אחת שיודעת: זה הכיוון החדש של "סנדקית הבינה המלאכותית"

גם במסגרת שיגעון הבינה המלאכותית, זה הישג יוצא דופן: סטארט-אפ שנוסד רק לפני ארבעה חודשים שווה כבר מיליארד דולר, לא פחות מתשעה אפסים. מי שעומדת מאחורי הסטארט-אפ, שנקרא World Labs, היא אישה יוצאת דופן (ועם שם יוצא דופן, היא סינית- אמריקאית). מדובר בפרופ' פיי פיי לי, שהובילה את הבינה המלאכותית לפריצת הדרך של הראייה הממוחשבת ב-2009.

גם בליגת ה-NBA של מצליחני הטק, אין הרבה אנשים עם רקורד כמו של פרופ' לי. היא כיהנה בתפקידים של סגנית נשיא ומדענית AI ראשית בגוגל, יועצת מדיניות טכנולוגית לבית הלבן ועוד. בזכות החלוציות היא זכתה לכינוי "סנדקית הבינה המלאכותית" ולמעמד של אחת מעשרת מדעני המחשב החשובים ביותר של ימינו. כשהיא מסמנת כיוון חדש לבינה המלאכותית, כדאי להקשיב לה.

בסטארט-אפ החדש, פרופ' לי מהמרת שהבינה המלאכותית הולכת לתפוס מיקוד חדש: "אינטליגנציה מרחבית" (Spatial Intelligence). אם זה מזכיר לכם משהו משיעורי הפסיכולוגיה או הגאומטריה - אתם צודקים. בשנת 1983, פרופ' חלוץ אחר בשם הווארד גרדנר, שינה מהיסוד את תפיסת האינטליגנציה, כשפרסם את "תיאוריות האינטליגנציות המרובות". הוא קבע שיש לנו לפחות שמונה סוגי אינטליגנציה ולא רק ציון IQ אחד. האינטליגנציה המרחבית היא אחת מהן.

החיבור בין הסטארט-אפ של פרופ' לי לפסיכולוגיה התפתחותית וקוגניציה אינו מקרי. הרעיון מאחורי הבינה מלאכותית חד ופשוט: לפתח מכונות שמפגינות אלמנטים של התנהגות תבונית. גם התמצאות במרחב זו יכולת תבונית, ויעידו על כך אלו שניסו לנווט בלי Waze כשהתוכנה השתבשה והחליטה שיקנעם זו ביירות וגדרה היא קהיר.

התרומה הגדולה של ג'נרטיב AI (הבינה היוצרת) לתחום של בינה מלאכותית מתבטאת בכך שנתן למכונות את היכולת להבין ולדבר בשפה אנושית. מערכות כמו ChatGPT4 פתאום יכלו לעשות משהו שמקודם היה בלתי אפשרי - ליצור בעצמן תוכן חדש כמו טקסטים, תמונות, וידאו ועוד.

פרופ' לי רוצה לתת לטכנולוגיה יכולת תבונית טבעית נוספת, של התמצאות במרחב. כשאנחנו רואים כוס שעומדת בקצה השולחן, תוך מאית שניה המוח שלנו מעריך אם ומתי היא עומדת ליפול על הרצפה. עבורנו היכולת האנושית המופלאה הזו היא אוטומטית ומובנת מאליה. אבל בפועל, זו פעולה סופר מורכבת של חישוב מתמטי מסובך בזמן אפסי. גם אם נכשלתם בשלוש יחידות מתמטיקה, פה אתם אלופים.

אם הבינה המלאכותית באמת באה להוריד מאתנו נטל משימות, אז מכונות עם אינטיליגנציה מרחבית גבוהה עשויות להיות מאד שימושיות.

הנה דוגמה מאחד התחומים המסעירים ביותר עבור ה-AI - תחום הרפואה. הרובוטים שמתפקדים כיום כסייענים בבתי חולים בישראל מסוגלים למצוא את דרכם במרחב, אבל לא יותר מזה. להבין שמטופל הולך ליפול ולהרים אותו רגע לפני שזה קורה - זה החזון של פרופ' לי. אם ג'נרטיב AI פתח את האפשרות לעשות משהו חדש בתחום היצירה, פה נפתחת האפשרות לעשות משהו חדש בתחום התנועה. זה לא הולך ברגל, תרתי משמע.

פיתוח אינטליגנציה מרחבית צפוי לעשות טוב לטכנולוגיה אחרת שקצת נדחקה הצידה - מטאוורס ועולמות וירטואליים. אם אנחנו רוצים בינה מלאכותית רבודה שמנחה רופאים בזמן אמת איך לבצע חתך מינימלי, אינטליגנציה מרחבית גבוהה היא חובה.

יש עוד דבר אחרון שפרופ' לי יודעת ורובכם עוד לא. הבינה המלאכותית מפוצצת במידע. חייבים להזין אותה בעוד ועוד דאטה כדי להתאמן וללמוד והיא לעולם לא שבעה. אבל המודלים העכשוויים יותר ויותר מתקרבים למיצוי מקורות מידע שהם מכירים, כמו טקסטים ותמונות. כלים כמו צ'אט ג'יפיטי כבר עברו על האינטרנט הלוך וחזור.

מידע מרחבי הוא סוג חדש של אוכל, שיכול להקפיץ את ה- AI לשלב הבא. אם הבינה המלאכותית תישאר רעבה, היא מסתכנת בגורל דומה לממותה.



אריאל פלג היא אסטרטגית חדשנות, חוקרת תרבות טכנולוגית וחברה בצוות ההיגוי של מרכז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע