלה ומהירה וזה משהו שקשה להתרגל אליו.
במהלך קריירה של 25 שנה בחברות הייטק, חווה אלעד שולמן, מנכ"ל ומייסד שותף ב - Lasso Security לא פחות מ-5 פעמים את המעבר מעבודה בחברות סטארט אפ לעבודה בתאגיד, גם כעובד וגם כמייסד. גם הוא מציין את תהליכי קבלת ההחלטות כהבדל עיקרי בין סטארטאפים לתאגידים:
"בתאגידים יש נהלים ופרוצדורות מסודרים, צריך ללכת בדרכים המקובלות וכל החלטה צריכה להיות מגובה בנתונים ואישורים של גורמים רלוונטיים, אין קיצורי דרך. בסטארטאפ אנחנו חייבים להיות גמישים ולהגיב במהירות לשינויים גם אם זה אומר שלפעמים החלטות נלקחות על פי תחושה וללא מחקר מעמיק" אומר אלעד.
"בנוסף, בתאגידים יש משאבים מכל הסוגים שבשסטארטאפ חסרים - כספים, כוח אדם ואפילו רכש של טכנולוגיות מתקדמות ויקרות העומדות לרשותך בכל עת. בסטארטאפ, אתה צריך להיות מאוד יצירתי בשימוש במשאבים" מציין אלעד.
הוא מוסיף כי "בתאגיד הסיכונים קטנים, אפשר לקחת החלטות נועזות, כשלונות לא יהיו משמעותיים לארגון בסדר גודל כזה. בסטארטאפ זה עלול to make you or break you ויש הרבה על הכף. החלטות צריכות להילקח בכובד ראש".
אז מה הטיפים שלכם למעבר מוצלח וחלק?
אלעד: "קחו מנטור או יועץ שעשו בעבר את המעבר הזה ויוכלו לתת עצות מעשיות, גם למהלכים הפשוטים ביותר; מישהו שיהיה שם עבורכם כשתרצו להריץ רעיונות או לקבל חוות דעת נוספת. כשמדובר במעבר לסטארטאפ, טיפ הזהב שלי הוא לשמור על גמישות ודינמיות. דברים ישתנו מהר, כל הזמן. זה המקום להיות אופטימיים ולראות את המטרות ארוכות הטווח. יחד עם זה, החיבור אל השותפים למסע צריך להיות אבסולוטי עם אמון ברמה הכי גבוהה שיש, אין לזה תחליף".
למי שעושים את התהליך ההפוך ועוברים לתאגיד אחרי תקופה בחברה צעירה ודינמית, הוא מציע ללמוד את התרבות הארגונית הנהוגה בחברה, שהיא הבסיס לכל פעולה ניהולית שתצטרכו לבצע, ואליה להתאים את החזון האישי שלכם: "אם הסטארטאפ שלכם נרכש על ידי תאגיד גדול, תצטרכו ללמוד להיות יותר מערכתיים, להשקיע המון באינטגרציה של הרכישה, ולנסות לשלב את הסטארטאפ בקורפורייט בזהירות וביעילות."
שי: למנכ"לים שעושים את המעבר מסטארטאפ לתאגיד אני ממליץ להיות סבלניים. התהליכים לוקחים זמן רב יותר ויש יותר שותפים לדרך. ומצד שני, למרות שזה יותר מאתגר - אל תוותרו לעצמכם או לארגון. אם אתם מאמינים שמשהו צריך להשתנות, תדאגו שזה יקרה".
לסיכום, הגודל כן קובע!
בין אם אתם עובדים בסטארטאפ או בתאגיד, חשוב שתכירו את התרבות הארגונית במקום העבודה שלכם, את היכולות והמגבלות, את המשאבים והתשתיות. היעזרו במנטורים שכבר עשו את התהליך ויוכלו לשתף מניסיונם; הצטיידו בסבלנות ובגמישות מחשבתית, ובעיקר זכרו שמעברים מסוג זה עשויים להיות מאתגרים אך גם מאוד מעשירים ומלמדים.