צה"ל כחממת הזנק: החדשנות הטכנולוגית של חיילי המילואים בחסות המלחמה

במשך שנים, צה"ל התגאה בחדשנות הטכנולוגית שצמחה ביחידות העילית של חיל המודיעין, אולם, מלחמת חרבות ברזל חשפה פער עמוק בין היכולות המתקדמות של יחידות אלה והטכנולוגיה הצבאית לבין הצרכים של הכוחות הלוחמים בשטח.

לאורך השנים, הפוקוס של החדשנות הונח בעיקר על יחידות המודיעין, אך בחודשים האחרונים התברר לכולנו כי השריונרים והחי"רניקים, המנהלים את הלחימה בפועל, משתמשים באותם כלים מיושנים ולא בדיוק חדשניים. הפער הזה הוביל לתופעה מעניינת: חיילי מילואים שמשרתים ברצועת עזה ובצפון, רבים מהם אנשי הייטק במקצועם, בעלי יכולות טכנולוגיות גבוהות, מביאים את כישוריהם היזמיים ומפתחים פתרונות טכנולוגיים מאולתרים שמהווים בסיס לסטארטפים ביטחוניים חדשים.

"אנחנו רואים את זה יותר ויותר החל מה-7 באוקטובר וככל שהלחימה נמשכת" משתפת עו"ד יעל שמעון מני, שותפת היי-טק בפירמת עוה"ד פרל כהן, "מילואימניקים שמגיעים מתחומים שונים באזרחות, נמצאים יחד בשטח ומבינים בזמן אמת ומתוך צורך ממשי מה חסר להם. אחד מעלה רעיון, השני מציע מספר אפשרויות להגשמתו, השלישי מתחיל להריץ את הביצוע ונוצר סטארט אפ חדש עם מוצר פוטנציאלי ושלושה יזמים - CEO, CTO ו-"COO .

חברת 'עין שלישית מערכות', המפתחת, משווקת ומייצרת מערכות אלקטרואופטיות המשלבות יכולות בינה מלאכותית לאיתור רחפנים וכטב"מים, נולדה גם היא מתוך הצרכים שזוהו בשטח.

"הניסיון בצה"ל בשטח הוא חסר תקדים", מסביר ליאור סגל, מנכ"ל החברה. "פיתוח בזמן מלחמה הוא מאד ממוקד בפתרון פערים ומענה מהיר. אתה לא צריך לדמיין או לשער מה יהיה האיום ודרך ההפעלה שלו, זה פשוט קורה לך מול העיניים", הוא מוסיף, "היכולת לבחון פתרונות ולקבל פידבקים אינטליגנטיים ממשתמשי קצה לא מקובעים, מאפשרת לחסוך איטרציות רבות בתהליך הפיתוח."

תופעה זו מסמנת התחלה של עידן חדש בתעשייה הביטחונית הישראלית. לא מדובר בפתרון נקודתי בלבד, אלא בפוטנציאל לסטארטאפ שלם שיכול לשנות תחומים שלמים, מלוחמה תת קרקעית ועד הגנה אווירית.

"המלחמה מהווה תהליך מזורז של ביגור ושיפור לטכנולוגיה שלנו", אומר סגל, ומדגיש כי החיבור בין הצרכים הדחופים בשטח לבין היכולות הטכנולוגיות של חיילי המילואים יוצר הזדמנויות חסרות תקדים.
"פיתוחם המהיר של המוצרים, השגת מימון נקודתי לייצורם, והטמעתם בשטח בזמן אמת כ-POC (הוכחת היתכנות) מהווים מקפצה משמעותית לכל סטארטאפ בתחילת הדרך", מוסיפה יעל שמעון מני, "כמובן לצד הערך הראשוני שלשמו נוצרים המוצרים - ייעול הלחימה והצלת חיי אדם".

לצד ההתלהבות, תופעה זו מעלה גם שאלות מורכבות בנוגע להיבטים משפטיים של הפתרונות הטכנולוגיים שמיוצרים בשטח. בניגוד לתהליכי הפיתוח המסודרים בצה"ל בשגרה, כאן החיילים בשטח מגבשים רעיונות, יוצרים אבות טיפוס, וכבר חושבים על הסטארטאפ הבא, בעוד שלמדינה אין בהכרח חלק פורמלי בתהליך.

"מצב דברים זה יוצר לעיתים חוסר בהירות, הן לעניין זכויות הקניין הרוחני בתוצרים והן לעניין היכולת להשתמש בהם מבחינה רגולטורית" מסבירה יעל שמעון מני. "לרוב, מדובר באנשים מוכשרים שעושים את זה בנוסף לעבודה האזרחית שלהם", אומר סגל. "ועדיין" מוסיפה שמעון מני, "יש מקום להבין מהו חלקם של אלו במיזם, ככל שירקום עור וגידים, מהו חלקו של הצבא, ואילו אישורים נדרשים, אם בכלל, לצורך ייצור המוני שלו".

