איגוד ההייטק הישראלי משיק פורום סטארטאפים חדש בהשתתפות פאנל משקיעים

על רקע מציאות של חוסר יציבות כלכלית וביטחונית, איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים השיק היום (ד') את פורום הסטארטאפים - שנועד לתמוך ולהעניק מענה מקצועי לחברות סטארטאפ בתחילת דרכן.

במסגרת אירוע ההשקה שהתקיים בשבוע שעבר במשרדי הרצוג פוקס נאמן בתל אביב, נערך פאנל משקיעים שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חברות סטארטאפ צעירות, בהשתתפות גילי אלקין, מייסדת-שותפה בקרן ICI Fund; יעל גרינבאום־כהן, שותפה בקרן aMoon; חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות; רינת ברמן, מנכ"לית Fundit; וזיו אלול, יזם, משקיע ומנכ"ל חברת Pery.

"הירידה בכמות החברות החלה כבר ב-2014, אבל אני מאמין שבשנה הקרובה נראה התאוששות מסוימת ואפילו עלייה", אמר חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת ההזנק ברשות החדשנות. "זה מרשים במיוחד בשנה של מלחמה וגיוסי מילואים. הקרנות ממשיכות להאמין בנו, וזה מדהים. זה זמן מצוין להיות יזם."

גילי אלקין, מייסדת שותפה בקרן ICI Fund, הוסיפה: "גיוס כספים הוא סיוט, חוויה קשה גם בזמנים טובים — ועכשיו זה אפילו קשה יותר. למרות שיש הרבה כסף בשוק, אנחנו רואים ירידה בהשקעות שלא בהכרח מושפעת ישירות מהמצב בארץ, אלא ממשבר גלובלי שמשפיע גם במדינות אחרות. המצב הספציפי בארץ משפיע פחות ממה שחושבים. מה שכן, רק אחת מתוך 200 חברות מצליחה לגייס, ולכן חשוב מאוד שתהיה כימיה טובה בין היזמים למשקיעים. בסופו של דבר, זה משחק לטווח ארוך, ומערכת יחסים טובה יכולה להשפיע משמעותית על ההצלחה".

יעל גרינבאום־כהן, שותפה בקרן aMoon: "הקשר בין יזם למשקיע הוא כמו חתונה ודורש רמה גבוהה של אמון הדדי. זה מתבטא במיוחד במצבים מאתגרים, כמו דאון ראונד, שיכולים להיות כואבים גם ליזם וגם לקרן. ככל שהאמון גדול יותר, כך הדרך המשותפת יכולה להיות ארוכה ומוצלחת יותר, ולכן חשוב לבנות פתיחות גבוהה בין הצדדים".

לדבריה, "יזמים צריכים להיות ממושמעים בבחירת הקרנות שאליהן הם פונים. יש לוודא שאין לקרן השקעות בחברות מתחרות ולחקור את המשקיע, את הפורטפוליו שלו, ולנסות להגיע לשותפים בקרן. בתחילת המלחמה, הקרנות בארה"ב עצרו השקעות כדי להבין את כיוון המצב. כדי לגייס מקרן בחו"ל, חייבים לעלות על מטוס, להשקיע ולנסוע להכיר אותם. רק כך אפשר להביא את הכסף".

"כשאנחנו בוחנים מצגות, אנחנו מחפשים את הדברים שבולטים — האם הקריטריונים מתאימים לקרן, איך נראה הצוות, ומה הפוטנציאל של התחום שבו החברה פועלת. מאחר שאנחנו קרן פרי-סיד, אנחנו משקיעים קודם כל באנשים, וזה מה שמעניין אותנו באמת בסוף הדרך", אומרת אלקין.

גרינבאום-כהן מוסיפה: "כשאנחנו בוחנים מצגות, אנחנו נותנים להן דקה וחצי ראשונה בלבד. אם הן מעניינות, נשב ונקרא כל מילה, אבל מה שלא נכנס למצגת - פשוט לא יגיע לידיעתנו. לכן, אני ממליצה ליזמים להכין שתי גרסאות למצגת: אחת מפורטת עם הרבה מלל שמציגה את הבעיה, ההזדמנות, והתוצאות, והשנייה ויזואלית וקצרה יותר, שמאפשרת להתרשם מהיזם. חשוב להימנע ממספרים חסרי פרופורציה ולבנות מצגת שמספקת תמונה אמינה ומדויקת."

רינת ברמן, מנכ"לית Fundit: "אנחנו רואים בשנה האחרונה שיש חשיבות גדולה לתוכנית עיסקית הדוקה ותחנות צמיחה מובהקות ולהראות גם איך מגיעים אליהן. חברה רווחית מקבלת תוקף יותר גבוה. דבר נוסף שאנחנו רואים זה שאנגלים רוצים לתת ערך, מעבר לכסף - תשואה ריגשית מעבר לתשואה פיננסית ולתרום מהידע שלהם. כנגד כל הסיכויים אנחנו מצליחים לעמוד על הרגליים ועדיין היזמות קורית. לכן אני מאוד אופטימית."

זיו אלול, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת Pery: "הטעות הכי גדולה של יזמים היא להתחיל מלחמות על ולואציה ואגו מיד אחרי קבלת הצ'ק הראשון. חוסר הסכמה על השווי הוא דבר נפוץ שפוגע באפשרות להצליח. אם משקיע מוכן לשים כסף, חשוב לנהל שיחה ומשא ומתן בצורה בוגרת ולא לתת לעסקה ליפול על זה. בנוסף, האגו בין היזמים עצמם, שעדיין לא הגדירו מי הם ומה תפקידם, משדר למשקיעים חוסר יציבות. זה מסוכן מאוד, כי משקיעים מזהים את חוסר הסינכרון הזה בשלבים מוקדמים, וזה פוגע באמון".

אלול מוסיף כי "עוד טעות נפוצה היא בחירת הצוות. יזמים שמגיעים עם רעיון מצוין אבל בלי CTO או איש פרודקט חזק בצוות הם פחות רלוונטיים, כי צוות מקצועי ומגובש הוא בסיס קריטי להצלחה. אני לא רואה גיוס כספים כסיוט, אלא כתהליך מדהים של למידה וקבלת פידבקים. זה תהליך קשה, אבל גם כיפי - יש בו משהו מרגש ביכולת 'למכור חלום'. לומדים מזה המון וצומחים ממנו".

"משקיעים מחו"ל, במיוחד ממדינות שפחות אוהדות את ישראל, לא תמיד ירצו קשר ישיר לישראל, גם אם לא יגידו זאת בגלוי", מסביר אלול. "יש לזה פתרונות - למשל, פתיחת חברה בישראל תוך ביצוע 'היפוך שרוול', כך שה-IP יישאר בארץ. זה עדיף מאשר שהקניין הרוחני יעבור לחו"ל. 80% מהחברות שנפתחו בשנה וחצי האחרונות רשומות בחו"ל, אבל המפתח הוא לשמור את ישראל כ'סטארטאפ ניישן' חזקה. אסור להתייאש, וצריך להמשיך להילחם ולבנות את המעמד של ישראל כמדינה מובילה בתחום."