"גם בצד המשקיעים אנו עדים לשינוי מגמה" אומרת יעל שמעון מני. "עד למלחמה, התעשייה הביטחונית נחשבה לפחות אטרקטיבית בשל הרגולציה המורכבת והצורך באישורים רבים הן להקמת חברות ביטחוניות בישראל והן לייצוא מוצרים ביטחוניים מחוצה לה. אולם כעת, המשקיעים מזהים פוטנציאל רב ביזמים צעירים עם ניסיון קרבי ופתרונות שנבדקו בשטח.

העולם הביטחוני היה במעמד 'בן חורג' בהיי-טק בכלל והישראלי בפרט. היום, דיפנס-טק הוא מושג מקובל שמתגלגל על הלשון של הרבה משקיעים", מציין סגל ומסביר כי התעשייה עוברת מהפכה בתחום הלוחמה. ברחבי העולם, מדינות נמצאות במרוץ חימוש טכנולוגי, כשהמלחמה באוקראינה מהווה דוגמה מצוינת לחשיבותן של טכנולוגיות חדשניות בשדה הקרב, ומה שקורה כעת בישראל הוא חלק ממגמה עולמית של חדשנות מהירה בתחום הביטחוני", מסבירה שמעון מני.

אולם, לצד ההזדמנויות שנוצרו בישראל בעל כורחה בשנה האחרונה יש לזכור כי קיימים גם אתגרים משמעותיים שיכולים לעכב ולהאט תהליכים כאלה. הרגולציה בתחום הביטחוני בישראל מסורבלת ואינה ערוכה למציאות שבה חיילים מפתחים טכנולוגיות מתקדמות בשטח. אנחנו עלולים להגיע למצב שבו פיתוחים חשובים 'יברחו' לחו"ל, שם הרגולציה עשויה להיות גמישה יותר.

סגל מספר על הקשיים שהיה צריך להתמודד עמם: "בישראל קיים אתגר רגולטורי מכביד במיוחד, שלדעתי הביא לפגיעה משמעותית במוכנות הטכנולוגית שלנו לעימות הנוכחי. מגבלות מובנות בתחום היצוא לרחפנים יצרו וואקום בו לחברות קטנות וגדולות היה קשה מאד לפעול בחו"ל."

אם כך, התופעה מעמידה את מערכת הביטחון בפני דילמה משמעותית. מצד אחד, החדשנות הספונטנית בשטח מספקת פתרונות חשובים ללחימה העכשוויות ולשמירה על חוסנה הביטחוני של המדינה בעתיד, ומצד שני, הסירבול והיעדר מסגרת מסודרת לניהול התהליכים הללו עלולים להוביל לתסכול בצד היזמים והמשקיעים ואובדן נכסים אסטרטגיים למדינה.

"בזמנים קריטיים אלו, המערכת כולה נדרשת לחשוב מחוץ לקופסא", אומרת יעל שמעון מני, "ולמצוא דרך לעודד את החדשנות שנולדת בשטח, על ידי בניית מודלים מוסדרים, קצרים, יעילים והגונים של שיתוף פעולה בין הצבא, התעשייה והיזמים, תוך שמירה על הגמישות הנדרשת בתהליכים מסוג זה. בניית מסגרות מסוג זה יאפשרו למצות את הפוטנציאל העצום הטמון בהון האנושי של חיילי המילואים, ולהשיא רווחים כלכליים ואסטרטגיים לכל הצדדים".

"אני מאד מקווה לראות שינוי בגישה המסורתית של אינטגרטורים גדולים שנותנים מענה מקצה לקצה" אומר סגל. "פתרונות אלה לרוב יקרים מאד, איטיים ולא נכונים לכל בעיה. כמובן שיש בעיות שרק אינטגרטור כמו תעשייה אווירית יכולים לפתור, אבל יש הרבה מאד מקומות - בייחוד בעולם הרחפנים - בהם לשחקנים קטנים יותר יש יתרונות משמעותיים וניתן ללמוד מהאוקראינים בהקשר הזה, איך חברות קטנות משנות תוצאות של מלחמה ושוברות דוקטרינות של שנים בשבריר העלות. אם התעשייה הביטחונית הישראלית לא תשכיל להסתגל למצב החדש הזה, הנטל הביטחוני-כלכלי יהיה איום ונורא ויתרה מכך המחיר בחיי אדם יהיה גדול יותר."

בעוד שהלחימה נמשכת, והאיומים מחזיתות נוספות גוברים, החדשנות הספונטנית בשדה הקרב, לצד ההתעניינות המחודשת של משקיעים בתחום הדיפנס-טק, מסמנות פוטנציאל לשינוי מהותי בענף התעשייה הביטחונית. בעוד חברות ותיקות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית ממשיכות להוביל בפיתוח מערכות מורכבות, סטארטאפים חדשים מביאים גמישות וחדשנות חסרת תקדים. האתגר העומד בפני המערכת הביטחונית הוא למצוא איזון בין הניסיון של החברות המסורתיות לבין הסטארטאפים החדשים, ולייצר מסגרת רגולטורית שתאפשר לחדשנות לחזק את יכולותיה הביטחוניות של ישראל, ולבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום.